משחקים באוכל- המצות

אם למצות בבית שלנו היה מנהל שיווק הוא היה עף על עצמו במשך כל היומיים הראשונים של החג ומדווח למועצת המנהלים על הצלחות עסקיות שכמובן הגיעו רק בזכות השיווק הנהדר שלו. הנה, כל ארבעת הילדים טורפים מצות.

אלא שאחרי עוד יום מנהל השיווק היה מתפטר, במדינות מסוימות אף מבצע חרקירי. לא אשמתו כמובן. אשמת מחלקת המדיה או מחלקת המקרר או מי שזה לא יהיה שגרם לכך שאף ילד, אבל אף ילד לא צורך יותר מצות כי מצות זה מגעיל. וגם חומוס.

ובכן,

כל בעיה שיווקית אפשר לפתור בעזרת שינוי אריזה. כל מה שצריך זה טוש אכיל וקצת חדווה משחקית. מציירים על המצות, אוכלים וממלאים שוב את המטבח בחדווה צרכנית:

אפשר גם לעשות את הפסל הדינמי. נגיד איש הסקי שתוך כדי אכילה נעלם לו השלג ונוסף במקומות אחרים, ובסוף והוא צריך לעשות סקי על הראש:

אנחנו מריצים על ציורי מצות ארוחות ערב ובוקר ובינתיים אף ילד עוד לא דיווח על הרעלת צבע מאכל. עצירות זה כבר עניין אחר, אבל עדיין שווה. עוד שבוע פחות יום. מה.