קלמר קיר ושלום כיתה אלף

מדף הכיסים באור אחר הצהריים הנוגה

בבוקר קמתי וראיתי שקית ענקית של זבל ליד הדלת.

רקע ביולוגי: הילדים שלי מתמחים בהכנת קומפוסט ביתי בחדר. הם מגדלים ביוטופים של כריכים נשכחים, צלחות מזון שנדחפו מתחת למיטה והנביטו את הפיצה, תפוח שבשנת אלפיים ושש היה יפה לבריאות אבל עכשיו קצת הבשיל. כאלה.

בהעדר האפשרות להזמין חבלני עירייה לבתים פרטיים נאלצתי להתקרב לשקית ואף לפתוח אותה בעצמי למרות הסיכון הנגיפי שפעולה כזו מזמנת. ובכן: לי ולגופי שלום. במקום מפלץ ביולוגי נתגלו בשקית המון אבל המון ג'ינסים.

רקע פסיכו-ארגוני: הילדים שלי מתייחסים לקניות כאל מעקף יעיל ללסדר את הארון. כשהם לא מוצאים מכנס הם מתחילים לנדנד לי. אלא שאני קמצנית ידועה שיודעת שבדיוק קניתי להם זוג ושיחפשו. אז הם מתקרבים לאבא התמים או לסבתא הזכה ואומרים בעדינות: אין לי מה ללבוש וזה עושה אותי עצוב/ה. זהו. עוד ג'ינס.

וכך קורה שאחת לשנה מצטברים חצי טון ג'ינס שכבר לא מתאימים להם. לא עוזר שאני מסבירה שראשיתו של הג'ינס כמכנס העמיד בהיסטוריה, לא עוזר שאני  מנסה לשכנע שכפתור קצת לוחץ זה לא נורא הנה, תראו אמא קצת השמינה ועדיין נושאת בגאון את הליוויס מעידן הלוויים. לא עוזר כלום, הילדים מצפים שאקח את הג'ינסים הישנים למחזור ואקנה להם מכנסיים חדשים. מה לא ברור.

רקע אמוציו-פתולוגי: האמהות אצלנו בבית, כלומר אני, לא מחמיצות הזדמנות לסעור ולגעור. למה הייתם צריכים כל כך הרבה מכנסיים? מה אתם מרבה רגליים עם זיקה לספורט אלגנט? ואם כבר העפתם הכל מהחדר למה לא כתבתם על השקית שזה למחזור? עוד הייתי זורקת את זה לפח הרגיל בטעות. למה המזגן כזה פקקט אה זה לא קשור אליכם אבל שתדעו שאני עצבנית, וכו'

אלא שהפעם הפתעתי את כל החבורה ובמקום להפעיל את הג'ינג' הפנימי הסתכלתי על ים הכחול הזה והלכתי להביא מספריים.

רקע ארכיטקטונו- קונקרטי: עופרי בדיוק ביקשה שולחן כתיבה לכבוד כיתה אלף ובחדר שלה ושל ענר אין מקום לשולחן כתיבה. כמה שלא מנסים להזיז ולארגן אחרת פשוט אין מקום. מה לעשות.

מה זאת אומרת מה לעשות, לעשות. מה דעתך, שאלתי את הקטנה, שנכין קלמר קיר ענקי שממנו אפשר לשלוף כל פעם עפרונות לכתיבה? ככה גם שולחן המטבח יהפוך לשולחן כייפי לעשות עליו שיעורים.

הילדה הנהנה ותהליך העבודה התחיל. כיסי הג'ינס נגזרו. רצועת דיקט נצבעה. קצת קישוטים. אקדח סיכות בחיבורים. עפרונות. וזהו. במרחב הציבורי יש מדף שימושי וחדש ויש שביעות רצון בקרב הילדים.

כיס מי

רקע פרנטל-קרדינלי: כשהילדים שלי מביעים שמחה לא אכפת לי שהם מעצבנים ומבולגנים ובזבזנים ומשמידנים של מכנסיים לא נחוצים. הכל עובר טשטוש ונהפך לרקע ורקע זה לא חשוב. חשובה התמונה המרכזית: העיניים שלהם. האור הפצפון שאני נשבעת שראיתי מרצד שם. צירוף המילים: אמא, זה דווקא ממש יפה. עכשיו אפשר להגיד שלום גן ושלום כיתה א' ושלום כיתה ד' ושלום כיתה ט'. לכולם יש עפרונות לעשות איתם ציורים ושיעורים וכולם די מרוצים. האמת, גם אני. 

מודעות פרסומת

24 תגובות

מתויק תחת עיצוב הבית, שירה

24 תגובות ל-“קלמר קיר ושלום כיתה אלף

  1. מקסים.
    יצא פשוט מהמם.
    שאכן תהיה לכם שנה טובה!

  2. אל תרגישי רע עם זה שאין מקום לשולחן כתיבה (טוב, לא חשבתי שאת מרגישה עם זה רע), כי ממילא, גם אם יהיו חמישה שולחנות כתיבה בכל חדר, הם בחיים, אבל בחיים, לא יכינו שיעורי בית על השולחן. בשביל זה יש שטיח/ רצפה/ ספה. (לפחות ככה אצל ילדי). וחוץ מזה תראי איזה יופי יצא הקישוט.

  3. אורית,
    רעיון מקסים וביצוע מהמם!
    וכן.. השולחנות שבחדרים הם רק מקום לבלאגן. בטח לא לשעורי בית.. אז לא להתבאס שאין להם שולחן בחדר. רק חוסך את ערימת הבלאגן שמעליו ואת הויכוחים על ה'לסדר את השולחן'. . שנה טובה!
    🙂

  4. אחת

    את מהאנשים האלה שעושים לי רע מרוב שהם עושים לי טוב.
    אני פשוט מעריצה את היצירתיות שלך, את החכמה שלך, את המוטיבציה שלך, את מה שאת משדרת.
    ומה לעשות? אני (קצת) מקנאה.
    תמשיכי ככה.

  5. מי בכלל צריך שולחן כתיבה כשיש לך כזה קלמר קיר???? תזהרי שכל השכונה לא תבוא אלייך להכין שיעורי בית. בהצלחה ונשיקות לכולכם.

  6. מגניב! משאר חלקי המכנסיים אפשר להכין תיקים, nמגנטים וברכות עמידות במיוחד לראש השנה 🙂
    ומי באמת צריך שולחן כתיבה, תראי מה יוצא לך משולחן המטבח שמשקיף אל גן הפלסטיק!

  7. noalu

    מוכשרת מצחיקה ומהממת פלוס

  8. רחלה

    כל כך, כל כך, בדיוק…
    התחושות, החוויות, היומיום – והאושר כשהם אומרים את ה"דווקא יצא יפה…"
    את מצליחה להגדיר כל תופעה, ומספרת אותה בכזו חינניות… (שעוזרת להסתכל אפילו על ניסויים ביולוגיים נפוצים בחיוך (-: )
    מתה עליך!!
    שנה טובה מותק!

  9. אני אוהבת את הדרך בה את מתארת את ההתרחשויות ואת דרך תגובתך. הפתרון – מקסים.
    שנה טובה ומבורכת עם הרבה בשורות טובות וארועים שמחים.

  10. חבצלת

    איזה יופי של רעיון וביצוע!

  11. איך איך איך באה לי טוב האהבה שלכם. אוף. תודה.

  12. אור שרגאי

    מקסים, יצירתי, חכם ובעיקר תענוג לקרוא את דרך המחשבה שלך לפני שהתוצרים
    נוצרים.
    אפשר להיות חברה שלך על אמת?
    שתהיה לך ולכל סובביך שנהדרת ומלאה בשפע…
    אור!
    נ.ב. במסגרת היותך אשת פלא של יצירתיות וידע, האם יש לך המלצה למדפסת שניתן
    להדפיס דרכה טקסט או ציור של הבן שלי שאח"כ אפשר להעביר אל חולצת טריקו?
    הרבה תודה מראש!
    אור

  13. דורית

    גדול!!! אין על היצירתיות שלך!!!

  14. צוף

    מצטרפת למצטרפים שהצטרפו למעריצים

  15. גליה

    רקע רגשי נטו
    את פשוט מדהימה אותי כל פעם מחדש… אין כמוך! את נפלאה!

  16. גם אני מצטרפת למצטרפות 🙂 מומלץ אצלי
    אסתי

  17. האמת שאותי ריגשת 🙂 איזה יצירתיות!

  18. חשוב לדאוג למצוא מקום בחדר הילדים עבור שולחן כתיבה

  19. רותם

    מהרגע שקראתי את הרשומה (כשהתפרסמה) ידעתי שגם אני רוצה כזה! וסוף סוף גם הכנתי. איזה כיף (לי, כנראה, יותר מלילדה שעבורה זה הוכן……)
    תודה על הרעיון המקסים והיצירתי כל כך!!!!!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s