יוטיוב במתנה

ספרי ילדים אדיריםאז מה עשיתם בלונדון? שאלה בתנו הבכורה כשחזרנו מנסיעתנו הקצרה נוצצי עיניים. ברשימת ההמלצות על דברים שאפשר לעשות בלונדון היתה למשל מסיבת ג'קוזי וקצף בתוך מנהרה נטושה של רכבת תחתית, פאב עתיק עם מקהלת גברים ששרה שירי שיכורים עד אור הבוקר, ומסעדת מופת שכל נגיסה בה עולה יותר מהשן שנוגסת בה ו-כך נשבע לנו רופא השיניים שהמליץ לנו על זה- שווה את זה לגמרי. בתנו אהובה עלינו מאד וזה שבר את לבנו כשנאלצנו לספר לה את האמת: אז אמא ואבא מאד נהנו בלונדון. הם נכנסו לחנות ספרים כשפתחו אותה בתשע ורבע בבוקר, ויצאו ממנה ברבע לתשע בלילה, כשסגרו עליהם את הדלתות.

בום. עוד דלת נסגרה עלינו. הילדה ביקשה שנתקשר אליה בגלגול הבא.

אבל רגעעעעעעע אל תלכי, תארי לעצמך את הרגע הזה: להשתרע באמצע מחלקת הילדים, לריב עם ילדים-בריטים-מנומסים- מדי-כחחח-אין-להם-סיכוי על הספרים הטובים, ולמצוא ספרי ילדים שמעוררים בי חדווה אמיתית ולא מרוסנת. קצף בג'קוזי של הלב או לא קצף?

הילדה כמובן חושבת שלא, אבל זה כי היא כבר נערה. אני לעומת זאת רוצה להגדיל ככל הניתן את המגע שלי עם כסאות הזעירים למידתי. אני רוצה לכרוע נמוך ולחפש אחרי ספרים שגורמים לי לשכוח לא רק על מה אני יושבת אלא גם על מה העולם יושב. אלו שנותנים לי את הרגע המכונף וממלאים אותי באפשר מהסוג הכי נדיר. האפשר שבכלל לא יודע מה אי אפשר.

כל מי שסיפר פעם סיפור לילד צעיר יודע את זה: הקשב של הילד נגמר במרבית המקרים אחרי שורה או שתיים. ולכן יש באמנות כתיבת ספרי הילדים את אותו כורח חמור שיש בשירה- לכתוב מעט.

בתוך המגבלה הקשה הזו מענג לגלות איך כל כותב בדרכו מכניס חתיכת אינסוף. תופס איזה נים רועד של עומק ומדבר עליו עם אנשים קטנים, לא רק כי הם יום אחד יהיו גדולים אלא כי יום אחד הם יהיו גדולה. וזה בדיוק מה שמעוצבב בספר ילדים טוב- האלמנטים של הנפש הפלאית, הרחבה מעצמה.

ובהתאם, את ספר הילדים הטוב לא מזהה הראש. הגוף מזהה ראשון. הוא צוחק, או שהוא מתכווץ, או שהוא מתרחב. זה זה. את הספר הזה חייבים לקחת הביתה.

משתמשים מרוצים

למרבה השמחה במסע האחרון מצאתי כמה וכמה ספרי 'כן' כאלו, וקניתי אותם מיד בכריכה רכה שרק הולכת ומתרככת מאז. אלא שלונדון הבא שלי יהיה כנראה רק אחרי שהאימפריה הבריטית שוב תכבוש את ישראל, ומה בינתיים? איך להשביע את רעבוני לגילוי האוצר הספרייתי הבא?

בינתיים יוטיוב. יושבים על הספה ועדיין נחשפים לספרים שאינם בעברית, אם מחפשים סבתות שקוראות לנכדים שלהם ספרי ילדים באנגלית, לוקחים טרמפ ומקשיבים מהצד השני של המסך.

אני עושה את זה שעות על גבי שעות על גבי שעות, וככה גם עלה הרעיון של עופרי ושלי לפרויקט לחופש: להכין סרטי יוטיוב ביתיים שמציגים בעברית ספרי ילדים מאוסף האוצרות שהבאנו. התרגומים שעשינו חובבניים ומרושלים אבל זה לא משנה בכלל. העיקר המגע עם ספרים מקסימים שאחריו אפשר להחליט אם אוהבים ואם רוצים להזמין את הספר בדואר *עדיף בכריכה רכה וזולה (לחפש: paperback) **עדיף בחברות האלו של המשלוח חינם לישראל (לחפש: Book Depository) ***או שבכלל אפשר גם מיד- שנייה שזה ממש זול (לחפש: Abe Books)****כשהספר מגיע לארץ מתרגמים בעפרון או שמתאמצים קצת ומתרגמים בכל פעם בעל פה. שווה כל כך.

אז במתנה לכבוד פרוץ אוגוסט:

לינק לכל הפלייליסט

כשלוחצים פה מגיעים לכל הפלייליסט.

מה באוסף?
מו וילמס מככב כאן בענק. הכותב הגאון שחובה חובה להתענג גם על סדרת פיגי וג'רלד הנפלאה שלו, וגם על סדרת ספרי היונה המצחיקים שמתוכם בחרנו את:

1.פיגי וג'רלד- אנחנו בתוך ספר. זה הלינק לסרט וזה הלינק לספר.

2.פיגי וג'רלד- לחכות זה בכלל לא פשוט. זה הלינק לסרט וזה הלינק לספר.

3.היונה צריכה להתקלח  מתוך סדרת ספרי היונה. זה הלינק לסרט וזה הלינק לספר.

אם התאהבתם בפיגי וג'רלד או ביונה ( וול-קאם!) תגידו לנו. נוסיף עוד סרטים מהסדרה.

4.קנאפל באני. היינו צריכים לעשות עבודה טובה יותר בתרגום שם הספר, אבל הילדים שלי כבר התרגלו להגיד קנאפל אז ניחא. זה הלינק לסרט וזה הלינק לספר.

5.המורה שלי מפלצת (לא, אני לא), של פיטר בראון האדיר. זה הלינק לסרט וזה הלינק לספר.

ובמרגשים:

6.כשהייתי קטנה של שרה אולירי. פיסת קסם. זה הלינק לסרט וזה הלינק לספר.

7.כשאבא הראה לי את היקום של אולף סטארק. ספר חם ומצחיק על רגע שבחיי ובחיי רבים הוא הארכיטיפ של המופלאות. זה הלינק לסרט וזה הלינק לספר.

8.פרחי צד הדרך. סרט של ווקר בוקס לספר בלי מילים שכתב משורר. הוספנו אותו לפלייליסט פשוט כי זה ספר לירי ויפהפה וסרט מקסים.

כשהמשלוח הבא יגיע נעלה לפלייליסט גם את:

הגן של עבדול קסאזי , וספר מטריף לפי שיר של וולט וויטמן בשעה ששמעתי את האסטרונום המלומד.

אם יש לכם ספרים שהם אוצרות ואתם מוכנים לתרגם ולהעלות ליוטיוב- יש יש יש. שלחו לי לינק לסרט שעשיתם כדי שאוסיף לפלייליסט והלוואי שנצליח להרים אוסף גדול, שיוביל ילדים ואת הילדים שלהם למצוא בסופו של דבר את הספרים שמרחיבים את ספרייתם וחשוב מזה- מרחיבים את לבם.

יאללה- חגיגה!

13 תגובות

מתויק תחת נונה ומחק האוויר, נונה קוראת מחשבות, ספרי ילדים

אהיה בכיכר הערב בשמונה.

אנחנו עומדים להתחיל שבוע שמח בבלוג. תיכף נולד ספר, וכל הילדים בחופש שזו סיטואציה שמזמנת פעילויות צוהלות, וכל זה קורה וכל זה אמת.

אבל מתחת לכל יש אבל. ואבוי לנו אם נשכח אותו. אבוי לנו אם לא נעצור עכשיו, רגע אחרי שמאוחר מדי, ונגיד בקול ובציבור: לא עוד. אחרת התינוק השרוף יהיה הראשון שיקדם את פנינו בשאול. הראשון שידריך אותנו בין הלהבות שאליהן אנחנו הולכים.

אורית

4 תגובות

מתויק תחת Uncategorized

למה אני כותבת ספרי ילדים, ונונה חדשה מאד

1.

לו היית יכולה לבחור, איזה כוח-על היית בוחרת? שאל אותי הלל. נראה לי שהייתי רוצה לרפא אנשים חולים, עניתי. אבל הייתי רוצה שזה יעבוד רק על אנשים שעשו בחייהם יותר טוב מרע.

2.

שיר יפה שעולה בדעתי, שיר שכתב המשורר היפני קג'ו, בתרגום יואל הופמן:

בבדידותי

מדי פעם, כשבשל איזה צער רגשי אני ממהרת לאכול, אני חושבת על קג'ו, סועד בביתו הרחוק ממני ביותר ממאה שנה. ברגע הזה שבו אני מסיבה לשולחן ודעתי נתונה לו, אני לא סועדת לבד. ובאופן מוזר ועל-זמני, גם הוא לא סועד לבד.

3.

לפני שבוע הגיע מכתב. ילדה אחת שאיני מכירה כתבה לי- 'שתדעי לך'. מדי פעם מגיע מכתב שמתחיל ב'שתדעי לך'. ואחריו יש שורות שאני קוראת לאט ומצפינה ארוך. שתדעי לך שהספר שלך עזר לי לפחד פחות מילדים. שתדעי לך, ואלו כבר המילים שבהן אני מסבירה את זה לעצמי, שכשקראתי את הספר שלך לרגע אחד במרחק גדול ממך ומן השולחן שאליו את מסבה, בכל זאת- לא סעדתי לבד.

4.

לא התכוונתי לכתוב ספרי ילדים. המורה שלי היא נורית זרחי והספרים המונומנטליים שלה הכו אותי בשיתוק כי אי אפשר לכתוב משהו שמתקרב לזה. אבל בחשבון ראשון ואחרון אני ילדה קטנה, ונונה קוראת המחשבות, הג'ינג'ית שהייתי רוצה להיות, נולדה מן המקלדת שלי כמעט כמו וידוי לא רצוני. זה עקרוני כי היא היתה לא רק בתי הספרותית, אלא גם אחותי.

10479699_781333845240818_1539093660_n

בזכותה נפגשתי עם ילדים שהבנתי ושהבינו אותי. למשל בדוגמא קטנה וכאילו זניחה: בסוף כל מפגש-קוראים של נונה אני מעיפה אל הילדים בועות סבון דמיוניות. אלא שבמקום לשבת בשיכול ידיים ולהגיד בציניות המתחפשת לאירוניה: 'נו, באמת', במקום כל הרעל הזה, הילדים פשוט קמים ומתמתחים כדי לתפוס.

מבוגרים בהגדרה הם אנשים שמאמינים למציאות ולא לדמיון. רק ילדים מבינים איזו עוולה, רגשית וחברתית, נגרמת למי שלא פועל בעולם מתוך תמימות מדעת, ומתוך הנחה שדמיון חשוב ממציאות.

5.

בזכות המפגשים עם ילדים ובזכות הדרך שבה נונה שטה בעולם קרו לי הרפתקאות הבלי בכוונה. נגיד, שקיבלתי עותק של הספר מתורגם להונגרית, שפת הילדות של אבא שלי, והוא קרא לי אותו בהפוך, סיפור הונגרי לילדה ישראלית.

תרגומי נונה

או כשנונה תורגמה לאנגלית והחליפו לה את השם, ותרגלתי אובדן שליטה, דבר שאני כל כך גרועה בו, ואז היא תורגמה לסינית ולקוראנית ובכלל חטפתי התקף עוויתות כי אין לי מושג אפילו על מה להתעצבן ואין לי את מי לשאול, או כשקידמו אותי באיזה גן עם עוגה מטריפה שלה, או שלחו לי תמונת יומולדת שבהן היא השתתפה:

עוגות נונה משמחות

במילים אחרות- נונה נתנה לי משהו שהוא גדול ממנה. כשאני כותבת ונותנת לאצבעות לרקוד על המקלדת, אני עושה את זה מאותה סיבה שאנשים רוקדים- כי זה כיף. אבל כשנונה קוראת המחשבות צברה הד בעולם, קיבלתי משהו שהוא יותר מכיף: הזכות להשתתף בתרבות של עצמי בדיוק באופן שבו הייתי רוצה להשתתף. מתוך מפגש עם מחוללי התרבות הצעירים ביותר, אלו שבחייהם עשו יותר טוב מרע. ולכן, הם ראויים להרפא ובתורם, לרפא.

הבוקר נחתו בתיבת הוואטסאפ שלי תמונות מבית הדפוס. הספר הבא בסדרת נונה- 'נונה ומחק האוויר' יצא מן המכבשים. קראתי את ההודעה פעמיים- הספר הודפס. הספר הודפס! עכשיו צריך לחכות לכריכה, ואחר כך צריך לחכות להדבקה, ואחר כך צריך לחכות שיעברו השבועות האלו שבהם אני מסתובבת בעולם בלי כריכה.

כי ללדת שוב ספר זו פגיעות מוחלטת. ואני מתכוונת לעשות את מה שעשיתי בכל חדרי הלידה שלי- להעביר את זה ביחד.

אז תתכוננו- החודש הקרוב יוקדש כולו לנוניות ולספרי ילדים. המלצות לספרים יפים, ספרים מתורגמים מאנגלית במתנה לקוראי הבלוג, וסתם עדכונונות.

אוי, יש לי ציר, ביי.

 

21 תגובות

מתויק תחת נונה ומחק האוויר, נונה קוראת מחשבות, ספרי ילדים

כתובת האש

זה לא שלא היו לי רעיונות אחרים. היו, בטח היו. אבל רק דבר אחד ממש התאים: לעשות לילדה כתובת אש לכבוד יום הולדת שש עשרה. כי היא עצמה כתובת-אש. בוערת וחיה וזוהרת, ומאירה למרחקים כמו מכווה של יופי.

הבעיה שכתובת אש זה עם אש. אה.

כתובת אש הרבה אש

איך לעזאזל? בצר לי נאלצתי לפנות לסרטוני-ההדרכה של הצופים. אני, בוגרת הנוער העובד, בת לבוגרת הנוער העובד, נכדה לבוגרת הנוער העובד, אני הלכתי לסרטוני-ההדרכה של המוקיונים עם העניבות המצחיקות.

האמת- יש להם אחל'ה סרטונים, ואפילו נראה שהם אולי אחלה אנשים, ואולי ירדנה ארזי בכל זאת שרה לא רע, ונראה לי שהגיע הזמן למחול על כבוד המשפחה ובחירותיה ולבקש עזרה מצופיפניק כי אם אני אכין כתובת אש לבד ייתכן שאני אכין שדה -אש עולה בלהבות וזה קצת חגיגי מדי.

אז התקשרתי לחניך צופים מהשכבה הבוגרת (!) ושאלתי אותו כמה יעלה לי לקבל ממנו עזרה. כלומר כמה לשלם לו על נסיעות ועל חומרים וכמובן על עבודה. כעבור יומיים שבהם הוא בנה הצעת מחיר, הבהב שמו על הצג שלי:

-הי. חשבתי על זה.

-כן.

-אני אקנה את החומרים, ואגיע לבד לחורשה, לא צריך לשלם לי על כלום, ולגבי העבודה שלי, נראה לי שאני אקח ממך עשרים שקל.

אוקיי, תנועת הצופים, אולי בכל זאת אתם צריכים ללמוד משהו מהנוער העובד. הסברתי לנער הרך כמה אמיתות לגבי הוגנות בעולם הקפיטליסטי, ויצאנו לדרך.

בליל האירוע קנינו סולר לצורך ניפוט (אחחח. מי טחן סרטי-הדרכה ויודע להגיד 'ניפוט', מי. זאת לא היתה שאלה רטורית. התשובה היא- אני! אני!!), צייתנו לכל הוראות הבטיחות של אחראי הצופיות הצעיר שלפתע נראה לנו בוגר מאיתנו בהרבה, והובלנו את הילדה ואת חברותיה הטובות בשביל, כדי לראות את שמה מנצנץ במרחק.

איזה כיף היה.

נועה בכתובת אש

התחבקנו ואכלנו עוגה גרועה, כי מה לעשות לא ראיתי סרטי הדרכה של קרין גורן, החלפנו ברכות, והילדה שמה תמונה של כתובת האש ואף כתבה בחשבונה באינסטוש שההורים שלה בסדר גמור. דבר שגרם לי מיד להסכים לכך שתעשה קעקוע, תחזור בארבע לפנות בוקר, ואף תמריא לנופש באמסטרדם בלי כל הסבר טרחני מקדים על טוקסינים והשפעותיהם.

הבעיה עם הנוער העובד היא, שלא מכינים אותו לרגע שיש לו נוער.

נ.ב

בעניין אחר וזוהר לא פחות: ביום שישי הזה בעשר בבוקר- סדנת כתיבה חד פעמית של סדנאות הבית בשיתוף עם מוזיאון תל אביב. המנחה משגעת, המוזיאון יפהפה, והכרטיס לסדנא כולל כניסה לכל התערוכות. אש. אש. אש.

12 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שונות

מתנות לידה למשורר

שתי מתנות מתוכננות למשורר, שהערב משיק את ספרו בירושלים. הראשונה- מתנה מחברינו מ- 'מילתא', חנות ספרים בוטיקית שלכבוד אלכס גם הפכה לבוטיק והכינה לו את היפות האלה:

חולצותיים

מרב שיצא מוצלח אורה ומיכאל מ'מילתא' בודקים עכשיו ייצור של החולצות האלו באמיתי, כל הפרטים יעודכנו- בפייסבוק של החנות.

ומתנה שנייה נקדחה הרגע לקיר: מדף שנחרצו בו שני חריצים, אליהם מתאימים בדיוק (דיוק שרק אידה מהפאבלאב יכולה להגיע אליו-תודה!) שני ספריו של אלכס:

madaf shir

 

עוד רגע אלכס עומד להכנס הביתה, אז אני ממהרת להתקלח, להוריד את אבק הקיר ולהתכסות באבק כוכבים. בקצרה אספר שההשקה הירושלמית של הספר תהיה בבית הקונפדרציה, הערב, יום רביעי 17.6 בשעה 20:00. כל הפרטים בלינק הזה. האירוע הרחובותי יהיה במילתא, רחוב יעקב 36 ברחובות, ביום שני, ה- 22 לחודש בשעה 20:30, אבל בואו לפני כן כי יש יין.

אני מקווה ששני האירועים יהיו עדינים ועמוקים כפי שחוזה רשימת הדוברים הנפלאים, וששניהם, כמו גם מתנות הלידה, יצליחו לשמח עד בלי די איש שכולו מידה טובה.

4 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שירה

חייל ממשמר המלכה קורא את הספר של אלכס

הכל התחיל כשחשבנו מה אפשר לעשות עם ספר שירה שהוא לא סתם ספר שירה, כלומר ספר בסוגה נידחת, אלא גם ספר שירה בעברית, כלומר ספר בסוגה נידחת בשפה נידחת, ואם כל זה לא מספיק אז הוא גם ספר בסוגה נידחת בשפה נידחת העוסק בצורה יפנית נידחת. זהו. חרקירי.

לא היתה ברירה. היינו חייבים לכבוש את העולם. ביקשנו עזרה מחברה טובת פיטשופ, ובעזרתה (תודה איה!) הוכחנו מעל לכל ספק ששירה היא נחלת הכלל. כולם קוראים את אלכס. כולם:

היה כיף לקבל את התמונות במייל מחברתנו, אבל זה עוד לא היה מספיק. ישבנו על הספה וחשבנו מה הלאה, איך נכבוש את רשות הרבים באופן מלא. את יודעת, אמר אלכס. אולי נצלם אנשים אמיתיים עם הספר. נכון! צווחתי בהתרגשות, אני תמיד צווחת בהתרגשות אין צורך להבהל, כן! נצלם אנשים אמיתיים בארץ ובעולם, כן! בעולם! תאר לעצמך שנצלם באנגליה את החיילים של משמר המלכה קוראים את הספר שלך! לא! זה החלום! כן! זה החלום!

אורית, שאל אלכס, מה את עושה?

שום דבר, עניתי, רק תקריא לי את המספר מאחורי כרטיס האשראי שלך רגע, הופ הופ יופי, אנטר–

אורית, שאל אלכס, מה את עושה? אורית? אורית! אוריתתתתתתתת

וככה מצאנו את עצמנו על המטוס ללונדון.

 

כבר בדרך הספר של אלכס כבש את הקברניטים, אבל כשהגענו ללונדון ההיסטריה סביב הספר הפכה למכת מדינה. על כל גשר קראו את קורת השער, בכל רכבת תחתית נתפס אדם עם החום החום הזה, אי אפשר היה למצוא אף תא טלפון שאין לידו מישהו שדומה באופן מחשיד לאלכס שאכן קורא את הספר של אלכס. אין אין, היינו כחיפושיות:

קולאז' בריטי עם הספר של אלכס

נערות ערומות נמרחו על הספר בפארקים שטופי שמש:

Photo 30-05-15, 12 56 24

באיצטדיון וומבלי כינסו מסיבת עיתונאים מיוחדת רק כדי שאלכס יוכל לענות לשאלות האוהדים:

קולאז אוהדי וומבלי

לארוחת בוקר הבריטים התחילו להגיש סקונס וקורת השער. המלכה נתפסה אחרי לילה ארוך של שתייה כשהיא כותבת הייקואים בהשראת הספר:

קולאז בריטניה בידינו

והכי חשוב- שיא הטיול- חיילי משמר המלכה צעדו כשהם מחזיקים את הספר של אלכס.

קום, אמרתי לאלכס. צריך לנסוע לארמון לצלם את חיילי משמר המלכה כשהם מחזיקים את הספר שלך.

את יודעת מה הבעיה איתך? ענה בעלי. משפטים שמתחילים ב'את יודעת מה הבעיה איתך' אף פעם, אבל אף פעם אסור לגמור. הבעיה איתך, המשיך אלכס שכנראה לא קורא את הבלוג שלי ואת העצות המועילות שבו, הבעיה איתך שאת לא מסתפקת ברעיון, את צריכה גם לבצע.

כמובן שהתכוננתי לצווח בהתרגשות בתגובה אבל אז זה הכה בי. הוא צודק. נכון. כל הנסיעה כוונה כולה לרגע השיא שבו נצלם את משמר המלכה, אבל למה אנחנו עושים את זה בעצם? כדי לחגוג ספר שירה. שהוא שיאו של הדמיון האנושי. שיאו של העידון ונצחון הרוח. אז בוא נחגוג את זה כמו שירה:

חיילי משמר המלכה קוראים

נכון היה כיף לדמיין שזו תמונה של משמר המלכה קורא את קורת השער? נכון. היה גם כיף להשאר לישון ולא לצאת לשטויות שלנו בכלל.

שבוע הבא: נוסעים לתאילנד.

אורית, צועק אלכס מהחדר, אורית, מה את עושה? אורית, כרטיס האשראי אצלך? אורית! אוריתתתתתתתתתתת.

6 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שירה

קונפטי שירים

כשהגענו לקחת את הספר החדש של אלכס ממשרדי ההוצאה לאור, שוחחנו עם אחת מן העושות במלאכת הספרות. היא סיפרה לנו על כתב-יד שנמצא אצלם בעבודה: תרגום לעברית של אפוס פרסי עתיק. אה, זה זה? שאל אלכס והצביע על אסופת ניירות עבת כרס, לא, ענתה המשיבה עדינת החיוך, זה זה. והיא הצביעה על ארגז ענק, אבל ענק – יוחננוף איזור תעשיה ענק – מלא במכמני תרבות גויליים. מיד נצמתנו והמשכנו להסתובב אחוזי חיל רעדה והוד בין ספרי קירקגור אצ"ג ודן מרון.

זה היה מרומם אבל גם מלחיץ. אנשים בהוצאה הזו הם עידית במובן המוחלט של המילה. במסדרונות נושבת רוח חזקה. בפינת הקפה הם מדברים במילים מנוקדות. לא בדקתי אבל אני בטוחה שעל דלת השירותים שלהם כתב מבקר נואש בעפרון: 'היינו כחגבים'.

לא היתה ברירה. כדי לחגוג כינסנו את כולם בחדר הישיבות ונתנו להם קונפטי.

מה זה? שאלו אנשי ההוצאה. איפה קונים את זה? בהכל בשקל, ענינו, ולפתע היינו אנו אלו שאוחזין בידע עברי עתיק. סבנו בין הקרואים והגשנו להם את המוט המיתי שממנו, בטקס קמאי מגיחים גזירי נייר מאורכים ומנקדים את האוויר בניקוד הכי יפה של העברית- ניקוד שכולו רק קמצים ופתחים של שמחה.

גשם 2 של קונפטי

התכנון המקורי היה ליצור לאלכס תותחי קונפטי שמלאים בגזירי טיוטות של שיריו. ברשת אמרו שזה תהליך פשוט מאד, אבל אחרי שעופרי ואני פירקנו מקל אחרי מקל ואף ביקשנו מאבא שלי שהוא גאון טכני ידוע לפענח איך לעזאזל עובד המנגנון הארור הזה ואיך מחזירים אותו למצב טעון, אחרי כל זה נואשנו סופית והחלטנו שהתכנון המקורי הוא ליצור לאלכס תותחי קונפטי מלאים קונפטי.

עטפנו את הגליל בהדפסה של עטיפת הספר, הוספנו קצת קישוטי וואשי ויצא שמח ביותר כפי שדוגמנית הבית מציגה כאן בהרחבה:

קיקי מדגמנת את תותח השירה

האמת, טוב שנשארנו עם גרסת הקונפטי האמיתי.

כי אחרי שספרנו אחורה כל המסובים שיחררו אל חדר הישיבות המון נצנצים. צהלה גדולה המטירה עצמה על השולחן ועותקי הספר של אלכס התכסו חג על חג. אפשר לראות את ברק הנצנציה על הפנים שלו ועל הפנים של ליאת קפלן, עורכת הספר:

ליאת אלכס וקונפטי

עם שוך החגיגה התגייסו כולם בנדיבות לאסוף את גזירי הנייר לפח, אבל הגדולה היא שאי אפשר לנקות הכל. עוד שנים מעכשיו ימצא אי מי את העותק של האפוס הפרסי הקדום כשנשיקת זהב מונחת עליו, קטנה וממזרית. גם אם רק זו תהיה תרומתנו לעבודת הקודש של ההוצאה, זו וכמובן הספר של אלכס, נראה לי שדיינו.

 

10 תגובות

מתויק תחת שירה