אנתולוגיה קטנה של שירי פרידה

(רשימה שנייה מתוך שלוש- לבתי המהממת שלבה נשבר)

אולי הדבר הקשה ביותר בפרידה הוא כאב הרמייה של מי שהאמין, ובצדק האמין, שהאהבה היא דבר גדול כל כך עד שלעולם לא יוכל להעלם. נורית זרחי כותבת את זה חד מאד בפתיחת שיר שלה:

נורית זרחי נדמה לי שירו בי

ואולי הדבר הקשה ביותר בפרידה היא שהיא לא נפרדת מהאוהבים באותה מהירות שבה האוהבים עצמם, בגופם, נפרדים זה מזו. כמו שכותב עמיחי בשיר שלו:

פעם אהבה גדולה יהודה עמיחי

ובכלל אולי מה שהכי קשה זה שהאהבה שקרסה אין לה למה לקוות. היא נעה, כמו שכותב אלתרמן בשיר ארוך שחלקו מובא כאן, כדלת על ילל צירה. נפתחת ונטרקת ומסמנת לשווא את מי שלא נכנס בדלת:

חלק מתוך - היאור אלתרמן

וכאב הפרידה הופך אותך למצחיקה מרב צער כמו בשיר של רוחמה ווויס:

רוחמה וייס לא יכול להיותוהכאב הזה הופך אותך למשוגעת שמוזרקות מגופה המשאלות הכי גורפות ולא מעודנות. כמו בשיר מושלם ועז של יצחק לאור:

כתבה יצחק לאור

ופתאום נדמה לך שגם האהבה הבאה תהיה מועדת לקלקול שהוא כמעט בלתי נמנע. ואת שואלת, צעירה מכדי להיות עצובה כל כך, איך לבחור נכון בפעם הבאה?

אולי על ידי כך שתשימי לב שלפני שהכל מתחיל את רואה בבהירות מי באמת עומד מולך. אל תתעלמי מהאינטואציות שלך בפגישה הראשונה. אינטואיציות הן שכל שלא צריך להסביר את עצמו. האם הן אומרות לך שתוכלי לחיות עם החסרונות של מי שמולך? האם הן אומרות שתוכלי להתחיות לצדו, כלומר להשאר מלאת שמחה ובטחון רגשי גם בעוד חודשים ואפילו שנים? אם התשובה היא כן לשתי השאלות אני מבטיחה לך שנכין לגבר שתבחרי עוד כסא בכל ארוחת שישי. אם התשובה היא לא נהפוך עליו את השולחן.

וגם, אם גילית שעשית מקח טעות, עזבי ברגע הראשון של הסוף. לדעת לא לסלוח על מה שאסור לסלוח עליו חשוב כמו לדעת לאהוב.

נפרד מהבייחד

אני מתסכלת עליך עכשיו ורואה אישה שאני מעריצה כי היא אהבה בלב שלם ועכשיו עצובה בלב שלם ולכן בסוף תנצל בלב שלם. נקי מציניות ומפגימות ומקלקולים.

אי אי קאמינגס

את מוכנה כולך לאהבה הבאה כי את עדיין מאמינה שהיא אפשרית. ואולי זה הסוד הגדול מכולם, שמי שמאמין שתבוא לו אהבה טובה רק אליו באה בסוף אהבה טובה והשיר הזה של אי אי קאמינגס מסמן את זה. ברגע של הסיום באופן מפתיע אבל הכרחי, ציפור שרה ממרחקים. וכבר נפתח מתוך עצמו הרגע של ההתחלה הבאה שבו האיש הנכון הוא זה שיגיד לך כן.

כן כמו בשיר היפה של שמעון בוזגלו, כמו שאת. נפלאה ואת. כן.

שיר אהבה לתקרת חדרי שמעון בוזגלו

אל תעיזי לעצור אפילו רגע אחד לפני שתמצאי את הכן הזה. ממש עכשיו הוא כבר יוצא בדרכו לחפש אותך.

מודעות פרסומת

16 תגובות

מתויק תחת שונות, שירה

16 תגובות ל-“אנתולוגיה קטנה של שירי פרידה

  1. inbar

    אני גם רוצה אמא כמוך.

  2. הפוסט מקסים, את מקסימה, האהבה שלך לביתך מקסימה.
    מה שמדהים בשברונות לב כאשר מי שנשבר ליבו באמת נוכח במלאות, זה שהם באמת באמת שדה שצומחים בו כל כך הרבה ניצנים חדשים, מרגשים, של אהבות אחרות שיבואו, הם פשוט צריכים את הדשן של הכאב ואת היכולת לכאוב ולאהוב בו זמנית. לא לוותר על האהבה כשכואב.

  3. אורית יקרה,
    הלוואי שיכולתי "חמרוח" את שיקויי המרפא שאת מורחת לבתך כשבתי עברה את השלב הזה.בסופו של דבר היא קבלה את הדבר הנכון, ואנחנו מאושרים.

  4. dora

    אורית היקרה
    כשליבי נשבר לפני 20 ומשהו שנים לא היה אינטרנט ולא היה הבלוג המקסים שלך…
    הייתה רק לאה גולדברג…
    אני כמעט מצטערת שאני לא שם…

  5. לימור

    וואו, אורית! תודה רבה ! הבלוג שלך והכתיבה שלך הם הדברים הכי מנחמים וחכמים שנתקלתי בהם כבר הרבה זמן. בכל פוסט אני מוצאת לפחות משפט אחד שעליו אני אומרת לעצמי "איך היא קלעה בדיוק ! זה ממש נכון ! אני חייבת לזכור את זה !". אני רואה פוסט חדש שהגיע ולפני שאני פותחת אני יודעת שצפויות לי כמה דקות מתוקות של התפעלות או התרגשות או צחוק או מחשבה. אלה הדברים הכי טובים שיש בעולם אז שוב תודה 🙂
    .

  6. לימור כנראה העתיקה ממני את מה שרציתי לכתוב. תודה גם ממני.

  7. רחלה

    יו… נרגשת וכמעט דומעת…

  8. גשם-שמש

    תודה, אורית.
    ניחמת גם אותי. אני מקוה שהבת שלך גם קוראת, כי נראה לי שיש כאן מעגל ענק של נשים שמרגיש איתה. אולי זה יעזור לה.

  9. יונה

    אוהבת לקרוא כל מילה ומילה שלך. והלב הנשבר שלה – מקבל את החימום והעטיפה שלך.
    כיף לה, בכל זאת.
    ואף פעם לא יודעים בביטחון. זה החיים שמלמדים הלאה.

  10. איזה יופי! וכמה מקסים את יודעת לנחם.
    וכמה שאת צודקת בכך שאת מחפשת ולא מוצאת, הולכת עם פנס תמידי ביד לאתר אוצרות.
    הנה תרומתי לאנתולוגיה:
    #
    זהר איתן, בסוף השיר היפהפה "האהבה שטה", כותב:

    ואת משחק סטנגת-המים,
    שבו מותרת נגיעה אחת בלבד,
    אני משחק רק עם צל צווארך המתרחק:
    הו, מה רבים הדברים שעלי לזכור.

    #
    זלדה, בשרי "הסתרת נפשך", שאפשר לקרוא בו סוגים שונים של פרידה, ומה שיפה בו בעיני הוא התיאור החד והברור והמאוד פיסי של המרחב המשותף שנפגע:

    הסתרת את נפשך ממני
    ולא הי הבי עוד קול הנהר המלא,
    העולה על גדותיו.

    נותקו חיי מהמר
    ואעמוד בכוך נכלמת
    בלי שמש
    ובלי ירח
    ובלי נר.

    הסתרת את נפשך ממני
    והלחם שעל השולחן יבש
    ויהי ניקודים.

  11. תודה על הנדיבות החברות והשירים!

  12. רוחמה וייס

    אורית יקרה, איזה פרסום קסום. אוהב. רואה. אשרי בתך שיש לה חיק להתנחם בו. אשרייך שיש בך מספיק אהבה נכונה שאת יכולה להציע סוג כזה של נחמה מפרספקטיבה בוגרת, בריאה.

  13. noalu

    אני אוהבת אותך

  14. לימור א

    מקסים!!!

  15. רות

    הי אורית, איזה יופי!
    איך קוראים לשיר של זרחי? או אולי באיזה ספר הוא מופיע?
    תודה 🙂

  16. שבורת לב

    זה נכתב בשבילי. תודה לך. יש בי תקווה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s