סודות קטנטנים: צבע

עקרון יסוד בבישול פימו הוא שמה שלא עשה הצבע יעשה הצבע. במילים אחרות:

קודם כל בעזרת הגוון המקורי של הפימו מגיעים לצבע יסוד משביע רצון. יש את טבלת ערבובי הפימו שמאפשרת להגיע לגוונים נאים ומרובים. בשלב השני מוסיפים צבעי פסטל או צבעי אקריל כדי לדייק ולהעמיק את המראה האמיתי.

צבע יסוד לבצק פימו:

מערבבים פימו לבן עם פימו שקוף ביחסים של 1:1 ומוסיפים טיפטיפונת פימו צהוב. נוצר בצק בז' בהיר שאחרי האפייה נראה בול כמו בצק.

ועכשיו לצביעה בפסטל גיר:

בשלב השני, עדיין לפני האפייה מוסיפים מגע של פסטל גיר. אלו המקלות האלו שאפשר למצוא בכל חנות לצרכי אמנות. כשרוצים ליצור רוטב כזכור מגררים מהם אבקה ומערבבים עם פימו נוזלי, וכשרוצים צביעה, מלטפים אותם עם מברשת איפור ישנה כדי לפזר היטב את הצבע, וקדימה.

צבע הבסיס ללחמים ומאפים הוא צהוב אוקר. הוא נותן את העומק הביצתי של האפייה ואיתו צובעים בשכבה ראשונה ונדיבה. אחר כך מוסיפים כמה שכבות של חום ולמהדרין גם מגע של אדום. את החלקים הכהים במציאות צובעים יותר ואת הבהירים פחות ולאט לאט הפימו הופך למשהו שצריך להתאפק שלא לנגוס. אני לא אלופה בצביעה וזה בדיוק מה שהמם אותי, שמספיק שאני מלטפת את הבצק עם כמה שכבות של צבע ואיכשהו זה מסתדר :

כאן פסטל גיר מוריק את קצה הבננה ומסמיק את המשמש:

במהלך האפייה פסטל הגיר מתחבר עם הפימו ונטמע בו. גם  אחרי האפייה אגב אפשר להשתמש בפסטל גיר כדי להשחים את קרום הבגט למשל, אבל זה כבר דורש צביעה נחושה יותר:

אם רוצים ליצור גוונים מטאליים אפשר לצבוע באבקה פיגמנטית שפימו עצמם משווקים. אין לי הרבה נסיון עם זה כי אוכל לא מת כל כך על צבע כסף וזהב, אבל אם מישהו רוצה לייצר פסלון אוסקר מיניאטורי, את זה אני כבר ממש יכולה להבין.

ואפשר גם עם צבעים אקריליים:

אחרי האפייה צבעים אקריליים הם להיט. פימו הוא מצע מצוין עבורם כמו למשל בצלחות שכאן:

הצלחות שבתמונה אגב הן מעיגולי פימו שהושטחו ונאפו על כיפת נורת זכוכית. במהלך התקף המיניאטורות רק חיכיתי שתפקע איזו נורה בבית ומיד רצתי והחלפתי אותה כדי שתהיה לי עוד תבנית לצלחת. אלכס לא הבין מאיפה זה בא לו האישה החרוצה הזו. היחסים בינינו היו מגיעים לפסגה לו לא הייתי מקצינה ומתחילה להחליף נורות שטרם פקעו. מממממ. שורה תחתונה- תנסו את זה בבית אבל  כדאי שתתחילו בשעות האור. בי מחר.