אנתולוגיה קטנה של שירי הורות

ביקשתם המלצות על שירה. תודה שביקשתם. יש אולי אלף משוררים נפלאים בעולם, אז אצמצם את ההמלצות שלי להמלצות ממוקדות על שירים יפים. ונתחיל באנתולוגיה הראשונה מתוך שתיים- אנתולוגיה זעירה של שירי הורים והרהורים על הורות.

השיר הראשון באוסף כאן הוא של יהודה עמיחי, מלך המשוררים שבשיר אהבה לאשתו הוא מכנה אותה 'שישים קילוגרם של אהבה טהורה'. ובכן, שישים קילוגרם זה משקל נורמאלי ולא סגפני של נשים אמיתיות. נשים שכשהן צוחקות משהו חופשי אצלן בגוף, לא מפחד מהמתוק. את המשורר הזה אני רוצה לשמוע אוהב. את המשורר הזה אני רוצה לשמוע חושב על ילדיו:

השיר השני הוא של ליאור שטרנברג שזכה בכל פרס שירה אפשרי מרב שהוא פשוט יוצא מן הכלל ונגמר לאנשים כבר איך להגיד לו את זה. יש לו שירים מבכייים על בתו, אבל השיר הבא הוא כאן גם כי הוא שיר אהבה כובש וגם כי יש בסופו הגדרה נהדרת על הנביעה של ילדים מתוך השניים:

שיר יפה כל כך של אילן ברקוביץ שהחזרה שבו הכמעט מגומגמת מדברת בשמי היטב:

אני לא יכולה לעשות אנתולוגיה קטנה בלי להזכיר את השירים של ענת לוין שזה שאני בת דורה מאפשר לי לזכות וגם להיות חברה שלה, אבל הייתי כזו גם לו היתה משוררת לפני חמישה דורות. קחו לדוגמא את השיר הזה. אחרי שקוראים אותו לא מבינים למה בכלל כדאי לקרוא חמש מאות עמודים של פרוזה כשאפשר לקבל את כל ההלם של האנושי ישר אחרי עשר שורות שירה:

ושיר נוקב של משוררת שהיא הכלאה בין יונה וולך לבין עצמה. עצמה החד פעמית והעזה שלא דומה לכלום, ענת זכריה. תרשמו את השם הזה כי בעוד שנה כשהספר הבא שלה יצא, אתם רוצים לקנות אותו ראשונים ולקנות אותו גם כמתנה לחברים שלכם כדי למנוע את הרגע הנורא שבו הם יבקשו לשאול את העותק שלכם. השיר המקורי שלה ארוך אז לפורמט האינטרנט הבאתי שני בתים מתוכו, סליחה מראש על הקיצוץ בנטיעות:

וזה הבית הרביעי:

וגם שיר שלי, על ילד ועל מה שאני חושבת בכלל על הורות כאתיקה:

ואחרון זה שיר של טל ניצן שהיא משוררת חריפה שהמציאה את המונח דומסטיקה, תראו איזה יופי השיר הזה שמחזיק את המתח שבין הפנים לבין הילדים (וגם: היא קוראת מהפנט, אני אחפש לינק ביוטיוב):

אנתולוגיה קטנה ויש עוד אלף שירים יפים שיכולים היו להכנס בה. ובאמת, אני עומדת ללחוץ על כפתור ה'פרסם', אבל היד שלי רועדת. רגע. עוד לא המלצתי לכם על השיר הנפלא הזה של המשורר הזה ו- אהההה. אבל זה באמת לא נגמר, אז אמליץ לכם רק ללכת בגדולות. לגשת למדף השירה ולבקש לעצמכם שיר שהוא באמת טוב. כזה שלוחש לכם את מה שגם אתם לחשתם ולא שמעתם מתחת לשאון הרם מדי של החיים.

נ.ב – בקרוב- מקבץ של שירים שכתבו ילדים על הוריהם. אגי משעול, יצחק לאור, נורית זרחי רפי ויכרט וגם אלכס בן ארי. אנשים שבזכות שורות שלהם החיים שלי הרבה יותר עמוקים וחכמים מעצמם.

מודעות פרסומת

28 תגובות

מתויק תחת שירה

28 תגובות ל-“אנתולוגיה קטנה של שירי הורות

  1. מיר

    את מפריעה לי לכתוב את השיר עלייך זה כל כך הורות. זה מתחיל באת לא רואה שאני מכינה לך ארוחת ערב ועד אל תגעו במקופלים שהם למעשה הבגדים הקטנים ומעצבנים לקיפול שלכם.
    יופי של פוסט, עשה לי חשק ללכת ולכתוב טקסטים מנוקדים עם שורות קצרות ומילים מתנגנות

  2. איריס אליה

    מקסים ביותר. ובכלל הבלוג כולו הנאה וחוכמה צרופה.

  3. noalu

    איזו מתנה הפוסט הזה! ובטיימינג מזהיר בדיוקו. תודה אוריתה

  4. ככה צריך להיסתיים שבוע ולהתחיל שבוע חדש. תודה 🙂

  5. אנוכי הק' ישעיה שי בן לאאמו"ר יוסף צבי ראש ביהמ"ד לבשר שע"י חברת עגלי רמת הגולן בע"מ

    והנדיר הזה, של חדווה הרכבי. מדוייק עד כדי צמרמורת.
    תודה תודה תודה.

  6. תודה! קיבצת כמה דוגמאות מופלאות באמת, גם להורות וגם לכתיבה. אהבתי והפצתי.

  7. אני ממש אבל ממש שמחה על הדברים שכתבתם. זה נורא מסוכן רגשית להביא משהו שממש אוהבים ולא לקבל תגובה, אז תודה. לא יאמן האינטרנט הזה, הוא מתחיל להיות ממשי בחוויה שלי כדבר שיש בו גוף.

  8. ליאת

    מקסים…
    תענוג לקרוא את השירים. לקסיקון הפריון הוא כמו אצבעות שצובטות במרכז הבטן.
    האם את יכולה לכתוב פה (בתגובה?) את השיר שכתב יהודה עמיחי על אשתו?

  9. שרון

    המון המון תודה.
    השירים מקסימים ונוגעים כל כך.

  10. דינת

    איך באת לי בבוקר שבו אין לי שום כוח לחשוב על פרסומות ונתת לי לקרוא (ולדמוע( על ההפך המוחלט מהן. החזרת לי את האיזון.

  11. פוסט יפהפה, תענוג, תודה רבה. אהבתי את הבחירות שלך כל כך, ואת השיר שלך, את כותבת נפלא

  12. אני אצטרך להתרגל למה שכתבת על השישים קילוגרם, זה מעולה!
    וכל מה שהבאת פה בפנים, זהבים קטנים וגדולים בתוך מילים.
    נפלא!

  13. גבי

    איזה יופי! אני בכלל לא מכירה אותך, ולא שירה עכשוית, והחזרת לי את החשק לקרוא שירה. בחירה יפה מאוד.

  14. התמוגגתי מכל השורות המדוייקות, ומהתובנות שלך שעוזרות לי לחדד ושבלעדיהן הקריאה היתה לי מעט אחרת… תודה על דקות של קסם.

  15. אורית, פוסט נפלא. לגמרי. והשיר שלך – כתר.
    דניאלה לונדון.

  16. paz

    פשוט מקסים. קראתי שוב ושוב כל שיר, כל מילה ששזורה בין שיר לשיר. אני אוהבת לשלב שירה ב הנחיית קבוצות ההורים שלי, בקבוצות האימהות שלי. מחכה בקוצר רוח לבלוג הבא על שירים שנכתבו להורים ע"י הילדים. ואולי גם שירים על א י מ ה ו ת ?
    יישר כוח. אל נא תחששי לשלוח "send".
    פז

  17. קרן

    למה שאני קוראת את כל השירים היפים הללו, הגרון נעשה צורב ודמעות בעיניי, כל שרוצה לסגור את הדף ושואלת עצמי למה בכלל נכנסתי לכאן…
    אבל רגע, לפני שאסגור, פה גם אוכל לשאול, איך אנשים אוהבים/מסכימים לחוש את הכאב? זה לא כואב נורא בלב וצורב בגרון? מה הנקודה החסרה שאינני מבינה?
    רק שואלת שאלה כנה, מאישה רגישה שמנסה להבין עוד קצת את עצמה ואת העולם..
    קרן

    • אני חושבת שמונח המפתח הוא אינטנסיביות רגשית. זה גם נכונות להרגיש כאב וגם שמחה, רק שיש איזו שאיפה מאחורי זה להרגיש מאד. למה אנשים רוצים לחיות יותר- זה כמעט ברור, וזה קצת לחיות יותר במובן הזה שעל כל רגש מספיקים את עצמו שוב ושוב לעומק.זו לפחות הסיבה שאני מוכנה להתמסר לשירים שכאן ולשירה בכלל.

  18. היסוד הדמוני

    בדיוק בזמן גיליתי אותך. תודה.

  19. אורית,
    תודה על כמה רגעים קטנים של חסד שהענקת לי כאן הבוקר
    תודה שהגשת כאן את השירה המופלאה שלך ושל האחרים
    שמחת ואיבדת אותי מאד

  20. במקור: שימחת וריגשת אותי מאד (האייפד שינה ולא שמתי לב) (:

  21. פינגבק: איש אינו אוהב אותי כך | משפחה | סלונה

  22. ד

    נהדר. תודה. בין השירים הרבים האחרים יש גם את "שיר לילדה שכבר נולדה" של סומק.

  23. פינגבק: "בזכות הבלוג נזכרתי כמה כיף זה לכתוב" | כנס הבלוגרים | סלונה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s