יום הולדת פטריות וגמדים

זה התחיל מזה שלפני שלוש שנים קנינו דרבוקות, הושבנו את כל הילדים במעגל, והזמנו מורה לתיפוף. קיווינו שמוזיקה כל כך נפלאה תפרוץ מבין ידינו עד שגמלים יצלצלו באינטרקום,  קפה שחור יחלחל אל הסימילאק, וענר, שהיה אז תינוק, יפצח בזחילת ריקודי בטן בסלון. בפועל מה שקרה היה שענר נתלה לי על המכנסיים וליחך לי את הרגל כשניסיתי לנגן, הרווחים בין מכות התוף היו כל כך גדולים שלכולם היה זמן להתעדכן בפייסבוק ובטוויטר – מה, קצב מהיר צריך ללמוד לאט – ובכללי הקקפוניה מלאת התשוקה שבה הלמנו בכלי הנגינה האומללים גרמה למורה לתופים לסנן אותי בטלפון ולא לקבוע איתנו לעולם אף שיעור נוסף. דווקא פגשתי אותו במקרה ברחוב כעבור חודשיים. כן, הוא אמר, פשוט החלפתי מספר. והכתיב לי מספר חדש ולא נכון.

לא נורא, דרבוקות זה דקורטיבי אמרתי וידעתי שכל דרבוקה ביג'י יומה. ובאמת בסופו של דבר סבלנותי האוריינטלית השתלמה כשהתחלנו להכין פטריות ליום ההולדת. את הקטע של הלמעלה של הפטריה תפרנו בעזרת הטכניקה הישנה והאהובה: שעוונית אדומה מנוקדת, עיגול מקרטון ביצוע, קצת מילוי מכריות מרוטשות והופ ראש פטריה שמח. אבל אז נותרה שאלת הרגליים לפטריות. אח שלי אמר שאצלו דווקא פטריות מסתדרות מעולה עם רגליים. מצחיק. כלומר, לא מצחיק. ראש הפטריה נפל מכל בסיס שניסינו לשדך לו, בפרט שענר שבגר בינתיים לא איבד את כשרונו להתלות וללחך, וכבר כמעט שהתייאשנו עד שדרבוקה נשכחת נתקעה לנו בזרת כשעברנו בזעף בסלון.

כן! זה היעוד של דרבוקות שהיעוד שלהן לא להיות דרבוקות! להיות רגל פטריה יציבה ויפה. וכך הומצאו במשפחתנו פטריות הדרבוקה ליום הולדת הפטריות והגמדים:

על אחת הפטריות הנחנו מכנסי גמדים ממולאות בצמר גפן והכנו פינת צילום: כל מי שנעמד מאחור עם חולצה תואמת נראה מכווץ. מגניב.

השלב הבא היה לתכנן את פעילות יום ההולדת. בדעתי חשבתי לקיים את יום ההולדת ביער, לחלק לבנות סלסלות מתוקות, ולבקש שיקטפו אורניות. שמחתי מאד שלא יורד גשם ולא יהיה קר ביער, אבל אז חברה הפנתה את תשומת לבי לעובדה המפתיעה שלא ירד גשם. אין אורניות וזהו. לא נורא, חשבתי בלבי, אמנם ויתרתי על סצינה חלומית של פיות מדלגות ביער, אבל מצד שני  גם ויתרתי על פטריות רעל קטנטנות והבנות יחיו, שזה יתרון מסוים לאווירה.

וכך, המצאנו את פטריות הלבד שעומדות על קיסם. את הקיסם תקענו באדמה של גן השעשועים שמתחת לבית והבנות דילגו וקטפו פטריות ואף מצאו את המתנה שחיכתה ליד כל אחת מהן.

עוד הפתעות בדרך כללו את נוני וחברה שלה שניגנו בגיטרה ובגיטרה גמדית לבנות, פינייטה בלתי שבירה שבסוף הורינו להלל לשחק מלוכלך אבל לרסק אותה בכל מחיר, ומלא הפעלות יצירה שחלקן צלחו: הכנת צנצנת עם מיים ונצנצים שמתפזרים סביב חיות יער מתוקות, הכנת קופסת תכשיטים מקופסת גפרורים צבועה שמרופדת בדשא ורועה עליה במבי, וריקודים של כל הגמדות עם כובעי הגמדים ביער הקסום והלבן לאורה הזורח של נורת האולטרה סגול האהובה עלינו מקדם.

היה אדיר ומתיש לחלוטין, ועכשיו אנחנו באחרי בבית מבולגן שבאמת סתור כמו יער, מול כיור שמגדל אזוב. תגידי, אומר אלכס, מי נדמה לנו שיסדר? ואני עונה לו בשמחה, מה זאת אומרת אהובי, הגמדים.

נ.ב כן! כמובן! היו טריקים פירוטכניים- פנינת אור קטנה שנדלקת ומהבהבת כמו מתוך יער פיות. הנה הלינק. וגם-  צבעי גוף שזורחים באור נורת ה-UV ומאפשרים לבנות להוכיח שהן באמת גמדים אמיתיים כי מצוייר להן על היד לב זורח שהוא הוא הסיסמא כדי להכנס לבית של הגמדים. איזה שטויות. איזה אושר.