יום הולדת גיבורי-על

אתמול השלמנו שבת של יומולדת גיבורי-על לגיבורי העל הפרטיים שלנו:

כל כך נהנינו להכין את יום ההולדת (היו שבועות קשים בשאר תחומי החיים, והתאים לנו לגלות מה זורח בחושך), שלמדנו מלא דברים חדשים. אני מפרטת אותם כאן לטובת כל מי שטלפורטציה, קריאת מחשבות, כישורי היעלמות ויכולות שליטה באיתני הטבע יקרים ללבו.

כיצד הופכים ילד בכיתה ב' לגיבור-על מליגה א'?

כשהילדים נכנסים נותנים להם טבלה עם תכונות אפשריות לגיבורי העל, וחבילה של שטרות כסף מהכל בשקל. הם צריכים לחלק  ולהדביק את הכסף שלהם על תכונות שהכי חשובות להם, והכי כיף- להמציא תכונת-על אחת שתאפיין אותם ו'לקנות' גם אותה בין שאר התכונות. קיבלנו מיפוי של מיהו כל גיבור ומה הכוחות החשובים לו? קיבלנו.

עכשיו מזמינים את הילדים לצייר על הגלימה שלהם (ריבוע בד שחור) סמל שמאפיין אותם (הם מציירים על פיסת לבד ואת זה מדביקים על הגלימה בדבק בד). כל גיבור על מקבל גם חולצה עם שמו, כזו שהוכנה מבעוד מועד בעזרת נייר פריזר, לפי ההדרכה שכאן.

כל גיבור-על מוזמן גם למצוא את הקול המתכתי הייחודי לו: לא היה גבול לאושרי כשגיליתי חנות אפקטים בהרצליה שאפשר לקנות ממנה מעוות-קול. הכנסתי את המכשיר לתקציב הוצאות המשפחה תחת הסעיף: "השקעה בתשתיות".

איפור פנים נותן עוד טאצ': לקראת פורים יש חומרי איפור נפלאים בארץ, ומי שבחו"ל יכול לקנות פה. (השקעה בתשתיות, השקעה בתשתיות). אפשר גם לקנות שעווה לאיפור וגם דם מזויף ואז למרוח פס שעווה על הפנים, לנעוץ בו משולש גזור משקף, ולטפטף עלק-דם מעל. זה עוזר למשל ליצור אפקט של גיבורי על שעברו דרך חלון וחילצו חתול לכוד ומסכן שכבר ראה את כל שבעת חייו חולפים לפניו:

מה לא עבד לנו?

יריקת אש

באינטרנט אמרו שכשיורקים קורנפלור על להבה של אש (עיתון מגולגל שמציתים ללפיד) נראה כאילו יורקים אש, וזה בטיחותי לגמרי כי קורנפלור עולה באש רק כשהוא מפוזר לחלקיקים קטנים ולא כשהוא מונח על החלקיק הגדול- פרצוף. הנה הלינק.

מה שקרה בפועל:

מירי חברתי ואני ניסינו ניסוי מקדים של האפקט הזה למצהלותיהם של ארבעה מילדינו ואחר כך עשרים מילדי הפארק ואחר כך עשרה מהוריהם ודי הרבה זרים שאנחנו לא מכירות שנעמדו לראות איך אני שוב ושוב יורקת על מירי קורנפלור מגעיל וכלום לא קורה. מילא המוניטין שלי בשכונה, שגם ככה לקוי וסובל מיותר מדי אמת, אבל המוניטין של מירי שהוא מהמשובחים באיזור, כוסה בשכבה לבנבנה ואוורירית, ובהחלט לא דליקה. אם מישהו מצליח לגרום ליריקת האש הזו לקרות, אנא אמרו לי כיצד לבצעה ואפצה את חברתי סוף סוף בכך שאבעיר אותה כראוי.

אחרי שהיו לנו גיבורי-על מאופרים מאובזרים ולא יורקי אש, בנינו להם מערת קסמים שבה הם שותים את שיקוי הכח.

מערת קסמים זורחת- הכיצד?

כדי ליצור את המערה קנינו גליל רץ של מפת ניילון חד פעמית חומה, ותלינו אותה סביב קירותיו של חדר הילדים הקטן. במקום נורת התקרה הרגילה הברגנו נורה אולטרה סגולה. (ראו עדכונים בתגובות כאן איפה אפשר להשיג את נורת האולטרה סגול. תודה ענקית לציפי שעטתה מעיל גשם והשיגה לנו נורה כזו כבר לפני שבועיים). האחות הגדולה נועה התנדבה להתחפש למכשפה הטובה ואכן ביצעה את תפקידה בוירטואוזיות, ועכשיו נשאר רק לעצב שולחן שיקויי קסם זורח:

לפני יום ההולדת הכנסנו טוש זרחני (הייליטר, נו, אלה שמשמשים להדגשה- ראו את התמיסה בידיה של עופרי בתמונה שלמעלה לשם המחשה) לתוך מים- ותוך כמה ימים נוצרה לנו מכח הפעפוע תמיסה זרחנית צהובה. כשהיא מוארת באור אולטרה סגול התמיסה זורחת באור יקרות.

מה עוד אפשר לעשות?

למלא כוסות בצבע מאכל ומים, ולשים מתחתיהן צמידים זורחים. אפשר גם למלא בקבוקים במים וצבע מאכל ולזרוק פנימה סטיקליט. ברחוב מטלון אהוב לבי בתל אביב יש חמישים צמידים זורחים בעשרה שקלים, ובכל חנות הכל בשקל יש כאלה בדולאר.

עוד עובדה מרגשת שגילינו ברשת:

כל דבר שמכינים אותו עם מי טוניק כולל ג'לי על בסיס מי טוניק, זורח במגע עם אור אולטרה סגול. בהתאם, ערבבנו ג'לי עם מי טוניק, והכנו אוכל זורח דוחה ומיימי שאותו למרות הפצרותינו אף גיבור על לא העיז לטעום.

את המערה אפשר גם להאיר בבלונים זורחים, בלון שבתוכו סטיקלייט, לפי הלינק הזה:

פעילות גיבורי- על הכיצד?

הלכנו על הכנת סרט שעלילת המופת שלו כוללת הצלת שישה מטילי זהב:

תכננו עלילה לפי כוחות העל של כל ילד, עשינו חזרות ואז צילמנו אגב שימוש בנפלאות המצלמה (יש פה חדר ריק, הופ, יש פה גיבורי על שהופיעו משומקום מתחת לשולחן. היצ'קוק- מאחוריך).

להכין סרט נשמע מסובך, אבל בעצם זה המון דאווין בלי יותר מדי זיעה. בימים הקרובים, ברגע שענר יסיים את האבעבועות שנחתו עליו, אני מתכוונת להעלות הדרכה על איך להכין סרט ביתי בתוכנת המובי מייקר. שלוש דקות ומי שלא יודע לומד.

מה לעשות עם הילדים בזמן שעורכים את הסרט?

קונפטי ביצים:

מרוקנים ביצים וממלאים בקונפטי– לפי הלינק הזה, שרונית סיפרה עליו בפוסט המשגע הזה. מקשטים בעיטורים רלוונטיים לאירוע, מחביאים את הביצים בגן שליד הבית, ושולחים את הילדים למצוא את הביצים ולנפץ זה על זו בחדווה בעת שבבית עורכים במהירות את הסרט. (הלל וקבוצת חבריו התלוננו אגב שזה כואב מדי לנפץ על הגוף. איזו הקלה לשמוע את זה. כל חמשת החתיכים האלו יסתדרו נהדר בקרייה).

{הערה קשורה- זה הדבר היחיד מכל דברי המסיבה שאני ממליצה עליו רק בחצי לב. זמן ההכנה של ביצי הקונפטי ארוך, במיוחד שהילדים שוברים חלק מהביצים אגב מילויין. תוך כדי ההכנות נשבעתי שלא אעשה את זה שוב, אבל מצד שני ככה גם נשבעתי אחרי הפעם הראשונה שילדתי, אז אין לדעת.}

{הערה לא קשורה- הביצים שפה מצולמות בתוך קערה שהצלתי מפח האשפה של חברתי המוכשרת שזה לא חוקי יעל הקיפודה שזורקת כל כלי שלא יוצא לה מושלם מושלם, ואז הולכת לסדנאות קרמיקאים בצפון הארץ כדי שיסבירו לה איך לפגום בכלים שלה בכוונה ולהפוך אותם לואבי סאבי. כל עוד יוצאים לי מזה כלים עוצרי נשימה, אני בסבאבי.}

כשהילדים חוזרים מפעילות החוץ שורפת הזמן, הסרט מוכן ומוקרן לקול מצהלותיהם. אחר-כך מוציאים את העוגה ואת הפחמימות, שוברים את הפינייטה:

ומסתכלים על הקטנים האלו, שהם יפים כל כך כשהם שמחים, עד שאפשר לוותר על הכל.

לא צריך כוחות על וגיבורי-על ולעוף. צריך רק את זה. את הגמד שמסתובב פה כבר שמונה שנים, את האחים שלו, כמה חברים טובים מהכיתה. כל האנשים הקטנים האלו שבזכותם גם לנו מותר לרגע להיות ילדים צוהלים במסיבה צבעונית.