יום הולדת משחקי מחשב אנושיים

אז לא הייתי פה ביום ההולדת של ענר. תהרגו אותי. בעולם מתוקן הייתי מתעוררת מיוסרת בתאריך יום ההולדת. מה מתעוררת, לא ישנה בלילה מרב אשמה, מחפשת איך מתקשרים בוידאו לילד מהארץ הזרה שבה הייתי, קונה לו שלושים מתנות מראש, קונה לו שלושים מתנות בדיעבד וקונה לו כרטיסיית ניקובים לפסיכולוג. ובכן, עשיתי חלק מכל הדברים האלה: חשבתי עליו. ואז חשבתי: מעניין מה יהיה לצהריים היום.

וכשחזרתי? כשחזרתי כבר לא היתה ברירה. היה צריך להרים מסיבה לו ולחברים, והיה גם צריך להכיר במציאות. הילד הזה שרקם איתי ותפר איתי והסכים להתחבק איתי ברחוב, הילד הזה קם בוקר אחד, די לא מזמן, וגילה שהוא בעצם בן. ולא סתם בן אלא בן בן מתרוצץ היפראקטיבי שמת על משחקי מחשב. 

אבל איזה משחקי מחשב יש?  הטעות היתה כמובן לבקש הסבר. כעבור שעה נעורתי מתרדמת ההורים, שזו תרדמת שאוחזת בהורה כשהוא מזהה שטף דיבור קבוע ולא מופרע המאפשר לו להרדם בבטחה לעשר דקות עד שעה בלי שיעלו עליו. אז עושים מיינדקראפט? שאלתי. מיינקראפט אמא, מיינ קראפט. מה זה השם הזה? זה היטלר כתב?

בסוף הסתדר. עשינו תמהיל אתני של מיינדקראפט ועוד משחקי אייטיז שאני כפיתי על המערכת כדי להרגיש שגם אני תורמת, ובנינו כתכנית את כל המשחקים האלה על חי.

הכי כיף- לבנות מבוך פקמן בסלון (מסקנטייפ צבעוני על הרצפה) ולשחק פקמן בגודל אמיתי. איך? מפזרים במבה במבוך, ונותנים לרוח ולפקמן לשחק (כל פעם זוג ילדים אחר). הפקמן זז על ידי אכילת הבמבה. כל במבה נותנת לו נקודה. הרוח זזה בקפיצות ממש קטנות עם שתי הרגליים בקצב איטי. נוצרת תופסת מבוך שמסתיימת כשהרוח תופסת את הפקמן שלוש פעמים.

מה עוד? אנגרי בירדס מכדורי פינג פונג צבועים מושלכים על מגדל קוביות שפוזרו עליו חזירים, גם הם מכדורי פינג פונג צבועים, פרוגר אנושי כשהילדים הם המכוניות שעוברות במסלולים בעת שהצפרדע מנסה לחצות, פינייטה בצורת קונסולת משחקי מחשב, כי אם כבר משחקי-מחשב שמטמטמים את השכל והחושים למה לא גם סוכר ופחמימות, ובקיצור ח-גיגה שאחריה פתיחת מתנות, שביעות רצון כללית, ומנוחה מול- רגע. המחשב.

3 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שונות

התפריטים!

נתחיל מהסוף- זה לא הסוף.

למרות שבפועל זו בעצם פעולה סיכומית, להכין לכל הפוסטים עד פה תפריטים. אבל זו כן פעולה של לסדר. ולהתסכל. ולחשוב.

התוצאה משמאל לפוסט הזה. סרגלים צידיים- כלומר רשימות עם לינקים שמארגנים את כל הפוסטים שהיו בג'ינג' לפי נושאים.

יש רעיונות לימי הולדת ('ימי הולדת')- יום הולדת קסמים, ויומולדת פיות ויומולדת גיבורי-על ויומולדת האגם הזורח ויומולדת כתובת אש ועוד כהנה וכהנה חגיגות:

רעיונות למה אפשר לעשות עם הילדים ('שמח עם ילדים') כדי שהחולין ינוקד בכתמי שוקולד ועוגות לבד וערבי סטארים וקעקועים זמניים ותמרוקי אמבטיה עם הפתעות, ו-נו. משמאל. יש את סדרת הים לכל מיני דברים שאפשר לעשות בים (בסרגל משמאל שכותרתו 'ים ים ים'), ואת סדרת הקטנטנים מפימו ('מיניאטורות'), ואנתולוגיות שירה עם המלצות לשירים ('שירה'), והמלצות לפעילויות חגים ('חגים') ולעיצוב הבית והסטודיו ('עיצוב הבית והסטודיו') ולמתנות שוות לאנשים שווים ('מתנות לגדולים'), ושני הפוסטים שמתמצתים את המעט שאני יודעת על איך להראות ממש בסדר ('אופנה'), ויש רעיונות להפקות צילום ('הפקות צילום משפחתיות'):

יש השטויות האלו המשפחתיות שאני לא בטוחה איך קוראים להן אבל העיקר שהן באו, ובקיצור יש את מרבית הפוסטים. ומה לגבי הפוסטים שלא מוינו בסרגלים? הדברים שקרו לי בזמן שהחיים קרו להם? הפרידה מאמא שלי ומסבא ומסבתא? אז אותם לא הכנסתי לתוך המנייה כי רציתי לשמור על הבלוג פרקטי. דרכים שימושיות לומר לילד או לאהוב או להורה: 'אני אוהב אותך, בוא תהיה איתי'.

אני מזכירה את המשפט הזה לעצמי גם בשנה שבה אני עצובה מן הצפוי. לא כתבתי הרבה בשנה האחרונה, אבל נשענתי על השותפות העדינה בינינו שרוטטת בין המסכים.

פעם, לפני שבטים רבים, אולי אלפי שנים אחורה מפה, היתה לי קהילה. ודי היה שאומר- תראו איזה פרח חדש, כדי שמישהו יצא מן השיחים ויסתכל ויחזיק איתי את מה שלא ראוי להחזיק לבד: את ההשתאות. ועכשיו הבלוג נותן לי את זה. אם אני מוצאת משחק צוהל או שיר יפה שקראתי או מחשבה חדשה אני מרימה אותה ואומרת- היי. תראו. ומישהו בא אלי ועוזר לי להיות איפה שאני.

תודה לכל קוראי הבלוג בשש שנותיו על שעזרו לי להיות איפה שאני. תודה לכל מי שהשאיר תגובות למרות שבלתי אפשרי לעשות את זה בממשק של וורדפרס. שמעתי אתכם ורוויתי. חשבתי שבטח נפגשנו לפני אלפי שנים. עמדנו יחד. הסתכלנו שקטים ונרגשים באיזה פרח.

14 תגובות

מתויק תחת שונות

יומולדת חורף בים

אז עופריקי נולדה בחורף. זה כמובן לא מבלבל אותה, וכל שנה בא לה, בדיוק בשיא הקור של ינואר, שניסע לים ונעשה לה מסיבת יום הולדת על החוף.

לחוף הים בחורף, כמובן, לא כל כך בא שעופריקי תיסע אליו, אבל השנה לא סיפרנו את זה לילדה. במקום זה הקדמנו תרופה לצננת בעזרת יום הולדת בתשלומים.

כלומר: עשינו יום הולדת באוגוסט, בלי קשר לתאריך, וביום ההולדת בינואר שיחקנו עם הילדים מחבואים הפוך: "ניצחתם מזמן. עכשיו חפשו אותנו."

אז מה היה ביומולדת ים? כל הטריקים מסדרת הים.

חול צבעוני שבונים ממנו טירות, כפכפי מילים שהבנות רצו איתם על החוף וברכו את כלת יום ההולדת:

והכי: תופסת ביצים. לא אצרף תמונות כי הן כוללות גבר בן ארבעים ומשהו בלי חולצה שהעיף ביצים על ילדות בנות עשר, אבל היה להיט. להיט. כל ילדה קיבלה את הביצה האחת שלה, והיתה צריכה לעבור איתה מסלול מכשולים. התמסרות בביצים במרחקים הולכים וגדלים, ג'אגלינג, כריעה ליד קו החוף וגלגול הביצה להצפה על גל הגאות, אלכס הביא אותה באלתורי משחקים שארכו שעה אל מול עיני הנפערות כחלמון מעוך.

אבל הסיבה האמיתית שאני כותבת על יום ההולדת הזה נעוצה ברעיון הבא: בלילה כיסינו את הטירות באורות מנצנצים, שרשרת אורות כזו עם בטריה, הובלנו את כולם בשביל של פנסים סיניים, והצטלמנו.

למה זה שווה? כי ביום ההולדת עצמו, בינואר, חיכתה לעופריקי על השולחן תמונה של הרגע הזה ולידו, כאילו כהמשך ישיר שלו, שקיות ברכות שהחברות כתבו מבעוד מועד:

((שקיות ברכות? לוקחים שקית חומה, גוזרים ממנה מגזרת נייר, בלייזר או ביד, מדביקים מאחורי נייר פרגמנט, וכותבים על הפרגמנט בטוש מתאים. ממלאים באורות המנצנצים ומחכים לילדת יום ההולדת שקוראת מה החברות כתבו לה לפני חצי שנה ונעלמת שמחה לתוך הוואטספ.))

והסיבה האמיתית האמיתית שאני כותבת את הפוסט הזה? כי יש אנשים שיש להם ילדים שנולדו בחורף. חודש שלם של ים עוד לפנינו. רק אומרת.

2 תגובות

מתויק תחת פעילויות עם ילדים, רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שונות

מתנה לטיסה

בפסח הזה טסו בני משפחתי לנסיעות במרחקים. ענר ואני נשארנו בבית, די מרוצים מהחופש שכפה עלינו החופש של אחרים, ומשוכנעים שאין שום דבר שאתר תיירות הפנים- המטבח- לא יכול לתת לנו.

והכי: הגילוי המסעיר שלנו שאפשר להכין בתנור ביתי צורות קרמל מתוקות. לא, זה אדיר. מכניסים סוכר, רק סוכר, לתוך תבנית סיליקון זעירה (הופכים תבנית שקעים ומשתמשים בלב הקטן), מחממים על 190 מעלות, מוציאים כשמזהיב. מקררים, אורזים בתוך תיון, והנה ממתיק יפהפה לתה.

זה, בתוספת עוד תיון משובח זו כבר מתנה מדויקת לעולים למטוס שיכולים עכשיו לענות לדיילת: תני לנו רק מים חמים בבקשה, את הטעם הבאנו מהבית.

וריאציות לשימוש בממתקי הקרמל: לכתוב שם באותיות ולנעוץ בעוגה או גלידה, להניח על פני מוס ונילי, ובקיצור- לחגוג את היכולת של הסוכר להשתנות יפה כל כך.

פסח שמח! טיסות טובות. המראות פנימיות טובות. ועד שכל המרחקים יתקבצו שוב אל נקודה אחת- קטע מתוך שיר געגועים.

4 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שונות, שירה

יום האהבה

%d7%a0%d7%94%d7%a8

5 תגובות

פברואר 14, 2017 · 11:57 pm

שירים שקופים, השקה, ושאלה

אז יש השקה! בואו! השקה לשני ספרי השירה האחרונים שפרסמתי – 'ערש' ו'עשרים נערות לקנא' מבחר שירים במהדורה הדו לשונית, שהתרגום שלו שעשתה מרצלה שולק מועמד לפרס פן האמריקאי.

לא יאמן כמה זמן לקח לי לכתוב את המשפטים האלה. כמה מלחיץ לומר 'אני' בייחד עם המילה: 'בואו'. הרעד הזה של נפש הפרגמנט שעובר בי בכל תנועה, הדפקט הזה שלי שדי שימושי כדי לעשות בו שירה, מרשרש בתוכי פתאום שקוף ודק בכל פעם שצריך לעשות משהו תעוזתי בעולם.

נו. אמרה החברה שלי, המאיירת אפרת לוי.

מה, נו.

מה רע בפרגמנט.

וכך, מתוך שפתיה, התלכדו הבעיה והפתרון. בכלל דיברנו על גלויות שירה – חיפשנו דרך לחלק לבאי ההשקה שורות מתוך השירים שמאוירות באיורים הנפלאים שלה. ואז היא הציעה שנדפיס את השורות והאיורים על נייר פרגמנט. היא הציעה את הדברים בתמימות, בכלל בלי לדעת שזו המטאפורה לנפש שמלווה אותי ביני לביני כבר שנים, ובבת אחת התחשק לי. התחשק לי להגיע להשקה של עצמי. התחשק לי לשמוח בשקוף ובדק שיש.

%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%92%d7%9e%d7%a0%d7%98

img_3438

 

הנה הן גלויות השירה הפרגמנטיות שמצטברות כשהן מונחות זו על זו לשכבות שכבות של איורים ומילים. עכשיו אנחנו מחפשות דרך לאפשר לכל אחד מבאי הערב לאסוף אותן על לוח עץ משל עצמו ולברוא את הקולקציה שמדברת עם הפרגמנט שרועד בתוכו.

לאורך השבוע אעדכן את הפוסט הזה. ננסה להבין איך לבנות לוח, ואיך לחבר דברים אליו. האם מי מכם מכיר מקום שיש בו לחצנים משרדיים ממתכת בצבע זהב או כסף? קליפסים דוגמת אלו, רק יפים. אפרת מוכנה להשבע שיש כאלו בעולם אבל איפה איפה איפה.

כמה מרגש אותי לחפש. כמעט יותר מרגש מלמצוא. צפו לעדכונים.

אה, ואם אתם באים להשקה כתבו לי מייל בכתובת המייל משמאל כדי שאשמור לכם מקום.

13 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שונות, שירה

סייב דה דייט!

%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%a1%d7%9c%d7%94

כל הפרטים באריכות – בקרוב!

%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%94

תגובה אחת

מתויק תחת שירה

יום הולדת ציירים

paint

לענר ולי יש הרגל: אחת לחודש אנחנו מעלים על המסך את מזוודת הקסם הזו מאמזון ובוהים בה. יום אחד, ילדי, אני אומרת לו. יום אחד.

התכנית ברורה: אנחנו נתעשר מאד על ידי השקעה בנדל"ן, נקנה את אוצר העפרונות הנחשק הזה, ונצייר ונצייר ונצייר אגב כך שיועצי ההון שלנו ימשיכו להשקיע את כספנו בקניית מוצרים נוספים כמו בלוקים איכותיים של נייר עבה ומסגרות זהב ליצירותינו. כמובן שהצעד הראשון בהגשמת החלום הוא לעבור סוף סוף מהדירה השכורה שלנו ולהתחיל אשכרה לנהל את חיינו באופן מושכל, אבל בינתיים הגשמנו את החלק הכי שווה מכל חלום הצבעים: ציירנו. והמון.

picmonkey-collage6

התירוץ הרשמי היה יום הולדת ציירים לענר. והרעיון היה פשוט. כיסינו את כל משטח הסלון בנייר, ויצרנו כן-ציור גדול. בכל יום בשבוע שלפני יום ההולדת הזמנו שני חברים אחרים וכל אחד הוסיף משהו לציור הגדול. כך לאט לאט נבנה יער.

היו בו חיות נהדרות כמו אריה והארי פוטר על מטאטא קסמים, פרפר עם נצנצים, ענק טוב לב ומשהו מכוער ביותר- כנראה פטרית שיטאקי.

בהתחלה כל הילדים ציירו ישר על הציור הענק, אבל אחרי שהספה שלנו התכסתה גם היא בפטריות שיטאקי, עברנו לבידוד האמנים המופרעים בחדר נפרד. את היצירות שלהם הדבקנו בג'ונגל רק אחרי ייבוש הצבע.

big-p-phone-taken

במהלך יום ההולדת עצמו שהילדים כבר הגיעו אליו כשותפי-יצירה-  עשינו סרט בתוך הציור הגדול. כלומר: בנינו סיפור מסגרת, השכבנו את הילדים על משטח הג'ונגל, וצילמנו אותם מלמעלה כשהם ממחיזים את הסיפור.

%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a9

ובכן, אם אני לא מפקטרת פנימה את פגיעות-ההלם של עופריקי ואלכס שהיו צריכים להעסיק את יוצאי הג'ונגל במשחקים בזמן שאני ערכתי את הסרט, אז בסך הכל היה אדיר. אין לי תיעוד של הציור הענקי במצלמה רצינית כי השילוב של ילדים ושליכטות צבע לא משאיר הרבה זמן לצלם, אבל ניחא.  דמיינו שכל דמויות הפלא על יריעת הנייר יפות ועזות בצבעיהן אפילו יותר. הקו הזה, הילדי, שמאזן את את עצמו בין ההגזמה לבין הממש. איזה איזון ללמוד ממנו.

נ.ב

  1. לפני מלא זמן היצרן של זה ביקש שאמליץ עליו בבלוג כחומר לניקוי כתמים מספות. אמרתי לו בעדינות שאמות לפני שאנקה ספה ושהבלוג שלי עוסק רק בשירה עילית ובפילוסופיה של יחסי אובייקט-סובייקט, ושבעקרון אני לא מפרסמת אף אחד כי כתיבתי היא אמנות נשגבת. הוא עדיין שלח אלי את החומר כנראה כמחווה הומניטרית. האריזה כפי שאיימתי עוד סגורה על השידה, אבל אני שוקלת להשבר.
  2. אוי יש חדשות טובות בלב הימים האלה שהם קשים בחיינו מאד: הספר 'נונה ומחק האויר' נכנס למצעד הספרים של משרד החינוך. מגניב.

4 תגובות

מתויק תחת פעילויות עם ילדים, רעיונות לימי הולדת וחגיגות

בוקר יום הולדת

אז בבוקר הזה, שבו אני לא מבינה יותר את העולם שמעולם לא הבנתי, בבוקר הזה לפני שש שנים ענר נולד.

לטקס הברכות המשפחתי הכנו לו חפיסות שוקולד שעליהן ציור פניו:

%d7%a9%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%93-%d7%a2%d7%a0%d7%a8%d7%99

איך? ציירנו על שקף ככה, הפכנו על גבי חפיסת שוקולד שהרטבנו קצת מראש, טופפנו באצבעות חמות (שנטבלו בכוס מים חמים) ולחצנו את הציור אל פני החפיסה.

אחר כך עטפנו שוב כאילו כלום, הטמנו בין חפיסות שוקולד רגילות וחיכינו שילד מלא אור יקום וינחש איפה ההפתעה שלו.

היה שולחן יפה ושמח. עכשיו נשאר לסדר רק את כל העולם שסביבו. אני לא בטוחה שיש לי המלצות לגבי טכניקה לזה.

7 תגובות

מתויק תחת בניית משחקי ילדים, פעילויות עם ילדים, רעיונות לימי הולדת וחגיגות

מתנות לסבים

זה לא שלא ידעתי מהו הסטנדרט הרוסי לסעודת חג. זכרונות ימי ההולדת המוקדמים של אלכס כוללים תיאורים של סבתא פרידה מזמינה את כל חברי הגן בני השלוש למסיבה: סעודה ארוכה ומפורטת עם סלק. גם סבתא אירה הרימה בתורה כמה וכמה סעודות מסחררות שהוכיחו למה קוראים לרוסיה רוסיה הגדולה.

אלא שבערב החג הזה הדברים הגיעו לשיא. שלושים מסובים ויותר משלושים מנות. שולחן ארוך ארוך שכולו נמלא מתוך ידיה האוהבות ופעולתן. את הערב ביליתי באושר גופני, בהכרת תודה שלא ידעתי לאן להוליך, ובנסיונות ללמוד רוסית, כי זה שלאודם שלי קוראים Russian Red זה לא נחשב להשתתף.

מכל המילים שלמדתי מאנשים שניסו שלא לצחוק מהמבטא שלי אני זוכרת להגיד רק טורט קייבסקי, עוגה שלוקח להכין אותה את אותו זמן שלוקח לנסוע עד קייב לקנות אחת כזו ולחזור.

%d7%9c%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94-%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%97-%d7%90%d7%97%d7%93

אני לא זוכרת את השם לפשטידות ולמאפים ולתבשילים ולסלטים שממש ניסיתי לשנן, ונשאר לי רק המקצב. צלחות נוקשות וכוסות מורמות ואיזה שקשוק מתחת שמרעיד אותי: אני לא יודעת להגיד כמעט כלום ליד השולחן הנפלא הזה, אבל את השפה אני מבינה היטב ורוצה לדבר אותה כל חיי.

והמתנה לחג? מחזיקי סירים. איך לא. אריחים שמודפסים עליהם צילומים מתוך מחברת המתכונים המיתולוגית של סבתא אירה. את האריחים הדפסנו אצל סטודיו ורדי שמוכנים שגם אנשים שלא קונים מטראז'ים של רצפות יפות יבלבלו להם את המוח בתמונות נשלחות וחוזרות (תודה, הילה. סליחה, הילה..) עד שיוצא האריח האחד המושלם. לאריח הזה מדביקים מתחת מדבקות שבדרך כלל שמים כדי למנוע חיכוך של רהיט ברצפה, וטדדדם. מוכן ועושה חשק להניח על השולחן ולכסות בסיר מהביל.

%d7%9c%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%94

ומה עם המתנה לצד השני של המשפחה? שם הלכתי על התלונות של אבא שלי שכל פעם שהנכדים מתארחים אצלו הם מוציאים עוד מברשת שיניים ושוכחים אותה. כיוון שאבא שלי הוא בייביסיטר-העל נמחק האפקט של חינניות. פעם אחת ששוכחים זה מתוק, פעם שנייה ששוכחים זה ממלא את הלב בחמלה, פעם שלישית ששוכחים זה מטריף את השכל ודי כבר ומה הבעיה לזכור מה הוצאת ואפשר להשתגע ואי אפשר ככה יותר.

אז זהו, שאפשר.

%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%95%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%aa

מברשות שיניים מעץ אפשר להזמין מסין, ואז לצרוב עליהן בלייזר או במלחם ידני או סתם באקריליק ולכה את השמות של הנכדים. זהו. עכשיו יש מברשת אחת לכל ילד, ועד שלא ישתנה מאזן הילודה, דבר שאני ממש מקווה שלא ישתנה בקרוב כי אין לי כח להכין עוד, הסדר הושב על כנו.

%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%98

חג שמח, סבים שלנו. בלעדיכם היינו בודדים ומבודדים ואבודים. הלוואי ותמיד נוכל להכין לכם מתנות קטנות כדי להודות על המתנות הגדולות שאנחנו מקבלים מידיכם. מתנות שלעולם לא נוכל להשיב לכם, ונצליח להשיב, אולי, אם יעלה יפה המאמץ, לדור הבא.

נ.ב.

בחמישי שזה תיכף יש אירוע שירה שאני מופיעה בו, ושם אדבר גם על הגעגוע לאמא שלי, שחסרה לי גם בחג הזה.

2 תגובות

מתויק תחת עיצוב הבית, רעיונות לימי הולדת וחגיגות