איך, איך לפתות ילדים אל השירה?


האיש שלי משורר, אני משוררת. הילדים שלנו הם ילדים של משוררים.

כשהייתי אמא צעירה עצמתי את העיניים ודמיינתי מה יקרה לנתוני הפתיחה הנפלאים אלה כשכולם יגדלו קצת.

נניח. כשאמחזר את הפשטידה האחת שאני יודעת להכין בתי תחייך: "גם למראה נושן יש רגע של הולדת". התינוק יצלח את הביקורת בטיפת חלב כי "אני ענק ורק אני ענק", המתבגר יבקש מהמתבגרת להחליש את היוטייוב כדי שירחב בה השקט "כאור בשולי הענן". בבית תהיה "חמדה שלא היתה כמוה", אבותינו התרבותיים יתבוננו בנו מגבוה, כל נשימה תהיה אוי. מענר עד עופרי. מהלל ועד נועה.

כן.

כל מה שיש לי להגיד לעצמי זה "שחקי שחקי על החלומות". מה שהילדים שלי חושבים על שירה זה זה:

לקחנו אותם ליותר מדי ערבי שירה, וזה שעמם אותם, ובתכל'ס לא רק אותם. על המדפים ההולכים ונעלמים של שירה בחנויות אפשר למצוא ובטח תמיד אפשר היה למצוא גם את השירה הטובה הכי טובה שיש, וגם את השירה הגרועה הכי גרועה שיש. זו האמת.

ובכל זאת. יש שורות שהיטיבו איתי באופן מוחלט. נניח שורה של אלתרמן שלימדה אותי להיות מאושרת: "ישנן יפות יותר, אבל אין יפה כמוה". נניח שורה של עמיחי שהעידה שהצלחתי: "בכל יום של חיינו יחדיו קוהלת מוחק שורה מספרו".

מעל זה נבנה אחר כך בניין של אהבת שירה ואולי קצת ידע עליה, אבל זה לגמרי לא העניין. מסירות לטקסט מתחילה ברגע הזה שבו שורה אחת בוחרת אותך. לא אתה אותה. את זה אני רוצה בשבילם ולא מצליחה עדיין לייצר. איך. איך מעבירים לילדים שלי את הדרייב שיש לי ולאבא שלהם לחפש שירה שמזיזה לנו? איך מעבירים להם לא רק את הלפיד אלא גם את הבערה הפנימית למצוא מילים משמעותיות? איך גורמים להם להצרב באהבת שורה אם לא באהבת כל השירה?

בינתיים הרעיון היחיד שיש לי הוא להקיף את הילדים במילים יפות. לפתות אותם אל השירה באופן אגבי.

בחנויות עם שירותי הדפסה וצילום מתקדמים, כאלו שמשרתות גם אדריכלים (למשל מרכז ההדפסות גלסי ברחוב אינשטיין בתל אביב) יש מכונות צילום שיכולות להגדיל פי 400. 

מגדילים שירים ותולים בחדר שלהם. אני מספרת לעצמי שככה לפחות המילים יחלחלו לחלומות. נניח כמו בחדר שעשתה יעלי לבנות שלה:


איזה כיף זה להרדם כששיר של נורית זרחי לוחש לך "כמה אני אוהבת את הילדה שלי":

כשהילדים אוהבים שיר אפשר להפוך להם אותו לוילון:

מדפיסים את השיר על דף איי ארבע בכתב ראי (כל תוכנת עיבוד תמונה תעשה את זה בשבילכם בשניות), מגדילים פי ארבע מאות ואז מניחים-  פנים כלפי מטה – על בד לבן ועוברים על האותיות עם צמר גפן טבול בטינר. הופ- האותיות מדלגות לבד. חברה שלי שעזרה לי להכין את הוילון עם שיר האהבה שבתמונה גם ניסתה את זה על קירות והעבירה אליהם ישירות ציורים מצולמים וטקסטים. תודה לדפנה קפלן על הצילום:

אפשר לכתוב שירים על אריחים ולהניח לקישוט במקום שהילדים רואים אגב הילוכם בבית (נניח pebeo prcalaine 150 אלו טושים לקרמיקות שאפשר לשרוף בתנור הביתי). פה בחרתי להניח שורות ממש, של שירה (אדמיאל קוסמן- בגדי נסיך), לא של שירת ילדים, כי זה מה שהייתי רוצה שיהבהב כמו תזכורת מול עיני, ומאליו מול עיניהם. הצילום הזה קצת מטעה. הוא נראה שלו ורומנטי במיוחד בגלל כוס הפורצלן המעולה שגנבתי מאמא שלי, אבל תאמינו לי, מסביבו יש כמויות של מהומה ומגערת.

אפשר ממש להטביע את האריחים עם השורה היפה בקיר:

ואפשר כתחליף פשוט לכתוב ישירות על הקיר. עושים את זה בעט רגיל של יוניבול או פיילוט. כותבים בשבלונה. פשוט אבל נראה נפלא.

והכי שאפתני- אפשר אפילו להטביע מילים יפות בדלת הכניסה לבית:

והרעיון הבא הוא גם רעיון טוב:

ואני אומרת אותו לעצמי שוב ושוב כדי להשתכנע בו. עלי להניח לילדים. הם אולי לא אוהבים שירה, אבל הם מאד אוהבים לשיר, ולצייר, וחשבון, ואת מה שהנפש שלהם מגלה ועוד תגלה בלי שום גירוי יזום. את האהבה לטקסט אני מנסה להנחיל להם בחיקוי, אבל מה שעולה מהם הוא לא חקייני. הוא מקורי ואמיתי ומרהיב.

אולי עוד כמה שנים בכלל לא אחלוק איתם את האהבות שלהם. אולי אפילו לא אבין אותן (איזו מחשבה קשה) אולי בזקנתנו כל ספרית השירה הנפלאה של אלכס ושלי תתרם על ידם לאנשים זרים (איזו מחשבה קשה). אבל זה לא העניין עצמו.

העניין עצמו הוא לא להתפתות לשיח הפנימי של 'אוי, כמה אנחנו דומים', אלא לתת להם להיות דומים לעצמם.

וגם, אני אומרת לעצמי, כן שירה לא שירה, נראה אותי עוברת איתם את כל השנים האלו ואת המשימה הבלתי אפשרית והמגוונת מדי של ההורות ועדיין רוצה לשיר איתם ולצידם. אם זה יצליח, אם, יכול להיות שמרב אושר וסיפוק לא אצטרך בכלל מילים.


מודעות פרסומת

34 תגובות

מתויק תחת שונות, שירה

34 תגובות ל-“איך, איך לפתות ילדים אל השירה?

  1. מיר

    מקסים. את מוכשרת שאין דברים כאלו,
    עכשיו אני חייבת להכין וילונות לחדרי הילדים….,

  2. הכי אהבתי כשהכנת עם הילד שלך
    את התוויות ההן, עם הסוכר נמרים?
    ורציתי אז להגיד בדיוק את זה:
    ניכר בילד שהוא בן של שני משוררים.
    וזה מספיק,
    הוא סופג את זה מהאוויר יקירתי,
    אין לי ספק.

  3. נפעמתי…מהמחשבות ומהתוצרת.

  4. דפנה מנור

    מרגשת שוב ושוב ושוב

  5. אוי, או שמא הוי, כמה יופי.

  6. מיכל

    וואו. הגעתי לכאן במקרה, ונשימתי נעתקה.
    הפוסט הזה מרגש ופשוט – ובכן – יפה.
    מיד הולכת לחפור בשאר (בעצם, זה תלוי בילדים. הלוואי והייתי יכולה להדביק אותם למחשב ולהוריד אותם מהידיים…. נו, תלוי גיל אני מניחה).

    תודה!

  7. לדניאלה לונדרון-דקל יש קטע בהקשר של הנחלה:

    אצלנו, מיקה כל כך רגילה שאני מתעדת את הפואטיקות והחוכמות שלה מגיל פספוסה, שהרבה פעמים, כאשר שנחה עליה ההשראה היא אומרת לי, אמא תכתבי את מה שאני אומרת. אבל היא בת חמש וחצי, ואני יודעת שזה עשוי להשתנות.
    בינתיים, אנחנו משחקות במילים, בייחוד בנסיעות ארוכות ובהליכות. חרוזים, המצאות, הכלאות, נרדפות. וגם בציטוטים מהזיכרון-מחוסר-השינה של אמא. כרגע, היא אוהבת, אבל היא עוד עשויה לשנות את דעתה.

    לגבי שירים תלויים בבית, יש לי אחד שאני מביטה בו לפני יציאה אל הרחוב. זה אחד השירים הכי אופטימיים שאני מכירה, של שרה קירש (מגרמנית: מרים איתן):

    חפיפת שיער בכפר

    החוצה לשמש עם מגבת אדומה
    צל עננים חם על האבנים
    עלי אקציה
    דרך שיני המסרק את רואה את האור –
    הכל ברור.

  8. איזה יופי.
    גרמת לי למחשבות בנושא.
    הייתי רוצה להוסיף לסביבה שלהן מילים יפות.
    כשעברנו ארץ מסרנו את כל הספרים שלנו (פרט לשני ספרי בישול…), כולל ספרי השירה המועטים שהיו לנו. האם יש לך המלצה על ספר שניים שאני יכולה לבקש או מקור אונליין? כרגע המילים בעברית שמקיפות אותן איכשהו מגיעות מספרי פנטזיה, מתורגמים. לא גורמה לנפש.
    תודה 🙂

  9. כמה מפעים לקרוא את המילים שלך. אני כבר הרבה מאד זמן חושבת איך אני מכניסה שירה ליצירה שלי-במקור נולד הרצון לרקום את השיר על "הילדה איילת" לאיילת הפרטית שלי… כרגע זה מתגלגל לכל מיני כיווני מחשבה. בנתיים השיר נכנס למכתב שליווה אותה למסע לפולין, יום אחד הוא ימצא את דרכו לקווילט שיתפר בשבילה….ונראה לי די בטוח שאם גדלים בבית של שני משוררים לא יכול שלא תתפתה לשירה.

  10. שרון

    גם אני אשמח לקבל כמה המלצות לספרי שירה (גם לילדים וגם למבוגרים).
    וחוץ מזה – פוסט מהמם!!

  11. דינה שגב

    נו, אוריתי,
    כמה שאת מרגשת- שוב ושוב ושוב.
    "לתת להם להיות דומים לעצמם" – זה הכי הכי נכון. וכמה זה קשה , לפעמים, אבל יהיה יותר קל אם נזכור שלעולם- ב"עצמם" הזה , יהיה כל כך הרבה מאיתנו.
    ו..כן, עשית חשק להוסיף מילים, לציורים שאני מציירת לילדות, על קירות חדריהן.

  12. סליחה על האיחור בתגובה לכל הממתקים שהשארתם כאן, הבנאדם מתכנן והתינוק בוכה. מצד שני איזה כיף לפתוח את המחשב ולמצוא בבת אחת המלצות לשירים יפים הפנייה לטור גאוני של דניאלה לונדון דקל וערימה של שאלות מעוררות שאלות. אנסה להגיב על הכל יחד: המלצה לספר שירי ילדים- חד משמעית- המלכה הגדולה נורית זרחי. באה המלכה למלך זה שיר שקורע את לבי, דודה מרגלית מצחיק אותי כמו ילדה קטנה, וזו רק ההתחלה. המלצה לספרי שירה בכלל- זה ממש חשוב לי לענות על זה ברצינות, אז אקח יום להכין אנתולוגיה קטנה עם לינקים. איך נרשמים לעדכונים בבלוג? יש בעמוד הזה למעלה מקום להרשם ומקבלים פוסטים חדשים. הרעיון של החלפה על בסיס ספרי ילדים הוא מהמם ופוליאנה יכולה לקבל גם מילים, ותודה על כל התגובות. אני לא רגילה עדיין שיש מי שהופך המחשבות שלי לשיחה. זה אדיר.

  13. תגובה מאוחרת: קודם כל רציתי לומר איזה כיף לי, נרשמתי לבלוג וזו הפעם הראשונה שאני מקבלת הודעה למייל שיש פוסט חדש. כמה מרגש. גיליתי את הבלוג שלך לא מזמן, וכבר קראתי מצד לצד ונהניתי מאד מאד. בהחלט מדגדג באצבעות (לא שלי אי פעם ייצאו דברים כאלה, ולא שאני מבינה איך אפשר למצוא זמן לכל הכיף הזה עם א ר ב ע ה ילדים – אין ספק שאת גם קוסמת). וחוץ מזה שיפה פה כל כך – אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה – זה גם ממש כיף לקרוא. לא הכל מדאים ומאמם טילים, אלא דווקא בעברית, ואיזו עברית נעימה – כחומר ביד היוצר בידייך. אין ספק – בלוגי יצירה של משוררות זה הכי שווה. גם אור בעיניים וגם אוויר צח לריאות.

    ולעניין השירה – איזו מצחיקונת, ברור שהם יגלו את השירה בסופו של דבר – הלא היא בדמם. כל ההדפסים האלה של השירים – הם רעיונות נפלאים (לא לחדר של הילדים – לי! לי!), אבל תגידי את האמת – שירה דיברה אלייך לפני גיל ההתבגרות? הילדים שלך עוד פשוט קצת קטנים, זה הכל. באמת כל מה שצריך זה להניח להם. אני לגמרי לא בת של משוררים, אבל אוהבת מאד שירה, ולא זכור לי שזה התחיל אצל בגיל כ"כ צעיר. עומק של שירה צריך איזשהוא עומק של נפש ונסיון חיים כדי לפרוט עליו, ואת זה לא נראה לי שיש לילדים כ"כ צעירים. חוץ מזה – אני לא יודעת בקשר לבנים, אבל הבנות, לכשתגדלנה – הן הרי יודעות כעובדה מוכחת שיש דבר כזה גבר אמיתי שכותב שירי אהבה לאהובתו – אחד כזה הן גר אצלן בבית – את חושבת שהן אי פעם תוכלנה לוותר על זה? נראה לי שאבוד להן מראש…

  14. טוב
    גיליתי את הבלוג שלך הבוקר במקרה
    וביליתי עכשיו יותר משעתיים בלקרוא את כולו
    ו… אני נפעמת
    ותודה רבה רבה – עשית לי כל כך טוב של שבת בבוקר
    מיכל

  15. אנוכי הק' ישעיה שי בן לאאמו"ר יוסף צבי ראש ביהמ"ד לבשר שע"י חברת עגלי רמת הגולן בע"מ

    עבור האישה רבת המעללים / פרי הילולים / אבירת הרועים / משא מלך ושרים / טבא חדא פלפלא חריפתא / ההיא מטרוניתא / הציבי לך ציונים / לבנות ובני ציון הנאמנים / קרית מלך רב / עיר בארמנותיה נודע למשגב / וכן על זו הדרך.
    טוב.
    אז באיחור של מי יודע כמה שבועות, מאז שגיליתי את הבלוג הזה, שרוקם אל תוכו את תחרת המילים הכי עדינה שקראתי ברשת.
    להגיד תודה גדולה.
    גם על כל היצירות הזערוריות שגורמות לי לתהות האם בעוד שלושה גלגולי נשמות אני אצליח לגזור קו אחד ישר, על הדף הנהדר של 'שאלות נפוצות', על תותים מלבד, על גלידה מלבד, על קסטות מלבד, על הרגע שבו הבנתי שכתוב מִלֶּבֶד' ולא 'מִלְבַד', על משחק המחשב הנהדר (והקשה למדי, אגב), על השירים ועל השירה, על פיתויי השירה, והכי הכי, על האמון שנסכת בי מחדש, באשר ליכולת של מילים לגעת באופן כמוס וחרישי ועדין ורך, גם דרך המדיום הזה, הלוחמני והמבהיל והמתלהם. ואולי אלה רק המילים שלך שמסוגלות לחלחל כך, ברשת זרועת המלח הזו.
    ובאשר לפיתויי השירה, כבר ממחר. על לוח הלבד (!) של כיתה י"א 1. שיר שבועי.
    אך אור וטוב.
    שי

  16. פינגבק: ילדים, שירה | תרבות | סלונה

  17. חן רותם

    אורית הנפלא והמהממת!! איזה כיף ואיזה יופי.
    אפשר כמובן גם לשיר להם או להשמיע להם את השירים המופלאים של ההורים שלהם (אני מנחשת שזה יעלה באחד הבלוגים הבאים..)
    או להגיד ליורשים (כמו שאנחנו אומרים לשלנו שעדיין מתבשל) שיש לו קניין רוחני רב שמחכה לו..
    אין כמוך!!!

  18. ענת

    ריגשת אותי. אשתדל לזכור ולספוג השראה מהפוסט הזה.

  19. קטי

    ריגשת אותי עד מאוד…

  20. ענת

    הם יאהבו שירה. זה יפעם בהם כזיכרון ילדות משמח, אין לי שום ספק בכך.

  21. תמר

    שני אנשים מול העץ שבחצר. מה הם רואים? האחד יראה עץ והשני יפגוש חבר. למדי את ילדייך לראות בעץ חבר, בשמיים געגוע, בעולם דף חלק שמחכה לצבע…והם לא יחיו בצידי השיר הם יהיו השיר בעצמו…גם אם הם לא יודעים להלביש אותו במילים,,,

  22. פינגבק: שתי אפליקציות ששווה לעשות בשבילן ילדים ואז לקנות בשבילם אייפון |

  23. חגית

    אורית שלום!
    גילית את הבלוג שלך לגמרי במקרה כשחיפשתי מה לעשות עם הילדים בחום יולי אוגוסט
    האמת התאהבתי! פשוט ככה , כ"כ קשה היום בכל הרעש שמסביב , לחזור לאומנות ואמנות
    ולהתאהב
    אז קודם כל תודה -את מוכשרת מרתקת ומעניינת בטירוף…
    שאלה קטנה -ניסיתי את ענין ההדפסה על הקיר -לצערי לא עבד לי…
    את יכולה אולי לפרט את הטכניקה ?
    הדפסתי בכתב מראה על נייר סקיצה 90 גר' הפכתי ושיפשפתי עם טינר …
    איפה הטעות?

    תודה לך על הכול ובעיקר כנראה על מי שאת…
    חגית

    • הי חגית נעים מאד ותודה על המחמאות. כל פעם שמחמיאים לי בבלוג אני נותנת לבן שלי לקרוא את זה והוא מתפוצץ מצחוק ומחזיר אותי לקרקע המציאות. טוב, לשאלתך. ניסיתי את זה בזמנו עם נייר שצולם במכונת צילום. יכול להיות שהחומרים השתנו והתיעלו ופחות עוברים. אנסה את זה שוב עם נייר שצולם במדפסת ביתית ואדווח, אם את מגיעה לידי הבדיקה הזו קודם- ספרי לי. אורית

  24. דניאלה לונדון

    נפלאה שאת

  25. פינגבק: הרפובליקה הספרותית » הדפדפן 0913: הלינקים השווים לחודש ספטמבר

  26. פינגבק: ספרות ברשת: הסופר טום קלנסי נפטר בגיל 66; מיזם ספרותי-דיגטלי בשם בוקסילה עלה לאוויר; מאבקי הביורוקרטיה של עמותת "יונג יידיש" שעומדת בפני

  27. פינגבק: ספרות ברשת: הסופר טום קלנסי נפטר בגיל 66; מיזם ספרותי-דיגטלי בשם בוקסילה עלה לאוויר; מאבקי הביורוקרטיה של עמותת "יונג יידיש" שעומדת בפני

  28. פינגבק: ספרות ברשת: הסופר טום קלנסי נפטר בגיל 66; מיזם ספרותי-דיגטלי בשם בוקסילה עלה לאוויר; מאבקי הביורוקרטיה של עמותת "יונג יידיש" שעומדת בפני

  29. נעמה

    היי אורית. מסכימה, ומודה על שהכרתי דרך הפוסט את שירה של נורית זרחי ״כמו הר״. הייתי שמחה לדעת מאיזה ספר הוא לקוח כי חיפושיי עד כה העלו חרס… תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s