ספרים בייצור ביתי

טוב, נכון בפוסט על נונה סיפרתי שהיא התחילה מספר ביתי? אז כבר שבוע מדגדג לי לכתוב על הספרים האלה שמכינים לבד ומהר בבית. איכותם האובייקטיבית היא מזעזעת, אבל איכותם הסובייקטיבית. ואו.

דמיינו לעצמכם את העיניים הזורחות של ילד שמגיע להשכבה ומגלה שהיום מספרים סיפור עליו, ולא סתם עליו אלא על משהו שקרה לו היום או אתמול בגן. אם בזמן ההכנה המהירה של הספרון עוד התנצלתם בפני עצמכם על החרוזים המאולצים, על איכות ההפקה שניתן גם לכנות הפקקט, על הגמגום בעלילה וכו', הרי שתגובתו של הנסיך שלכם מכבה בתוככם את הכל. רק נורת הקריאה שמעל המיטה הקטנה נדלקת, מקיפה את שניכם במעגל של אור. הפכתם את הילד שלכם לגיבור של הסיפור. בלב שלו זה נשמע: הפכתי לגיבור.

ספרים בייצור ביתי- הכיצד?

לוקחים את האלבומים שעולים חמישה שקלים, אלו הדקיקים שתמיד דוחפים רגע לפני הקופה בחנות הצילום, ועובדים איתם. בצד אחד כותבים את הסיפור לילד ומשחילים לשרוול הנילון, ובצד השני מביימים תמונות שקשורות לסיפור. מצלמים, מדפיסים בשחור לבן ואז צובעים מעל בגואש או בצבע אקרילי כדי להוסיף זקנקן או לב או כל הבלטה שבא להבליט.

עוד אפשרות:

לכתוב את הסיפור, להדביק, לקשט במדבקות או לצייר ואז לעשות למינציה, לכרוך בספירלה או בכריכת דבק, ויש ספר.

מה בסיפור?

מיטב הלהיטים שלנו כוללים את הסיפור על נועה שהחליפה את השם שלה למשך שבועיים (סיפור אמיתי) את הפעם שהלל שכנע אותי לעזוב את המחשב כדי לשים לב אליו ואז תפס לי את המחשב (סיפור אמיתי) את הפעם שעופרי אמרה מילים שרק אנחנו הבנו וכולם חשבו שהיא מקללת (אמיתי נו, כוסי כלב קט, הסיפור עבר סובלימציה בעיבוד לילדים, לא לדאוג) ועוד סיפורים שראשיתם במשהו קטן שקרה בבית או טוב מזה, יכול היה לקרות.

\

בפוסט שאפרסם תיכף אצרף טקסט של סיפור אחד לשימוש מי שלא בא לו לכתוב ורק רוצה לשתול את שם הילד/ה, אבל תכתבו לבד בבקשה תכתבו לבד. זה הקטע הגדול. לעשות ספר שאין עוד אחד כמוהו בעולם, לילד שאין עוד אחד כמוהו בעולם (לפעמים, תודה לאל שכך).

כשיש כבר כמה אחים אפשר באותה מידה של מאמץ הפקתי להכין לכל אחד את הספר שלו ואז, הו אז. בלי למצמץ מבריזים למכונת הכביסה ולמייבש הכביסה שהעיגולים שלהם יוצרים יחד את סימן האינסוף המייאש. מחר. מחר. היום עושים השכבה מוקדמת וקוראים את הספר החדש. ביחד. שוב שוב ושוב, אולי אלף פעם.

נ.ב.

חברתי מירי עשתה לבת שלה ספר יפה תואר מסיפור שהילדה עצמה המציאה. להתעלף.