ענר הילד מישראל

מילה על קשיים: יש.

אם להרחיב- המשפחה הקטנה שלנו בעיצומם של ימים מאד מאד מטלטלים שגורפים תחתיות נפש. ולכן, כל מי שמכיר את המצב ופוגש את אלכס ואותי נקרעים מצחוק בבית הקפה לא מבין. איך ייתכן שאתם צוחקים?

כאילו אנשים שקשה להם צריכים להיות דוגמנים של צער. לא לקרוע להם מפתחים של רווחה, לא להתנגד עם הידיים כשהלב הכבד משקיע אותם אל קרקע האוקיינוס. אבל ללהתנגד עם הידיים יש שם פועל: לשחות. וזה קריטי למדי, כפי שאיה כורם בשיר השקט והיפהפה שלה ניסחה בפשטות- מה מבין איש טובע? הוא מבין שאוויר זה דבר הכרחי.

אז במסגרת הלהתנגד עם הידיים, אחד מפרויקטי הקיץ המשמחים שלנו היה להפיק ספר לצריכה ביתית. כל מי שראה את הסרט של דבורית שרגל או כל מי שאוהב כמונו את סדרת ילדי העולם מכיר ומכור לנוריקו סאן מיפן, נואי מתאילנד, סיאה מאפריקה, דירק ההולנדי ו-בעצם- אפשר להוסיף לזה גם את ענר הילד מישראל, שבדרך נס נקרא בשם מקראי שורשי, ובחדר שלו יש מיטה אותנטית מהשוק הססגוני אתר 'אגורה', וספרים בכתב עברי עתיק המגלם תרבות של עם. אין, אין, העת בשלה.

IMG_2898

בדרך לטיקאופ המושלם ועל בסיס ניתוח שאר ספרי הסדרה, הבנו שחשוב מאד לכתוב עלילה קלושה. כל העניין הוא לתת מקום לתמונות המרהיבות, שלא רק תופסות רגע אלא מקפיאות מכח היופי את הרגעים שסביבו.

אז כתבנו עלילה במהירות, שילבנו כמה מילים ארכאיות כמו 'הבה' ו'אויה', והזעקנו את מוטי קיקיון. חבר שלנו, צלם בחסד, ששלף את הפילם, הכניס למצלמה הידנית, פלט אנחה של אוויר שלדעתי נאגר בפה שלו עוד משנות השבעים, והתחיל לעבוד.

IMG_2918

על הקליק הראשון של המצלמה הגדולים גילו שבדיוק הם לא יכולים להשתתף בפרויקט, אבל הקטנים קהל שבוי. כנועים ומתוקים הם דיגמנו יום אותנטי שבמהלכו כמו בכל יום הם הכו בתופים, ניגנו בחלילית כנענית, הביטו ימינה לאופק במבטי שחור לבן, ועצרו רק כשאחת השחקניות הראשיות היתה חייבת ללכת לקניון לראות גאליס.
PicMonkey Collage

ביום הראשון לגן ענר רץ לגננת וסיפר לה שלאמא שלו יש ספר חדש. הגננת כבר נזהרת עם הילד, שכן הדיאלוג שלהם לפני שנתיים היה:

ענר: אמא שלי כתבה את נונה קוראת מחשבות

הגננת: נכון חמודי, אני לגמרי מאמינה לך.

אז היא נכנעה מראש הפעם והזמינה אותי לשעת סיפור לכל הילדים עם היצירה הנפלאה שהזהרתי אותה שיצאה בהוצאה מוגבלת של ספר אחד.

כן. אני קצת מצטערת עכשיו על הקטע עם העלילה הקלושה, אבל גם זה פתיר. לפעמים, למקטעין, זה עניין של הגייה וה'אויה' הופך ל'הו יה!'.

ועל זה, בעצם, הפוסט הזה.

מודעות פרסומת

11 תגובות

מתויק תחת פעילויות עם ילדים

11 תגובות ל-“ענר הילד מישראל

  1. ימה

    מקסים ומשובב נפש כמו תמיד!
    מאחלת לכם שהתקופה הקשה תסתיים בקרוב ממש ממש!!….

  2. איזה רעיון גאוני ותוצר מופלא. שהזמנים הקשים יעבור מהר וישארו רק זמנים נעימים ומשפחתיים ויצירתיים.

  3. anat geiger

    נפלא! (מתגעגעת) ובתקווה שהקשיים יהפכו לזיכרון רחוק במהרה בימינו אמן.

  4. שרה עוגת שמרים (:

    לא מצליחה במילה אחת אז קחי שתיים: מעוררת השראה! שכל האוי יהפך להוי! במהרה ולטוב.

  5. חן

    שולחת לכם חיבוק גדול גדול והרבה חיזוקים!
    את מזכירה לי תמיד את פוליאנה שבוחרת לראות את הצד היפה של החיים.
    הרבה בריאות
    חן

  6. נדיה

    כל פעם אני בטוחה שזהו, הפעם בטח כתבת על משהו שאפילו מוחי הקודח יכול היה לחשוב או לדמיין בעצמו, כי כמה יצירתית היא כבר יכולה להיות האורית-גידלי הזאת. ואז את יוצאת בעוד פוסט שגורם לי לשפשוף עיניים נמרץ: לעשות ספר נוריקו לילד! איך, איך לא חשבתי על זה גם?!

  7. כרגיל – נהדר ויוצא מגדר הרגיל (כי רגיל זה משעמם ואם משעמם אז למה בכלל לקום בבוקר). הספר לא פחות מגאוני, גם כשובר שגרה מהסוג המשמח וגם כמזכרת.
    הו-יה, יה נהדרת. נשיקות

  8. ריבי

    קראתי את זה ואמרתי לעצמי " ברור! זה לגמרי מתבקש!" אבל זה לא בגלל שאת צפויה (חס וחלילה!) רק בגלל שזה כל כך מתאים לך. ספטמבר כבר פה ואני ממש מתגעגעת.

  9. הו והו, זה גאוני, לא פחות

  10. שייאלללה שלך!!! את גאונה, טוב זה אולד ניוז.
    תוצאה מהממת לרעיון משובח.
    והכתיבה שלך, הו יה.

  11. איזה תגובות משמחות וואו. בדקתי פתאום ושמחתי פתאום- תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s