קונפטי שירים

כשהגענו לקחת את הספר החדש של אלכס ממשרדי ההוצאה לאור, שוחחנו עם אחת מן העושות במלאכת הספרות. היא סיפרה לנו על כתב-יד שנמצא אצלם בעבודה: תרגום לעברית של אפוס פרסי עתיק. אה, זה זה? שאל אלכס והצביע על אסופת ניירות עבת כרס, לא, ענתה המשיבה עדינת החיוך, זה זה. והיא הצביעה על ארגז ענק, אבל ענק – יוחננוף איזור תעשיה ענק – מלא במכמני תרבות גויליים. מיד נצמתנו והמשכנו להסתובב אחוזי חיל רעדה והוד בין ספרי קירקגור אצ"ג ודן מרון.

זה היה מרומם אבל גם מלחיץ. אנשים בהוצאה הזו הם עידית במובן המוחלט של המילה. במסדרונות נושבת רוח חזקה. בפינת הקפה הם מדברים במילים מנוקדות. לא בדקתי אבל אני בטוחה שעל דלת השירותים שלהם כתב מבקר נואש בעפרון: 'היינו כחגבים'.

לא היתה ברירה. כדי לחגוג כינסנו את כולם בחדר הישיבות ונתנו להם קונפטי.

מה זה? שאלו אנשי ההוצאה. איפה קונים את זה? בהכל בשקל, ענינו, ולפתע היינו אנו אלו שאוחזין בידע עברי עתיק. סבנו בין הקרואים והגשנו להם את המוט המיתי שממנו, בטקס קמאי מגיחים גזירי נייר מאורכים ומנקדים את האוויר בניקוד הכי יפה של העברית- ניקוד שכולו רק קמצים ופתחים של שמחה.

גשם 2 של קונפטי

התכנון המקורי היה ליצור לאלכס תותחי קונפטי שמלאים בגזירי טיוטות של שיריו. ברשת אמרו שזה תהליך פשוט מאד, אבל אחרי שעופרי ואני פירקנו מקל אחרי מקל ואף ביקשנו מאבא שלי שהוא גאון טכני ידוע לפענח איך לעזאזל עובד המנגנון הארור הזה ואיך מחזירים אותו למצב טעון, אחרי כל זה נואשנו סופית והחלטנו שהתכנון המקורי הוא ליצור לאלכס תותחי קונפטי מלאים קונפטי.

עטפנו את הגליל בהדפסה של עטיפת הספר, הוספנו קצת קישוטי וואשי ויצא שמח ביותר כפי שדוגמנית הבית מציגה כאן בהרחבה:

קיקי מדגמנת את תותח השירה

האמת, טוב שנשארנו עם גרסת הקונפטי האמיתי.

כי אחרי שספרנו אחורה כל המסובים שיחררו אל חדר הישיבות המון נצנצים. צהלה גדולה המטירה עצמה על השולחן ועותקי הספר של אלכס התכסו חג על חג. אפשר לראות את ברק הנצנציה על הפנים שלו ועל הפנים של ליאת קפלן, עורכת הספר:

ליאת אלכס וקונפטי

עם שוך החגיגה התגייסו כולם בנדיבות לאסוף את גזירי הנייר לפח, אבל הגדולה היא שאי אפשר לנקות הכל. עוד שנים מעכשיו ימצא אי מי את העותק של האפוס הפרסי הקדום כשנשיקת זהב מונחת עליו, קטנה וממזרית. גם אם רק זו תהיה תרומתנו לעבודת הקודש של ההוצאה, זו וכמובן הספר של אלכס, נראה לי שדיינו.

 

מודעות פרסומת

10 תגובות

מתויק תחת שירה

10 תגובות ל-“קונפטי שירים

  1. את ודאי מכירה את המשחקים המטופשים האלה, שכשלוקחים אותם נורא ברצינות הם דווקא נהיים מרתקים ומלמדים: יושבת חבורת בנות קשקשניות במסיבת רווקות ונשאלות אם הכלה המיועדת היתה חיה, איזו חיה היא היתה? אז את, מיועדת יפה, היית אקדח קונפטי! ואל תתני לאף אחד להגיד לך שזו לא חיה, שטויות במיץ נצנצים.

  2. את פשוט מופלאה ומלאת רעיונות כרימון

  3. נהדר! ושתחגגו עוד ועוד – שירה, אהבה, וחיים של קונפטי נוצץ.

  4. ORA NIV

    אין עליכם!!!!

  5. ריבי

    גדולה מהחיים זאת את!

  6. כל כך אוהבת לקרוא את הרשומות שלך 🙂

  7. נהדר! ממש נהניתי לקרוא את הפוסט שלך. אהבתי את רעיון החגיגה עם הקונפטי. החברה נראים מחוייכים ומרוצים! כמה משמח. תודה אביטל

    • בדרך כלל קוראת בשקט

      הי אורית,
      גם הפרוזה שלך היא שירה צרופה.
      מתפעלת כל פעם מחדש.
      (וזה עוד בלי לומר מילה על הנפש שלך הרחבה ומלאת האור הקורנת מאחורי המלים).

  8. בדרך כלל קוראת בשקט

    כמובן שהתגובה היתה לאורית. סליחה אביטל 🙂

  9. אתם משפחה שמוצאת סיבה למסיבה ובצורה מרחיבת לב שכל מי שמציץ ליבו קורן מאושר עבורכם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s