אנתולוגיה קטנה של שירי אהבה

באיזה שיר פעם כתבתי לבן שלי: "מצא לך אל, בני. מצא אל מי ותגאל." הכפילות המילולית שבמילה 'אל' סימנה לו בתנועה אחת את כל ההבטחה. אם תפנה אל מישהו, באמת, כולך, בלי לעשות דבר אחר שאינו האחר, יש סיכוי שתזכה לרגע פלאי ורועד שהאל מהבהב מתוכו. רגע שיש לו כל כך הרבה משמעות שהוא יהפוך אותך למנצח זמני בתחרות נגד הזמן. בסוף כנראה תתרושש. כולם בסוף מתרוששים. אם לא מכח המוות – אז מכח המוות שבחיים. אם לא מכח הזקנה – אז מכח הזקנה שבחיים. אבל אם יהיו לך מספיק זכרונות של הווה מועצם כזה שבו הכל שתק ורק הקרבה קרתה לך, אז שום עתיד לא יפחיד אותך באמת. זו המשמעות של גאולה.

אמרתי בשיר לבני: מצא את שאהבה נפשך, ופנה שמה באמת. כלומר בכל מאודך. כלומר פנוי לגמרי ונקי לחבק. כל שאר הניסים יקרו לך משם והלאה.  נכון, בעבור השנים יסתבר לך גם למה בדיוק קשה לשמור על אהבה. בגלל העייפות. בגלל הפטפוט הפנימי. בגלל השטשוש העקרוני שמטיל עליך היום יום. ובכל זאת.

למרות מסכי השומן שנחים על הנפש, למרות סערת ההבל, למרות שרב הזמן כשיהיה נדמה לך שאתה הולך ומתרבה, בעצם תלך ותגזל, למרות כל זה ובכל זאת. אני מתעקשת בחיי ואני רוצה שגם אתה ואחיך תתעקשו, לא רק תתעקשו לנסות אלא גם תתעקשו להצליח, לקבל רגע אחד בסוף כל יום שבו אתם רואים את האהוב שלכם, זוהר וחד פעמי. לא משנה מה, ולא משנה כמה אתם עייפים, הכינו שתי כוסות תה ושבו לרגע אחד אתם ואהוביכם, לדבר באמת, לא על סידורים. בעיקר להקשיב. בעיקר לשתוק. בעיקר לספוג פנימה. אם תצליחו – כל זוג בביתו יהפוך לשלושה: שני אנשים ואלוהים. אם לא תצליחו –  עדיין תהפכו לשניים שיש ביניהם סיכוי לשכינה.

בנימין שבילי אומר את זה אותו דבר אבל הפוך בשיר שלו:

אני מרכיבה כאן בבלוג אנתולוגיה קטנטנה של שירי אהבה, כשיחה עתידית עם ילדי שיגדלו לתוך אהבותיהם העתידיות, כשיחה עם חג האהבה שיחגג בלעז השבוע, וכמענה לבקשה של הקוראת שיקרה לי, ליטל, שביקשה את זה באיזו תגובה מזמן מזמן. אספתי כאן מבחר לא מייצג של שתי תנועות נפש. אחת שמדברת על האהבה, ישירות, ובגדולות, כעל האור המסנוור שניבט מבעד לעוורון הגס של החיים, ואחת שמדברת על האהבה באופן עקיף. ככזו שמהבהבת עצמה מתוך מחוות זעירות. למשל כמו זו בשיר היפהפה של צבי מרמלשטיין:

אני ממליצה להדפיס את השיר הזה ולהדביק על מיכל הסוכר בבית. ככה קורה שבאמצע המטבח, המבצר המבולגן של החולין, נזכרים פתאום בדבר עצמו.

והנה הדרך השנייה לדבר על אהבה, הפעם כעל גודל עצום. שלוש שורות מהפנטות של יהודה עמיחי משלושה שירים שונים. אני מאושרת שאני חיה בשפה של משורר שהנפש שלו גדולה דיה כדי ללכוד במילים גם את הגודל של אהבה טוטאלית:

או במקום אחר:

או: (שורה שהתחתנתי איתה)

ואם נגדיל עוד קצת את הפרספקטיבה, שיר עצוב ויפה, שיר יפני של שונטרו טניקאוה בתרגום אמיר אור ואקיקו טקהאשי, שיר שאוהב למרות העולם. בתוכו:

וגם-  שני שירים שלי שנכתבו בנפרד אבל כשקוראים אותם יחד רואים יותר. שיר אחד נכתב בגיל עשרים וחמש, אחד בגיל שלושים וחמש. בתווך הצטברו האבנים הכבדות: הנמנום, המותשות, האבק. אבל מאחורי האבנים האלו הצטברה גם המשאלה העקשנית: לשמור על הזהב. להיות ישנה עם לב ער. ערה עם לב חולם.

זה השיר המוקדם מהספר הראשון שלי (סיום של שיר ארוך):

ולעומתו שיר מהספר האחרון:

ואחרון, שיר יפהפה של רחל חלפי שמורד במילים. רוצה את הדבר עצמו. שהוא נפלא וסודי. לא מדובר.

שיבוא עלינו חג אהבה שמח. שיהיו בו מעט מילים והמון כוונה. דברים שרק אנחנו יפים להם. שני אנשים ולפחות סיכוי לשכינה.

מודעות פרסומת

26 תגובות

מתויק תחת שירה

26 תגובות ל-“אנתולוגיה קטנה של שירי אהבה

  1. מיכל

    מרתק. מרחיב את הלב, המחשבה והדימיון. תודה.

  2. אמא של עוגי

    אני לא זוכרת דרך איזה בלוג הגעתי לפה לפני כמה ימים, אבל איזה כיף לי שנשביתי בקסמייך והפכתי מנויה. אם הייתי יודעת כמה עונג אפשר לשאוב מקריאת הפוסטים שלך, הייתי מוצאת אותך כבר מזמן. מקסים. ותודה.

  3. חוזר מהבסיס / איתן נ. גלס
    (מתוך: אני סימון נחמיאס, הוצ הקיבוץ המאוחד)

    זוג מונגולואידים יושבים חבוקים
    על צמד מושבי אוטובוס מבית-הקברות
    בחולון לים תל-אביב, ליד דלת היציאה
    האחורית, הוא, כיפה סרוגה לראשו,
    מונה את אנשי העולם של בת-ים בעיני עגל,
    בטוח שמבחינים בהם, שולחים מבטים,
    מחבק את חברתו הקטנה של חיוך הזהב
    שאיש לא רוצה, מביטה בעצמה בשמשה השקופה,
    רגועה בזרועותיו, ובעצם למה לא,
    אם לי היתה עכשיו אהבה טובה
    בטח שהייתי מרגיע מישהי בזרועותי
    באוטובוס מבית-הקברות לים.

    אהבה מאושרת / ויסלבה שימבורסקה, תרגם: רפי וייכרט
    (מתוך: סוף והתחלה, הוצ' גוונים)

    אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה טִבְעִי,
    הַאִם זֶה רְצִינִי, הַאִם זֶה מוֹעִיל –
    מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לַעוֹלָם מִשְּׁנֵי בְּנֵי-אָדָם,
    שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם?

    מֻגְבָּהִים זֶה אֶל זֶה שֶׁלֹּא בִּזְכוּת,
    זוּג אַקְרָאִי מִמִּילְיוֹן, אַךְ מְשֻׁכְנָעִים
    שֶׁכָּךְ נִגְזַר – כִּפְרָס עַל מַה? עַל לֹא-כְלוּם;
    הָאוֹר נוֹפֵל מִשּׁוּם מָקוֹם –
    לָמָּה דַּוְקָא עַל אֵלֶּה, וְלֹא עַל אֲחֵרִים?
    הַאִם זֶה עֶלְבּוֹן לַצֶּדֶק? כֵּן.
    הַאִם זֶה מֵפֵר עֶקְרוֹנוֹת שֶׁקֻּיְּמוּ בְּקַפְּדָנוּת,
    מַפִּיל מוּסָר מִפְּסָגוֹת? מֵפֵר וּמַפִּיל.

    הִסְתַּכְּלוּ בַּמְאֻשָּׁרִים הַלָּלוּ:
    לוּ לְפָחוֹת הִסְתַּתְּרוּ קְצָת,
    מִתְחַזִּים לִמְדֻכָּאִים וּמְעוֹדְדִים בְּכָךְ אֶת יְדִידֵיהֶם!
    שִׁמְעוּ, אֵיךְ הֵם צוֹחֲקִים – בְּאֹפֶן מַעֲלִיב.
    בְּאֵיזוֹ שָׂפָה הֵם מְדַבְּרִים – מוּבֶנֶת לְמַרְאִית-עַיִן
    וְטִקְסֵיהֶם, הַחֲגִיגוֹת,
    הַמְּחֻיָּבֻיּוֹת הַמְּחֻכָּמוֹת זֶה כְּלַפֵּי זֶה –
    הַדָּבָר נִרְאֶה כִּמְזִמָּה מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּה שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת!

    קָשֶׁה אֲפִלּוּ לְשַׁעֵר, עַד הֵיכָן הָיוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים,
    לוּ נִתַּן הָיָה לְחַקּוֹתָם.
    עַל מָה הָיוּ יְכוֹלוֹת לִסְמֹךְ הַדָּתוֹת, הַשִּׁירוֹת,
    מֶה הָיָה נוֹתַר בַּזִּכָּרוֹן, מֶה הָיָה יוֹרֵד לְטִמְיוֹן,
    מִי הָיָה רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר תָּחוּם בִּגְבוּלוֹת.

    אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה הֶכְרֵחִי?
    הַטַּעַם הַטּוֹב וְהַתְּבוּנָה מוֹרִים לִשְׁתֹּק עַל-אוֹדוֹתֶיהָ
    כְּעַל שַׁעֲרוּרִיָּה מֵהָרְבָדִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הַחַיִּים.
    יְלָדִים נֶהֱדָרִים נוֹלָדִים בְּלֹא עֶזְרָתָהּ.
    לְעוֹלָם לֹא הָיְתָה מַצְלִיחָה לְאַכְלֵס אֶת כַּדּוּר-הָאָרֶץ,
    שֶׁהֲרֵי הִיא מִתְרַחֶשֶׁת רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת.
    אֵלֶּה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת
    טוֹעֲנִים כִּי בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.

    בֶּאֱמוּנָתָם זוֹ יֵקַל עֲלֵיהֶם לִחְיוֹת, וְגַם לָמוּת.

  4. שרית

    הי אורית
    תודה גדולה על המילים המרגשות, המדויקות, המכוונות אל המהות. מילות הפתיחה שלך התכתבו עם נשמתי.

    נפגשנו בצומת ספרים לפני מספר ימים ונשביתי בקסמיך.
    תודה
    ואהבה לכולנו

  5. איזה תענוג לפתוח ככה את היום. אורית, גם כשאת כותבת בשורות ארוכות , יוצאת לך שירה.
    תודה.

  6. בוקר טוב ושבוע טוב…
    ותודה על השירים 🙂

  7. לי הספיקו שלוש הפסקאות הראשונות. איזה יופי. אני נהנית מאוד מהבלוג שלך, הוא כיפי ומצחיק בהמון דרכים שונות.

  8. אלנתן

    אורית, תודה!

  9. תודה, אורית, על פוסט פותח לב. ככה בתנופה.
    ונעים היה לפגוש בך לא מזמן 🙂

    • בוקר טוב
      נכנסתי לאתר שלך קראתי את מה שכתבת זה מדהים הניתוח שלך
      והמבט העמוק על החיים ועל המבוגרים.
      דרך הכירות להביט עליה במבט עינייך מאוד מעניינת ועשירה בדימויים
      ברשותך אני רוצה להעניק לך לקרוא אחד השירים שלי שנכתב על אהבה
      ועל כך שלא נפרדים אפילו בגיל הזקנה
      http://newlovesongs.net/שירי-אהבה-מקום-נצחי
      תודה לך על אפשרות לקרוא ולגעת בתבונתך
      פאני

  10. מעוררת השראה כתמיד.

  11. מקסים ומחמם את הלב. נפלא.
    כשהתחלתי לקרוא את מה שכתבת הדבר הראשון שעלה בעיני הוא למצוא את הרגעים האלה עם הילדים שלי. לרוב אני נמצאת איתם אבל לא באמת שם, הראש עסוק בהמון שטויות של מבוגרים.
    ואחר כך …. אחר כך פשוט התחברתי לאהובי, ושלחתי אליו ברוח מסר אדום ולוהט של אהבה.
    וגם ממני אליך תודה רבה.

  12. שרון

    מקסים!!! תודה שהבאת את כל אלה.

  13. חברים, כרגיל איזה כיף שהגבתם. מילאתם אותי בכל מיני סוגים של שותפות. ולאלו שנפגשנו- הי הי הי! לאלו שעוד לא נפגשנו- שנפגש. בדרך זו או אחרת.

  14. אהבתי!

    ושתי שאלות (הקדמת אותי עם הפוסט הבא שלך, אבל נשבעת לך שמאז שקראתי רציתי לשאול בתגובה ופשוט לא הספקתי לשבת ליד המחשב שתי דקות בשקט):
    1. איך צילמת את התמונות עם הפנסים?
    2. איפה אפשר להשיג את "עשרים נערות לקנא?" את "סמיכות" הזמנתי בסטימצקי אונליין, וגם את השני, אבל קיבלתי הודעה שהוא אזל לנצח, אז איפה כן? (את רואה, אני עדיין שואלת, למרות שעבר זמן מאז הרכישה, וקראתי את סמיכות באמת ונהניתי מאד, לפחות ממה שהבנתי, שזה הרוב, בניגוד לכל התיאוריות שלך, ואני לצערי לא חברה אישית שלך…)

    ושוב – איזה כיף לך שיש לך אהבה. שאת יודעת איך ושיש לך את מי לאהוב. זה מהדברים שאפשר הכי להעריך כשמאבדים אותם. ואיך יודעים שכמו לילדים גם לנו עוד יכול לקרות הנס הזה עוד פעם?

  15. תודה על עונג הקריאה…

  16. נהדר. תענוג של פוסט. מעלה דמעות, מעורר מחשבה, עושה חשק לעצור הכל ופשוט להתחבק

  17. שלום,
    אהבתי מאוד את הכתיבה שלך, מזמין אותך להציץ באתר שירי אהבה שלי.
    נהנתי מאוד
    פאני

  18. בוקר טוב
    ביקרתי שוב באתר המקסים קראתי שירים ותגובות של אנשים חכמים
    חשתי עונג נפשי מביקור אצלך זה מלאה אותי ברוח משירך
    מזמינה לבקר בשיר המדבר על גן עדן קסום על אהבה ללא גבולות
    http://newlovesongs.net/שירי-אהבה-גן-עדן-קסום
    אשמח לראות אותך מבקרת באתרי
    כייף אדיר להכיר אנשים מוכשרים כמוך
    פאני

  19. עדי שקד

    אהבה, כמו קדושה, חייבת להילחש כדי לשרוד. מי שמדבר אותם בכוח או בתפילה, שוחק אותם אל תהומות הבנאלי.

  20. בזכות התגובה החדשה זכיתי לקרוא את השירים היפהפיים.. 🙂 תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s