סודות קטנטנים: פימו נוזלי

גיבור הגיבורים למבשלים בפימו הוא פימו נוזלי. ידעתי שהוא קיים אבל לא הבנתי עד כמה הוא קיומי.

בקצרה את השורה התחתונה: אתם רוצים פימו נוזלי. אתם משתוקקים לפימו נוזלי. לו אפשר היה למלא את ורידיכם בפימו נוזלי, טוב די.

אז מה עושים עם השקוף שקוף הזה?

רוטב

שופכים קצת פימו נוזלי על חתיכת נייר, ובעזרת סכין יפני מגררים מעליו קצת אבקה מתוך מקל של פסטל גיר בצבע לבחירתכם. מערבבים ומקבלים רוטב גורמה. רוטב אדום לפיצה, רוטב זהוב למרק ורוטב חום לפנקייק:

קצפת

מה עוד אפשר להשיג עם פימו נוזלי. הו! מלכת המלכות- הקצפת. לוקחים פימו רגיל בצבע לבן ומערבבים לתוכו פימו נוזלי. זה לוקח כמה דקות נמרצות וקשות של ערבוב אבל בסוף באיזו דרך ניסית נוצרת קצפת:

עכשיו זה כבר משחק של סמיכויות. אפשר לשים יותר פימו נוזלי על כל יחידה של פימו רגיל ואז נוצרת קצפת רכה, ואפשר לשים מעט ונוצרת קצפת קשה שאפשר לראות עליה את תנועת הנזילה כמו בגלידה שפה:

ודבק

אחרון: פימו נוזלי הוא גם דבק מעולה. מורחים אותו כנוזל  בין שתי שכבות פימו והוא מתקשה באפייה ומחבר ביניהן. כך אפשר לענג את הבגט המיניאטורי בעלי חסה שנדבקים אליו בלי לחץ ומעיכה, אפשר לחתוך סלט לתוך הקערה ואפשר לפסל את כל מה שצריך להתחבר ולהצטבר.

על בסיס אותו עקרון אפשר לחבר בין פימו לבין תוספות קולינריות אבקתיות. למשל, למרוח על בצק הסופגניה שכבת פימו נוזלי ולגרר מעליה אבקת סוכר עשויה מפסטל גיר לבן.

בקיצור, אם אחרי כל זה עוד לא רצתם אל ספק הפימו הקרוב אל ביתכם ועוד לא התחננתם שיביא לכם בקבוקון קסמים עזבו אתכם. הפוסט הזה נועד רק לאלו שלבם רך כחמאה אבל הסלט שלהם (תודות למי? ע"ע) קשה כאבן.