סופרמרקט ביתי

לפני קצת יותר משנה, כמה שעות אחרי שענר נולד, זינקתי ממיטת בית החולים.

דולתנו רבת הפלא דיברה על זה אחר כך בהתרגשות וחשבה שזו הוכחה ניצחת לכך שירד ממני עול ההריון הבאמת קשה, אבל האמת היא שזינקתי אל ולא זינקתי מ-

פשוט בדיוק הגישו במחלקה את הגבינות הלבנות בגביעים הקטנטנים שאין בשום מכולת, והייתי חייבת אותם, חייבת, לערכת הסופרמרקט משחק לילדים.

דידיתי על פוסט-אפידורל וגרפתי אל המגש שלי שמונה יחידות תנובה לבנבנות קטנות ומושלמות. שאר היולדות הסתכלו עלי בזעם ואני בתגובה חייכתי אליהן בבישנות, אסירת תודה שמישהו בעולם מסתכל על המגש שלי ולא על הבטן חודש חמישי שעדיין הזדקרה ממני למרות כל ההוכחות הצרחניות שאני כבר אחרי.

אם הסאגה היתה נגמרת בזה אז ניחא, אבל כנראה שגם לא הפסקתי לדבר על מיכלי הגבינה הנהדרים שמצאתי עם כל מי שבא לבקר. אני מסיקה את זה כי עד היום חברים של ההורים שלי אוספים לי גביעי גבינה לבנה קטנים מכל מיני מחלקות בתי חולים. הם שוטפים אותם במסירות ושולחים אלי בדואר אמא, ובטח חושבים בלב שאיזה מזל שהילדים שלהם דווקא יצאו נורמאליים.

כל העסק הזה עם הסופרמרקט הביתי התחיל כמה שעות לפני תחילת הצירים. הסתכלתי על שקית חלב ריקה, ופתאום נמלאתי תשוקה עזה למלא אותה בכדורי קלקר.

קמתי ועשיתי, והופ- ירדו המים.

לא לא לא! זה לא הוגן!! בדיוק גיליתי כמה נהדר הצירוף של כדורי קלקר יחד עם מוצרי חלב. כדורי קלקר יחד עם מוצרי חלב. כדורי קלקר יח– קוטג'! אין לי זמן לצירים עכשיו! הייתי חייבת קודם למלא גם מיכל קוטג' בכדורי הקלקר העגולים ולראות אם זה באמת נראה אמיתי! פתחתי את המקרר בתנופה נוירוטית, רוקנתי מיכל קוטג' שלפני המהפכה החברתית היה דווקא מאד שקט על המדף, מילאתי אותו בקלקרים שקצת נשפכו בתהליך המילוי לצדדים, חתמתי בדבק ונשענתי אחורה שבעה ושבעת רצון. נראה אחלה. ממש.

כנראה שמישהו מהילדים התקשר לאלכס במהלך כל המירוץ למלונית הזה, כי בדיוק כשסיימתי הדלת נפתחה ובעלי ראה אותי מוקפת בכדורונים לבנים קטנטנים שעפו בבית כמו שלג, מחייכת מעל מיכל קוטג' מלא קלקר, ולגמרי לא ממהרת כפי שנגזר ממצבי הרטוב. למה, שאלו עיניו, למה את לא יכולה לקנן כמו כל אישה נורמאלית אחרת?

ובכן, לא יכולה. ניסיתי נורמאליות לאיזו תקופה אבל עבר לי. תראה איזה יופי יצאה הערכה:


אז איך מכינים ערכת סופרמרקט לילדים?

קודם כל אוספים מיכלים ריקים של מוצרי מזון. שבוע ויש לכם הר של אריזות. הר. מעדני חלב, שקיות חטיפים, אריזות קמח וסוכר, קוטג'ים וכו'. מיכלים קטנים של גבינה לבנה זה סיפור אחר, אבל לצורך אספקה שוטפת אני מוכנה להשאיל את אחד מהחברים של ההורים שלי.

את המוצרים ממלאים בכדורי קלקר קטנים שמוצאים בתוך פוף ישן, או קונים בשלושים שקל לשקית ענק שמספיקה לשבע עשרה חברות. את אריזות המוצרים חותמים בדבק חם ומודים לאלוהים שלא צריך לדחוף תינוק החוצה אחרי כל זה.

שדרוגים: חמאה שבתוכה גוש קלקר (יש אלף באריזות מוצרי חשמל שזרוקות ברחוב. חותכים את גוש הקלקר בעזרת סכין פשוטה שמועלית קורבן לאלי הסופרמרקט הביתי. מלבנים את הסכין על הגז וחותכים מיד. הקלקר נחתך ישר וציייתני)

סוכריות על מקל מחרוז נעוץ במקל הסוכריה ועטוף בעטיפה המקורית. כנ"ל סוכריות שוקולדים. תבנית ביצים שבכל גומה שלה נח כדור צהוב מהכל בשקל.

סלים: תיקי בד מהכל בשקל, או מחנות הפלסטיקים וכו'.

כסף: מצלמים כסף אמיתי וגוזרים, או שקונים כסף צעצוע, או שמפרקים את הכסף מהמונופול שלא באמת יש לו את כל החלקים בפנים, על מי אני עובדת.

קופה: הנה הלינק וממנו אפשר גם להכין אוכל לבד לתוספות. אם מגיעים לשלב האוכל הולך גם עם הצלחות שכאן.

איך הולך המשחק?

הילדים עוברים בין כל מוצרי המשחק הפרושים לפניהם בסלון, משלמים בקופה על אלה שהם אוהבים במיוחד, ואז מחליטים מה יבשלו מהם בכאילו. אחר כך הם הולכים מכות על מי יקבל את החמאה, קורעים כמה אריזות בדרך, מעיפים קצת קלקר בבית, צורחים שלוש שעות ומזכירים לי למה באמת ילדתי. בשביל גביעי הגבינה הלבנה הקטנים והחמודים שלי. איזה מתוקים.

מודעות פרסומת

19 תגובות

מתויק תחת Uncategorized

19 תגובות ל-“סופרמרקט ביתי

  1. אביבה

    אוףף.. אני לא עומדת בקצב..
    אבל דווקא הנושא של ספר אישי קורם עור וגידים בסל מתנות החנוכה..
    תמונות ישלחו בהמשך…

  2. מירי

    זה כל כך מהמם 🙂
    את נהדרת, תמשיכי תמשיכי

  3. noa

    אורית יקרה
    את מצחיקה, משעשעת וגורמת לי התקפי חרדה על אימהותי הלא- יצירתית כפי שלא היו לי מאז לידת בני הבכור. אבל אני מתגברת, ממשיכה לקרוא, ונהנית לא לעשות כלום…
    חבל שפספסתי את האפשרות לקנות את הספר על נונה במחיר מיוחד לקוראי הבלוג. גיליתי את הבלוג המתוק הזה אחרי הדד-ליין. הרבה הצלחה!

  4. חברים- תודה שהגבתם תוך שלושים שניות, אני מחייכת חיוך ענק ויורה את עצמי החוצה ליום עבודה. נועה- הספר על נונה במבצע של סטימצקי ובמבצע של צומת ספרים בחנויות וברשת. אז את עדיין יכולה להשיג אותו במחיר שפוי. והכי חשוב: התקפי חרדה? תגידי לי חסר ממה להיות חרדים? ראית חדשות? שום התקפי חרדה! כל עוד אנחנו פה לא לבזבז את הזמן בבקשה. חרדה זה לוקסוס לאירופאים שאין להם איראן על הראש.

  5. יעל

    את מקסימה וזה רעיון נהדר!

  6. חה חה חה… צחקתי בקול רם, בחיי. את משוגעת לגמרי. וחמודה נורא. אני יכולה להבין את בעלך. אני ילדתי בשביל הדייסה של בי"ח. מתה עליה. בבית אף אחד לא מכין לי. לפעמים אני אפילו מתאשפזת בשבילה בלי ללדת. וגם בשביל הפתיתים. את רואה – לא צריך להיות כ"כ יצירתית בשביל להיות משוגעת.
    בן ה-11 חודש שלי נמצא עכשיו בשלב התעניינות גבוהה בקופסאות גדולות שמכילות אוספים של פריטים קטנים (הסלון וחדר האוכל רחבי הידיים שלנו נראים קבוע כמו אחרי הפצצה אווירית – שלוש פעמים ביום אני אוספת וממיינת ערכות מטבח קטנות ועתיקות בעשר שקל מחלקי-קנק'ס ואותיות מגנטים, שלא לדבר על כל משחקי הקופסא והקלפים שנשארים בטעות בהישג ידו), עם התמחות-על בחקר הנושא של שחרור עצמים מתוך מיכלים מסוגים שונים, רצוי עגולים ועדיף כתומים. אין מצב בעולם שאני מכינה לו עכשיו (אה, כלומר לאחיו ואחותו הגדולים) ערכת סופר כזאת, עם או בלי קלקר.
    בכלל עד שאני מתארגנת על עצמי להכין להם משהו יצירתי – בן הארבע שלי כבר למד מזמן להפעיל את הדימיון עד הסוף ולשחק בסופרמרקט בכאילו (עם כל התנועות הנכונות – דמייני לך ערכה מושלמת, או סופר אמיתי כטוב בעינייך). אז למה ברגשי אשמה – הנה תראי איך הדימיון שלו מתפתח בזכותי.
    אבל אני מודה – נראה מקסים. ממש.

  7. דניאל

    הי אורית,
    איך אפשר לשים על כל הכדורוני קלקר דבק חם ,הרי כשנתקרב לגביע הפלסטיק זה יכול להמיס אותו אני מניחה…. ואם לא מדביקים לדפנות (לגביע הפלסטיק) הרי שהכל יכול לצאת ולהתפרק…

  8. דקלה

    מקסים.

    אורית, אם יש לך חברים של ההורים שמביאים לך משלוחים מבתי חולים – עזבי אותך מקופסאות קטנות של גבינה! תבקשי שינסו להשיג שקיות חלב קטנטנות. שקית חלב בגודל שקית שוקו. זה כ"כ חמוד!!

    וחצמזה יש כמובן את האריזות הקטנות של חמאה וריבה…

  9. ליאור

    כל פעם שאת מפרסמת פוסט אני מודה בלב למי שהביאה אותי לכאן. בלב – כי אין לי שמץ של מושג מי זו היתה, אחרת הייתי מתקשרת אליה כל פעם להתפוצץ יחד מצחוק ולהגיד שהלוואי שהייתי מכירה אותך באמת, אז הייתי נותנת לך נשיקה.

    רעיון מהמם!! יבוצע לאלתר.

  10. איזה רעיון מקסים. יש לי עדיין טראומה מקלקרים קטנים עוד מהימים שתפרתי פוף והחלטתי למלא אותו יתר על המידה (חצי שנה אחרי הילדים עוד היו מתעוררים עם כדורי קלקר במיטה…), אבל נראה לי שהגיע הזמן להתמודד עם האימה 🙂

  11. עכשיו בכל פעם שאת מפרסמת פוסט אני ממש שומעת אותך מספרת לי את זה ונהייה לי חיוך גדול ודבילי על הפנים.

  12. ניצן

    מקסים ומעורר השראה!!
    אצלנו (אי שם בצפון הארץ) בסופר ניתן לרכוש מוצרי חלב מוקטנים למיניהם ,
    אם באמת תחשוק נפשך במשהו -להבא אין צורך להיכנס להריון לשם כך-
    אני מוכנה לעשות לך משלוחה!

  13. אפשר גם להשתמש בדבק חם וכדורי קלקר בתור האופציה המודרנית של זפת ונוצות!
    רעיונות המשחק קסומים ואינסופיים אצלך. צחקתי בקול והתענגתי לי על הפוסט הזה הבוקר.

  14. איזה סיפור מצחיק ומשמח.
    את בטח מכירה את ההדרכה של נועם@בת להכנת קרטוני חלב מיניאטורים מקרטוני חלב רגילים, של מטבח הילדים שלה.
    אצלי הכדורוני קלקר שימשו ל"חפש בכיס" שהכנתי לפני שנה-שנתיים לילדים, ואז מילאנו את הבומבוך (שזה הניק ניים לכרית מילגה הגדולה שמשמשת אצלנו כספה יחידה בסלון) ושק הכדורונים נעלם כולו לתוך הבטן הענקית של הבומבוך הרעב.

    עשיתי מנוי לבלוג שלך, תענוג לקרוא.
    עינבל

  15. הורסת את הבריאות הערכה שלך, אבל הסיפורים עוד יותר.

  16. אורית,פעם ראשונה שאני מגיבה, אבל לא פעם ראשונה שאני מתאהבת בך. אפשר להציע לך חברות? או להצטרף למועדון המעריצים?
    ועכשיו יש לי רעיון להמשך הסופרמרקט . כשילדייך יסיימו את הקניות, אפשר להציע להם להכין מסיבת תה. לנו יש בבית כבר מלפני מליון שנים, וכל פעם שאני בשווקים של שמונצס אני מוסיפה-ערכת כלי חרסינה- אבל קטנים.(פעם מצאתי בחנות הכל בדולר, אבל מי שמחפש היטב יכול אפילו למצוא אצל הסבתות ספלים קטנים וקומקומי תה פיציים) .
    ובכן, מכינים תה או שוקו (הילדים שלי , לפעמים, כשאמא "עסוקה" מדי (כלומר מתעצלת)
    להרתיח מים ולהוסיף שני עלי לואיזה , מסתפקים גם במים מהברז… )ומוזגים אותו לקנקן תה הקטנטן,מסדרים את הכוסות הקטנטנות על מגש, חותכים עוגה או שוקולד או תפוח לקוביות
    ק ט נ ט נ ו ת ויש לך שקט לעשרים דקות. שימו לב איך יש ילדות שמרימות את הזרת
    בזמן לגימת התה…
    רצוי לערוך את מסיבת התה הזאת בתוך אוהל קטן או מתחת לאיזה שולחן, תאמינו לי , כל מבוגר ירצה להצטרף…
    עוד 10 דקות לוקח להם להדיח את הכלים- לא לדאוג- אצלנו מעולם לא נשבר ספל על ידי איזה ילד וגם אם כן, לא קרה כלום, כולה ספל.(כי תמיד שאלו אותי "מה?? חרסינה לילדים קטנים??? "אז כן ,חרסינה.)
    אם מישהו מבני הבית שלי יעזור לי לשלוח תמונה של סלסילת מסיבת התה (אני, איך לומר בעדינות, מעט מאותגרת מחשבים…), אז תוכלי לראות במו עינייך איזה תענוג.

  17. קורעת,
    אני יושבת וצוחקת לי פה, את מעולה.

  18. פינגבק: שתי אפליקציות ששווה לעשות בשבילן ילדים ואז לקנות בשבילם אייפון |

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s