חול צבעוני

בבוקר התעוררתי עם הארה: כורכום. אם אערבב כורכום עם חול זה יצבע אותו. הערתי את עופרי ושתינו רצנו למטבח לערבב קצת חול מתובל. ובכן, כורכום לא צובע כלום.

בבוקר למחרת התעוררתי עם עוד הארה: קקאו. כשהילדים מכינים שוקו הקקאו עף מהשקית וצובע את כל המטבח. אז בחיאת, שיצבע גם את החול. ניסינו. ובכן, קקאו לא צובע כלום. חוץ כמובן מאת כל המטבח.

בבוקר למחרת זאת עופרי שאמרה: אולי עם ספריי. בשלב הזה נגמר לנו החול הדק לניסויים אז סחבנו קצת מהחול של ארגז החול בגן של ענר, מה, אלפיים שש מאות שקל לחודש, ורצנו הביתה. ספריי צובע נהדר. אבל רק את השכבה החיצונית. כל שאר השכבות נשארות בצבע חול שהוא באמת מאד אופנתי אבל אוף.

אז בדקנו באינטרנט. הם המליצו לצבוע חול בצבע ומים ולחכות עד שהחול יתייבש. רעיון יוצא מן הכלל שמעמיד את המטבח בסכנת מדבור. ממממ. המצב היה כל כך מופרך שלא היתה ברירה: התקשרנו לחנות שמשווקת פיגמנטים, הזמנו לנו כמה שקיות פיגמנטים במחיר ממש שווה לכל נפש ילדותית, וערבבנו. שום מים וכלום. רק פיגמנטים וחול.

כל השאר היסטריה. כי גיגיות החול הצבעוני האלו שערבבנו בהתחלה בקטן ואחר כך על החוף, הגיגיות האלו שנראות כמו ערימת תבלינים בהודו הן באמת מה שנותן טעם לכל חווית הים:

הן בצבעים משגעים, הן מרתקות אליהן את הילדים ואפשר לבנות מהן את כל מה שבונים מחול רגיל. ארמונות מדליי חול צבעוניים, וחרוזי חול צבעוניים לקישוטם, וציורי חול בתוך תוואי מוגבה של חול ושירי אהבה בחול עם שבלונות של אותיות ומנדלות חול למי שטיבטי  שאפשר לראות כאן את ההנחיות להכנתן וכאן למשל להוריד להן דוגמאות, ואלוהים. איזה כיף.

שווה לקנות גם את הפיגמנטים הורודים והטורקיזיים, הם טיפה יותר יקרים אבל צובעים ממש חזק. כן, אפשר לערבב צבעים, אפשר לעבוד עם חול רטוב או חול יבש הפיגמנטים מגיבים נפלא לכל סוגי התערובות, ובקיצור, אפשר לעשות דברים כל כך יפים שגם אחרי השקיעה הפרצוף עדיין זורח. ולראייה- אפילו אני, שלא מבינה למה צריך ללכת לים אחרי פעם אחת שהלכנו לים, כי הרי הסלון הפך לחוף מלא חול ואפשר פשוט לצאת אליו, אפילו אני מעודדת את הילדים להכנס לאוטו ורצה אל הגלים ראשונה.

נ.ב

נו באמת, אומרת יעלי חברתי שמתבוננת בי מערבבת צבעים ומקפצת מאושרת על החוף. ומה הדבר הבא שתמציאי? פיגמנט לנזלת? היא נאנחת ומנגבת לענר את האף.

האמת. לא רעיון רע כל כך. בטוח יש לזה שוק ענק. אעדכן.