משחקים באוכל- הלחם

אבא, תגיד, נגיד שאני באופן היפוטטי לגמרי מלחימה לחם, מה אתה חושב שיקרה?

באופן היפוטטי לגמרי, האם את משתמשת במלחם הישן שמצאתי בבוידעם?

באופן היפוטטי לגמרי, אולי כן, אז זה נראה לך אפשרי טכנית?

באופן היפוטטי לגמרי אם את מלחימה את הלחם ההיפוטטי שלך שלא תעיזי לתת לנכדים הלא היפוטטיים שלי לאכול את זה אחר כך המלחם מלא חלודה. בכלל, אני לא מבין אותך, בשביל מה צריך לשחק באוכל?

ובכן. באוכל אני מרגישה צורך לשחק כי הוא כל הזמן אבל כ-ל ה-ז-מ-ן משחק איתי, אז אין לי שום בעיה עקרונית להחזיר. ובסוף דווקא כן ניסיתי את העניין הזה עם הלחמת הלחם והאמת- יצא! יצא! קבלו את הפעילות הפרה- פסחית הבאה:

פרידה משמחת מחמץ

עושים טוסט, צורבים עלו מילים במלחם הישן ומתקבלות מלא אמירות שוות שאפשר להדביק בצירוף מגנט למקרר או לצלם ולשלוח כברכה למרחקים. הנה הברכה שנועה כבר השתמשה בה לחברים שלה:

או זו שאני השתמשתי בה כמכתב אהבה:

רון בלב ומלחם ביד, וכבר סגרתי לפחות רבע שעה מזמן החופש של הילדים:

את הפעילות הזו אפשר גם לדרדר לארוחת ערב אם משתמשים בחותכני עוגיות וחותכים מהם את הלחם לארוחה וגם את הגבינה הצהובה.

ולקטנים אפשר ממש לעשות פאזל הרכבה

חותכים מכל פרוסת לחם צורה אחרת ונותנים להם לחבר את הצורה למסגרת הלחם המתאימה לה. זה מרחץ לחם כל כך מזין שמותר אחריו לאכול חמש חבילות שוקולד מומס לקינוח (הטבענו חותמות נקיות של אותיות אנגליות בלחם ומילאנו בשוקולד. עובד גם עם אותיות סול מהכל בשקל שיוצרות יופי של הטבעה):

בקיצור, מלא דרכים להעביר עוד חצי שעה. רק עוד שבוע וחצי. מיי ד'ה גלוטן בי וויט יו.