נר במתנה לחנוכה

נס החנוכה הוא שחנוכה הוא רק שמונה ימים, ובכל זאת. שמונה ימי חופש מבית הספר ושמונה הדלקות נרות זו חתיכת לוגיסטיקה, שלא לדבר על הצורך בקניית שמונה מתנות לכל מארחינו העתידיים. אלו שבעוד שבוע יפתחו לנו את הדלת ויגלו ממש בלב הסלון שלהם כמה המון זה ארבעה ילדים של אחרים.

ובכן, מזל שיש את דפנה מנור, שהיא חברה מופלאה שלי אבל מועמדת בזאת לשירות ציבור הקוראים, כי היא הסבירה לי ואף מוכנה להסביר הלאה איך מכינים מתנה חנוכי-ית שווה במיוחד לכל מי שיארח אותנו ובכלל. נר. אבל איזה נר.

 

נכון חתיך?

אמרתי לכם. כל מה שדפנה מעצבת יש עליו איזו מושלמות ישראלו-יפנית.

ובכן, איך מכינים?

להכנת התווית:

מודדים את הנר. עושים את זה עם חוט (או שגאוני המתמטיקה מחשבים את זה לפי קוטר כפול פאי).

גובה התווית צריך להיות כגובה הנר והרוחב שלה צריך להיות כרוחבו פלוס חצי סנטימטר.

על פי המידות האלו מעצבים ציור בתוכנת איור גרפי, סורקים ציור או סורקים שיר חנוכה או עשרים שירי אהבה או שיר יאוש אחד וכו'.

מדפיסים:

פה ההברקה- מדפיסים על נייר פרגמנט. דפנה אומרת שאפשר להדפיס במדפסת ביתית או בבית דפוס שנותן שירות ליחידים למשל בקולור טאצ' תל אביב (הם יושבים דלת ליד צוותא, אפשר להיכנס אליהם גם מרחוב שאול המלך, ליד ארומה ולרדת במדרגות לדפוס שנמצא קומה אחת למטה. יש שלט על הדלת, קשה ללכת לאיבוד.)

ההדפסה היא לא עניין יקר, ואפשר מראש לבנות כמה סטריפים על נייר בגודל A3 כדי להכין כמה נרות באותו מחיר.

ומדביקים:

פה ההברקה השנייה- הפעם של גבי, בן זוגה לחיים ולעיצוב של דפנה. ההדבקה נעשית בעזרת פס של דבק דו"צ מאיכות טובה. חותכים בעזרת סכין חיתוך סטריפים של נייר דבק, בגובה הנר וברוחב של חצי ס"מ, מדביקים צד אחד לאורך קצה אחד של התווית. מסובבים את התווית סביב הנר , מורידים את הצד של הנייר המכסה את הדו"צ , מניחים מסדרים מדייקים ומהדקים את הפרגמנט. ו-ווא-לה!

שני שדרוגים נפלאים:

• מכינים גם גפרורים תואמים: קונים בסופר גפרורי ג'מבו ארוכים, מדביקים על התווית שלהם את התווית התואמת לזו של הנר.

 

• וגם: עובדים מראש עם נרות חלולים. למשל כאלו שאפשר לקנות אצל חברת הנרות דנלוקס:

www.danlux.co.il

את החלל הפנימי של הנרות האלו ממלאים באורז ובנר פנימי קטן. נר מאיכות טובה בגובה של 4 /5 ס"מ. לא כדאי (מניסיון) להשתמש בנרות בתוך אלומניום. הם פשוט לא מאירים חזק ויש להם נטייה לשפוך את עצמם לדעת. את הנר הפנימי מייצבים על תחתית אורז ישרה כדי שהבערה לא תאכל את דפנות הנר החיצוני. בסוף השימוש מפרידים את השעווה הנמסה מהאורז ומחליפים בנר פנימי חדש.

משהו על הנרות החלולים: מסתבר שמייצרת אותם משפחה שעלתה מדנמרק. אבי המשפחה אהב לעשות נרות כתחביב, והוא היה יוצק שעווה לאגרטלים יקרים, ואז מנפץ אותם כדי לחלץ את הנר המוכן. כשליהודית אשתו נמאס ממנו לחלוטין היא האיצה בו להקים מפעל נרות. אנשים עם תשוקה כזו הם אנשים שראוי לקנות מהם דברים, לא?

וגם עוד רעיון אחד- הפעם מהרשת

• מי שרוצה יכול גם לנסות להכין את הנר הזה, שאני זוממת לנסות. כולו נייר טואלט, מדפסת, מייבש מאולתר ושבעה נרות הרוסים, והשתלטתי על הטכניקה.

http://www.cantstopmakingthings.com/2010/11/pb-knock-off-candles.html

ודפנה מוסיפה וצודקת: זהירות

לא להשאיר נר דולק יותר מארבע שעות רצופות, ולקצר פתילים לחצי סנטימטר לפני כל הדלקה.

ושיהיה חג אור!

נ.ב

תיכף מסיבת הבדים. אני כבר בוערת עם נר לא כל כך קטן מבפנים.