מטריות לשבת גשומה

אחרי שלפחות שלושה מבני ביתי מגיעים רטובים לגמרי הביתה, מגיע הרגע הבלתי נמנע (בכל חורף מחדש הוא בא בהפתעה ראשונית ובתולית) שבו אני מחליטה לקנות שוב מטריות לכולם. דגש על: שוב. אחרי עשרים המטריות שקניתי בשנה שעברה והעשרים שקניתי בשנה שלפניה וכך הלאה. אם יש גן עדן גם לחפצים שמתו כי אבדו הוזנחו נשכחו או נשמטו, הרי שיש בו הרבה מטריות שלנו, מחכות לנו צבעוניות ויבשות. כה יבשות.

הפתרון: להכין מטריות שיהיה אכפת לנו מהן ובחיים לא נאבד.

היתרון: מעולה לשבת גשומה שבה העננים פתוחים והדלת סגורה.

מה צריך: ילדים (יש מלא), צבע אקרילי רגיל (יש מלא), משטח עבודה מסדין ישן (יש מלא), מטריות (מממממ)

תראו איזה יופי זה יוצא:

ומטריה אחת מאד פטריוטית עם דגל ישראל ובובספוג

וגם, לרגע של אחרי היצירה, כשהילדים עושים מבחני המטרה על המטריה המתייבשת ויש זמן לקפה שקט במטבח, שיר.

בית ראשון מתוך שיר שמבקש משהו הפוך מגשם:

שיהיו לנו הרבה גשם, טל עדין ושבתות טובות ורטובות.