יום הולדת לתינוק בן יומו

ענר שהוא מספר ארבע כזכור, נולד כשחבל טבור כרוך על צווארו. איזה שקט היה בחדר לידה. אלוהים. הרופאים עצרו מדיבורם. המילדת אמרה: הילד מבורך, שתדעי.

מיד נמלאנו תחושת נס, וגמרנו אומר לעשות לענר מסיבת לידה שעוסקת בניסים. דמיינו איך כל חברינו המשוררים יכתבו לו שירי ניסים ויספרו סיפורי ניסים וכולנו נרגיש את הנס הגלוי ללא שיהוי. ובכן, איכשהוא לא הספקנו להוציא את התכנית המלבבת הזו לפועל. זה לא כל כך מפתיע לאור זה שהתינוק המבורך נולד שובב אש ומשם זה רק החריף. הוא צווח ומיהר לזחול ובסוף גם מיהר ללכת ולרוץ ברחבי הבית, למשוך כל מה שנמשך, לטפס בספיד על כל שולחן, לקפוץ למטה, ולשחזר שוב ושוב את הנס של השרדותו.

אז מסיבת ניסים ומשוררים לא הספקנו, וזו כשלעצמה מסקנה חשובה שאם רוצים לעשות מסיבה מומלץ אכן לעשות מסיבה, אבל משהו בכל זאת כן הכנו לתינוקנו החדש כדי להותיר לו מזכרת לבואו הראשון אל הבית. הכנו לו את:

אלבום תינוקות המשפחה

ביקשנו מכל בני המשפחה להביא תמונה שלהם כשהם היו תינוקות. מהתמונות עשינו מצגת פאוור פוינט שהוותה את ציר המפגש המשפחתי הראשון לכבוד ענר. במהלכו הקרנו את התמונות, ראינו כמה כולם דומים לכולם, ניחשנו לא בהצלחה מי זה מי, גילינו שתמיד היינו שמנמנים וזה בכלל הגנים ולא יחסינו הלוהטים עם הקרואסונים, יישמנו את הלקחים בכיבוד איכותי, ובסוף היום סידרנו את כל התמונות באלבום למזכרת.

כל אחד מן המוזמנים כתב לענר ברכת הולדת והתבקש לציין מהו הדבר הכי חשוב שלמד בחייו, דבר שהוא נותן כצידה מנטלית לדרך לילד בן יומו.

את שאר הפעילות ביססנו על צילום כולם בתוך פרצוף של תינוק (ע"ע טריק פירוטכני של מסיבת הטירות והאבירים). צפינו בילדים מעיזים ראשונים וממלאים את הבית בזריחה צוהלת, ואחר כך במבוגרים שגילו בהצלחה רגרסיה עד אינפנטום.

עוד רעיונות?

במסיבת הלידה של עופרי (הדיל הוא: אנחנו מסמנים את בואו של התינוק לבית ואז שוכחים ממסיבות בשבילו עד גיל ארבע) אספנו את כל המשפחה למשחק תשע בריבוע. זה משחק מומלץ בחום שתמיד עובד. במקרה של מסיבת תינוק כל הסיפורים בו הם סיפורים מהילדות של המשתתפים. בהמשך חילקנו למוזמנים דפים עם מילים כדי שישירו איתנו את שיר התינוק שהולחן על בסיס שיר מוכר. השיר כלל הכרה בגורלנו האכזר ("אם תרצי תהיי שקטה ואם תרצי- טרומבון/ אם תרצי תבכי הרבה ואם תרצי נלך לישון) עבר דרך מסרים חינוכיים ("אם באוסקר או נובל לנו זה לא אכפת/ העיקר שאת בבית לארוחת שבת") והסתיים בשיא טקסטואלי ורגשי (אבל עופרי, תמיד תהיי עופרי תמיד נאהב אותך"). שני משוררים וזה הטקסט שיוצא. הדור הבא הוא תקוותנו.

נ.ב.

רעיון מקסים שמצאתי באיזה בלוג למסיבה של טרם לידה: ההורים ביקשו מהרופא שלהם שלא להסגיר להם או למישהו ממשפחתם את מין הילוד שלהם, אלא לתת את המידע הזה ישירות לאופה השכונתי. האופה בתורו התבקש להכין מאפינס מלאים בקרם בצבע שמותאם למין הילוד. קרם ורוד לבת, תכלת לבן. כל חברי המשפחה התאספו ובבת אחת נגסו במאפינס, גילו שצפוי להם בן, ושמחו שמחה גדולה. (טוב, הם היו אירופים).

יאללה, שנזכה ללידות ולילדים ובמיוחד לניסים. אמן.

מודעות פרסומת

11 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות

11 תגובות ל-“יום הולדת לתינוק בן יומו

  1. מיכל

    מיומולדת ליומולדת כוחך עולה וצחוקי גואה! תודה על רעיונות מקסימים

  2. רעיונות מקסימים ביותר. כל סדרת הפוסטים הזאת פשוט נהדרת

  3. תגידי, אולי יש לך ילד או ילדה בגילאים מתאימים לשלי, ונחתן אותם כשהם יגדלו? אני מה זה רוצה להיות במשפחה שלך… וגם לך כדאי- כל הילדים שלי יודעים לסרוג- אפשר לעשות מסיבת סריגה. -זה אפילו שקט ולא מלכלך. והטריק הפירוטכני יוכל להיות: הדגמה של תמר (בתי) סורגת בחמש מסרגות… נו, בואי. פעם ההורים הם אלו שהיו מחליטים עם מי יתחתנו ילדיהם…

    • אם הצעתך כולללת חתונה של ילד בגיל שנה ומעבר מיידי למגורים בבית הכלה עד לתום בקיעת כל השיניים- אני פתוחה למשא ומתן.

      • אם נראה לך שהדבר הכי מסובך בלגדל ילדים זה בקיעת השיניים שלהם, אז את מאד אופטימית. חכי לגיל 16…
        וחוץ מזה, בסדר. תביאי.

  4. טליה

    מצחיק כל כך!!!! רעיונות יפים ובעלי משמעות, לא "דקורטיביים". מרגש!

  5. תודה חברים! תודה!

  6. אוי, צחקתי רבות, וגם אני מחפשת כעת את דרכי למשפחה שלך.

  7. אופירה

    אורית,
    את כזאת נשמה,
    היצירתיות שלך מדבקת!
    תודה.

  8. כמה כיף! והפושע המקסים לא מפחיד אותי יאללה תביאי אותו….

  9. בתמורה לסיפור האופה והקרם אני יכולה לתרום את החוויה שלי מההריון האחרון. הלכנו לא"ס סביב שבוע 18 אבל לטכנאית אסור לגלות להורים מה מין הילוד לפי חוק (או תקנה. בכל מקרה זה לא לשיקול דעתה). עם זאת, היא זיהתה שאנחנו לא אסיאתים ושכנראה לא נפיל את העובר בגלל שהוא בת (וגם ראתה אותי מוקפת בשלוש בנות ומצהירה שאני רוצה עוד בת) אז כבדרך אגב היא עברה להסתובב באזור "ההוא" וכשראינו מולנו צ'ופצ'יק ברור היא התחילה לצחקק. הבנות שלי בתגובה התחילו לרקוד.
    לקח לי שבועיים (אז) אבל התרגלתי לרעיון ועכשיו אני מבסוטה עם הדבר המוזר הזה שיש לו מקדימה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s