יום הולדת רובוטים

שורה תחתונה: זה היה השבוע הכי קשה בשנה האחרונה. לא אלאה בפרטים, טוב, למה לא, אלאה בפרטים: נועה עברה ניתוח להסרת תוספתן והלל היה עם חשד לזעזוע מח. לשני הילדים שלום, ממש לגמרי שלום, אבל בבית החולים התחילו להסתכל עלי קצת מוזר.

השיא היה אחרי ששני רופאים במיון בשניידר קלטו אותי מביאה לבדיקה את הילד השני באותו שבוע. הם התלחששו בפינת החדר ואז שאלו אותי בעדינות שאלות שתכליתן לברר האם אוכלים אצלנו נפט והאם אולי חסר לי בורג. אבל אני ידעתי שלא רק שלא חסר לי בורג, יש לי עשרים אומים בכיס, קצת שייבות וכמה דיבלים ארוכים. כי בתוך כל השבוע הזה מלא הדאגות וחסר השינה, התנהלו במקביל למשמרות בית החולים גם הכנות ליום הולדת רובוטים.

 

ואכן, אחרי שנועה חזרה הביתה בריאה וכמעט שלמה, ולהלל הפסיק הטשטוש בראייה והוא דיווח על סחרחורות רק כשביקשו ממנו לשטוף כלים, נאספנו בסלון וקיבלנו את חבריו של ענר ליום ההולדת. חגגנו את הגעתו של הילד המהמם הזה לגיל ארבע, אבל גם את זה שכולנו הגענו לסוף השבוע. קצת ניצולים מחיינו שלנו ומאימת מה יכול היה להיות, הרבה אסירי תודה ששוב אפשר לעסוק בקטנטנים וקטנטנות.

יום הולדת רובוטים- אז מה היה שם בעצם?

נתחיל מהטריק הפירוטכני משמח הלב: ברגים. גילינו שאם מחברים בעזרת ברגים ואומים קופסאות קרטון זו לזו, אפשר בעלות זניחה ליצור רובוטים מהממים שיכולים להזיז את הידיים ולסובב את הראש.  מדליק.

 

נתנו לכל ילד שתי קופסאות גפרורים מחוברות בבורג, קצת אומים לקישוט וברגים לאנטנות, ובעזרת דבק חם שגם הוא בעיני קדמת הטכנולוגיה- יצרנו רובוטים זעירים ומתוקים.

אחר כך התאמנו על לעשות קולות של רובוטים בעזרת אפליקציה בסלולרי לשינוי קול  וגם על ידי דיבור דרך צינור גדול שעטפנו בנייר כסף:

הלבשנו את הילדים כרובוטים בעזרת גלימה מויניל (שלוש דקות הכנה, מי שהמציא את הויניל גאון), ורקדנו ריקוד של רובוטים לאור נצנוצי כדור המראות שכשמאירים עליו בפנס בתוך חדר חשוך הוא יוצר תקרת כוכבים:

 

שיחקנו בכל מיני משחקים של רובוטים, חלקם כושלים לחלוטין שזו הכנה חשובה לחיים ובפרט להכרה בגבולותיה של האינטיליגנציה המלאכותית, ולקינוח הראנו לזאטוטים סרטים על רובוטים מעניינים שהמין האנושי המציא: רובוט כלב, רובוט צ'יטה, רובוט ענק שיכול להעיף מכוניות באוויר, (דברים שלמדתי היום בתוך פרק 5, פרק 35, פרק 39) ורובוט שיודע לשפוך קטשופ מחוץ לצלחת ועל כל השולחן.

אני מקווה שנתנו השראה לדור הבא של הטכנולוגיה בישראל. הילדים מצופים לגדול, ללמוד רובוטיקה כתחביב אבל ללכת ללמוד רפואה באוניברסיטה. עם כל הכבוד, השבוע הזה שייך לאלו שיודעים להשתמש ברובוט הנהדר: זרוע לניתוח פריסקופי. שנהיה בריאים!