התפריטים!

נתחיל מהסוף- זה לא הסוף.

למרות שבפועל זו בעצם פעולה סיכומית, להכין לכל הפוסטים עד פה תפריטים. אבל זו כן פעולה של לסדר. ולהתסכל. ולחשוב.

התוצאה משמאל לפוסט הזה. סרגלים צידיים- כלומר רשימות עם לינקים שמארגנים את כל הפוסטים שהיו בג'ינג' לפי נושאים.

יש רעיונות לימי הולדת ('ימי הולדת')- יום הולדת קסמים, ויומולדת פיות ויומולדת גיבורי-על ויומולדת האגם הזורח ויומולדת כתובת אש ועוד כהנה וכהנה חגיגות:

רעיונות למה אפשר לעשות עם הילדים ('שמח עם ילדים') כדי שהחולין ינוקד בכתמי שוקולד ועוגות לבד וערבי סטארים וקעקועים זמניים ותמרוקי אמבטיה עם הפתעות, ו-נו. משמאל. יש את סדרת הים לכל מיני דברים שאפשר לעשות בים (בסרגל משמאל שכותרתו 'ים ים ים'), ואת סדרת הקטנטנים מפימו ('מיניאטורות'), ואנתולוגיות שירה עם המלצות לשירים ('שירה'), והמלצות לפעילויות חגים ('חגים') ולעיצוב הבית והסטודיו ('עיצוב הבית והסטודיו') ולמתנות שוות לאנשים שווים ('מתנות לגדולים'), ושני הפוסטים שמתמצתים את המעט שאני יודעת על איך להראות ממש בסדר ('אופנה'), ויש רעיונות להפקות צילום ('הפקות צילום משפחתיות'):

יש השטויות האלו המשפחתיות שאני לא בטוחה איך קוראים להן אבל העיקר שהן באו, ובקיצור יש את מרבית הפוסטים. ומה לגבי הפוסטים שלא מוינו בסרגלים? הדברים שקרו לי בזמן שהחיים קרו להם? הפרידה מאמא שלי ומסבא ומסבתא? אז אותם לא הכנסתי לתוך המנייה כי רציתי לשמור על הבלוג פרקטי. דרכים שימושיות לומר לילד או לאהוב או להורה: 'אני אוהב אותך, בוא תהיה איתי'.

אני מזכירה את המשפט הזה לעצמי גם בשנה שבה אני עצובה מן הצפוי. לא כתבתי הרבה בשנה האחרונה, אבל נשענתי על השותפות העדינה בינינו שרוטטת בין המסכים.

פעם, לפני שבטים רבים, אולי אלפי שנים אחורה מפה, היתה לי קהילה. ודי היה שאומר- תראו איזה פרח חדש, כדי שמישהו יצא מן השיחים ויסתכל ויחזיק איתי את מה שלא ראוי להחזיק לבד: את ההשתאות. ועכשיו הבלוג נותן לי את זה. אם אני מוצאת משחק צוהל או שיר יפה שקראתי או מחשבה חדשה אני מרימה אותה ואומרת- היי. תראו. ומישהו בא אלי ועוזר לי להיות איפה שאני.

תודה לכל קוראי הבלוג בשש שנותיו על שעזרו לי להיות איפה שאני. תודה לכל מי שהשאיר תגובות למרות שבלתי אפשרי לעשות את זה בממשק של וורדפרס. שמעתי אתכם ורוויתי. חשבתי שבטח נפגשנו לפני אלפי שנים. עמדנו יחד. הסתכלנו שקטים ונרגשים באיזה פרח.

מודעות פרסומת

14 תגובות

מתויק תחת שונות

יומולדת חורף בים

אז עופריקי נולדה בחורף. זה כמובן לא מבלבל אותה, וכל שנה בא לה, בדיוק בשיא הקור של ינואר, שניסע לים ונעשה לה מסיבת יום הולדת על החוף.

לחוף הים בחורף, כמובן, לא כל כך בא שעופריקי תיסע אליו, אבל השנה לא סיפרנו את זה לילדה. במקום זה הקדמנו תרופה לצננת בעזרת יום הולדת בתשלומים.

כלומר: עשינו יום הולדת באוגוסט, בלי קשר לתאריך, וביום ההולדת בינואר שיחקנו עם הילדים מחבואים הפוך: "ניצחתם מזמן. עכשיו חפשו אותנו."

אז מה היה ביומולדת ים? כל הטריקים מסדרת הים.

חול צבעוני שבונים ממנו טירות, כפכפי מילים שהבנות רצו איתם על החוף וברכו את כלת יום ההולדת:

והכי: תופסת ביצים. לא אצרף תמונות כי הן כוללות גבר בן ארבעים ומשהו בלי חולצה שהעיף ביצים על ילדות בנות עשר, אבל היה להיט. להיט. כל ילדה קיבלה את הביצה האחת שלה, והיתה צריכה לעבור איתה מסלול מכשולים. התמסרות בביצים במרחקים הולכים וגדלים, ג'אגלינג, כריעה ליד קו החוף וגלגול הביצה להצפה על גל הגאות, אלכס הביא אותה באלתורי משחקים שארכו שעה אל מול עיני הנפערות כחלמון מעוך.

אבל הסיבה האמיתית שאני כותבת על יום ההולדת הזה נעוצה ברעיון הבא: בלילה כיסינו את הטירות באורות מנצנצים, שרשרת אורות כזו עם בטריה, הובלנו את כולם בשביל של פנסים סיניים, והצטלמנו.

למה זה שווה? כי ביום ההולדת עצמו, בינואר, חיכתה לעופריקי על השולחן תמונה של הרגע הזה ולידו, כאילו כהמשך ישיר שלו, שקיות ברכות שהחברות כתבו מבעוד מועד:

((שקיות ברכות? לוקחים שקית חומה, גוזרים ממנה מגזרת נייר, בלייזר או ביד, מדביקים מאחורי נייר פרגמנט, וכותבים על הפרגמנט בטוש מתאים. ממלאים באורות המנצנצים ומחכים לילדת יום ההולדת שקוראת מה החברות כתבו לה לפני חצי שנה ונעלמת שמחה לתוך הוואטספ.))

והסיבה האמיתית האמיתית שאני כותבת את הפוסט הזה? כי יש אנשים שיש להם ילדים שנולדו בחורף. חודש שלם של ים עוד לפנינו. רק אומרת.

2 תגובות

מתויק תחת פעילויות עם ילדים, רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שונות

מתנה לטיסה

בפסח הזה טסו בני משפחתי לנסיעות במרחקים. ענר ואני נשארנו בבית, די מרוצים מהחופש שכפה עלינו החופש של אחרים, ומשוכנעים שאין שום דבר שאתר תיירות הפנים- המטבח- לא יכול לתת לנו.

והכי: הגילוי המסעיר שלנו שאפשר להכין בתנור ביתי צורות קרמל מתוקות. לא, זה אדיר. מכניסים סוכר, רק סוכר, לתוך תבנית סיליקון זעירה (הופכים תבנית שקעים ומשתמשים בלב הקטן), מחממים על 190 מעלות, מוציאים כשמזהיב. מקררים, אורזים בתוך תיון, והנה ממתיק יפהפה לתה.

זה, בתוספת עוד תיון משובח זו כבר מתנה מדויקת לעולים למטוס שיכולים עכשיו לענות לדיילת: תני לנו רק מים חמים בבקשה, את הטעם הבאנו מהבית.

וריאציות לשימוש בממתקי הקרמל: לכתוב שם באותיות ולנעוץ בעוגה או גלידה, להניח על פני מוס ונילי, ובקיצור- לחגוג את היכולת של הסוכר להשתנות יפה כל כך.

פסח שמח! טיסות טובות. המראות פנימיות טובות. ועד שכל המרחקים יתקבצו שוב אל נקודה אחת- קטע מתוך שיר געגועים.

4 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שונות, שירה

יום האהבה

%d7%a0%d7%94%d7%a8

5 תגובות

פברואר 14, 2017 · 11:57 pm

שירים שקופים, השקה, ושאלה

אז יש השקה! בואו! השקה לשני ספרי השירה האחרונים שפרסמתי – 'ערש' ו'עשרים נערות לקנא' מבחר שירים במהדורה הדו לשונית, שהתרגום שלו שעשתה מרצלה שולק מועמד לפרס פן האמריקאי.

לא יאמן כמה זמן לקח לי לכתוב את המשפטים האלה. כמה מלחיץ לומר 'אני' בייחד עם המילה: 'בואו'. הרעד הזה של נפש הפרגמנט שעובר בי בכל תנועה, הדפקט הזה שלי שדי שימושי כדי לעשות בו שירה, מרשרש בתוכי פתאום שקוף ודק בכל פעם שצריך לעשות משהו תעוזתי בעולם.

נו. אמרה החברה שלי, המאיירת אפרת לוי.

מה, נו.

מה רע בפרגמנט.

וכך, מתוך שפתיה, התלכדו הבעיה והפתרון. בכלל דיברנו על גלויות שירה – חיפשנו דרך לחלק לבאי ההשקה שורות מתוך השירים שמאוירות באיורים הנפלאים שלה. ואז היא הציעה שנדפיס את השורות והאיורים על נייר פרגמנט. היא הציעה את הדברים בתמימות, בכלל בלי לדעת שזו המטאפורה לנפש שמלווה אותי ביני לביני כבר שנים, ובבת אחת התחשק לי. התחשק לי להגיע להשקה של עצמי. התחשק לי לשמוח בשקוף ובדק שיש.

%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%92%d7%9e%d7%a0%d7%98

img_3438

 

הנה הן גלויות השירה הפרגמנטיות שמצטברות כשהן מונחות זו על זו לשכבות שכבות של איורים ומילים. עכשיו אנחנו מחפשות דרך לאפשר לכל אחד מבאי הערב לאסוף אותן על לוח עץ משל עצמו ולברוא את הקולקציה שמדברת עם הפרגמנט שרועד בתוכו.

לאורך השבוע אעדכן את הפוסט הזה. ננסה להבין איך לבנות לוח, ואיך לחבר דברים אליו. האם מי מכם מכיר מקום שיש בו לחצנים משרדיים ממתכת בצבע זהב או כסף? קליפסים דוגמת אלו, רק יפים. אפרת מוכנה להשבע שיש כאלו בעולם אבל איפה איפה איפה.

כמה מרגש אותי לחפש. כמעט יותר מרגש מלמצוא. צפו לעדכונים.

אה, ואם אתם באים להשקה כתבו לי מייל בכתובת המייל משמאל כדי שאשמור לכם מקום.

13 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שונות, שירה

סייב דה דייט!

%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%a1%d7%9c%d7%94

כל הפרטים באריכות – בקרוב!

%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%94

תגובה אחת

מתויק תחת שירה

יום הולדת ציירים

paint

לענר ולי יש הרגל: אחת לחודש אנחנו מעלים על המסך את מזוודת הקסם הזו מאמזון ובוהים בה. יום אחד, ילדי, אני אומרת לו. יום אחד.

התכנית ברורה: אנחנו נתעשר מאד על ידי השקעה בנדל"ן, נקנה את אוצר העפרונות הנחשק הזה, ונצייר ונצייר ונצייר אגב כך שיועצי ההון שלנו ימשיכו להשקיע את כספנו בקניית מוצרים נוספים כמו בלוקים איכותיים של נייר עבה ומסגרות זהב ליצירותינו. כמובן שהצעד הראשון בהגשמת החלום הוא לעבור סוף סוף מהדירה השכורה שלנו ולהתחיל אשכרה לנהל את חיינו באופן מושכל, אבל בינתיים הגשמנו את החלק הכי שווה מכל חלום הצבעים: ציירנו. והמון.

picmonkey-collage6

התירוץ הרשמי היה יום הולדת ציירים לענר. והרעיון היה פשוט. כיסינו את כל משטח הסלון בנייר, ויצרנו כן-ציור גדול. בכל יום בשבוע שלפני יום ההולדת הזמנו שני חברים אחרים וכל אחד הוסיף משהו לציור הגדול. כך לאט לאט נבנה יער.

היו בו חיות נהדרות כמו אריה והארי פוטר על מטאטא קסמים, פרפר עם נצנצים, ענק טוב לב ומשהו מכוער ביותר- כנראה פטרית שיטאקי שמקיימת חיים סימביוטיים עם קו שחור.

בהתחלה כל הילדים ציירו ישר על הציור הענק, אבל אחרי שהספה שלנו התכסתה גם היא בפטריות שיטאקי, עברנו לבידוד האמנים המופרעים בחדר נפרד. את היצירות שלהם הדבקנו בג'ונגל רק אחרי ייבוש הצבע.

big-p-phone-taken

במהלך יום ההולדת עצמו שהילדים כבר הגיעו אליו כשותפי-יצירה-  עשינו סרט בתוך הציור הגדול. כלומר: בנינו סיפור מסגרת, השכבנו את הילדים על משטח הג'ונגל, וצילמנו אותם מלמעלה כשהם ממחיזים את הסיפור.

%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a9

ובכן, אם אני לא מפקטרת פנימה את פגיעות-ההלם של עופריקי ואלכס שהיו צריכים להעסיק את יוצאי הג'ונגל במשחקים בזמן שאני ערכתי את הסרט, אז בסך הכל היה אדיר. אין לי תיעוד של הציור הענקי במצלמה רצינית כי השילוב של ילדים ושליכטות צבע לא משאיר הרבה זמן לצלם, אבל ניחא.  דמיינו שכל דמויות הפלא על יריעת הנייר יפות ועזות בצבעיהן אפילו יותר. הקו הזה, הילדי, שמאזן את את עצמו בין ההגזמה לבין הממש. איזה איזון ללמוד ממנו.

נ.ב

  1. לפני מלא זמן היצרן של זה ביקש שאמליץ עליו בבלוג כחומר לניקוי כתמים מספות. אמרתי לו בעדינות שאמות לפני שאנקה ספה ושהבלוג שלי עוסק רק בשירה עילית ובפילוסופיה של יחסי אובייקט-סובייקט, ושבעקרון אני לא מפרסמת אף אחד כי כתיבתי היא אמנות נשגבת. הוא עדיין שלח אלי את החומר כנראה כמחווה הומניטרית. האריזה כפי שאיימתי עוד סגורה על השידה, אבל אני שוקלת להשבר.
  2. אוי יש חדשות טובות בלב הימים האלה שהם קשים בחיינו מאד: הספר 'נונה ומחק האויר' נכנס למצעד הספרים של משרד החינוך. מגניב.

3 תגובות

מתויק תחת פעילויות עם ילדים, רעיונות לימי הולדת וחגיגות