כשנגיע לגשר נעבור אותו כמו שני עיוורים

אז שני חברים שלנו התחתנו בכנרת. כנרת זה המקום שמגיעים אליו אחרי שעוברים את כל הגשרים של כביש החוף. ממממ. גשרים. מתנת החתונה ממש הציעה את הרעיון של עצמה: הדפסנו שלטי ענק של מזל טוב, יצאנו מוקדם בבוקר יחד עם עוד חברה, ותלינו שלט על כל אחד מהגשרים בדרך לחתונה. כיוון שעפנו על עצמנו, בכל זאת פעם ראשונה ואחרונה שבה אנחנו משתמשים באזיקונים, גם צילמנו כל שלט ושלט ותכננו לתעד אז זה כמזכרת-עד לזוג הצעיר.

ידענו שהם יוצאים לדרך בעשר. בעשר וחצי התקשרנו:

-הי

-הי

-מה העניינים?

-בסדר

-משהו חריג בדרך?

-לא, למה.

למה. יא אהבלים. כל הדרך לצפון שלטים עם השם שלכם. כעבור עוד חצי שעה התקשרנו שוב:

-הי

-הי

-מה העניינים?

-בסדר

-משהו חריג בדרך?

-לא, למה.

אני מקללת את הקלאסה שבה אמרנו גם הפעם – נחכה. בסוף הם ישימו לב. איזה ישימו לב. אני הרי מכירה את החברה שלי ואוהבת אותה למרות מי שהיא: גם בדרך לחתונה של עצמה היא לא נחה. היא ובעלה ישבו במושב האחורי של הרכב וכתבו את נדרי החתונה שלהם מבלי להרים את הראש. ומי נהג? שני חברים שלהם מהודו שלא מדברים מילה עברית וכל שכן לא קוראים מה כתוב על השלטים העבריים שכל אזיקון ואזיקון שלהם קשור ביד אמן.

כשהחברים שלנו הגיעו לכנרת, מנופפים בנדרי החתונה וחפים מראייה ניחמנו את עצמנו שלפחות צילמנו.

בלילה נכנס פורץ לבית שלנו. הוא גנב את המצלמה עם כל התמונות בתוכה.

אם זה לא מצדיק חוויה מתקנת אני לא יודעת מה כן.

מתנות נישואין- הנה זה בא:

שלט לדלת

להמון ישובים יש שמות ולהמון רחובות יש שמות. זו כזו עובדה מועילה כשרוצים להכין שלט לדלת לזוג הצעיר, כי די בקלות אפשר למצוא את שם המשפחה שלהם או את שמותיהם הפרטיים על גבי שלטים במרחב הציבורי. אם לא על שלט של רחוב, אז על שלט של שם ישוב.

כשמוצאים שלט כזה מצלמים אותו, הופכים אותו לדרמטי בעזרת תוכנת עיבוד תמונה חביבה וקלילה, והופ- מתנה מקסימה ללוות את הצ'ק המוקסם. אם לא מוצאים שלט עם השמות בקלות אפשר לחפש מראש בכל תוכנת מפות, אבל הרף לבכיינות, אפילו לזכריה(!) מצאנו פעם שלט, אז באמת שיש שלטים להכל. יש דרור ויש אור יש ניר לכל סוגיו ויש אפילו נילי, דבר שצבט את לבי במיוחד כשנסענו השבוע לנגב. ועוד לא דיברתי על שמות משפחה: יש מזרחי יש יעקבי יש גולדברג ויש- וזה מתאים לכל המשפחות – אברבנל.

הנה למשל השלט לדלת של עצמנו. קבלו:

האמת, צריך להקים מאגר כזה של שלטי שמות. האמת, באמת צריך. האמת, בפעם הבאה שאתם רואים שלט עם שם של מישהו עצרו לידו, צלמו ושלחו לי (ראו אייקון משמאל 'לשליחת מייל'). אם יהיה לנו מאגר של שמות שאפשר לעשות איתו משהו אעבד את התמונות ואעלה לרשת לשימושנו המשותף.

שבץ-נא חתונה

והנה עוד מתנת חתונה שאף פורץ לא יחמוד, אלא אם כן לפורץ קוראים יותם ולאשתו קוראים יעל, אבל אז גם יהיה ממש קל לאתר אותו ב-144 ולסגור עניין.

הרעיון פשוט-

מכינים מריבועי עץ שאפשר לקנות בחנויות יצירה את אותיות השבץ נא המאייתות את שמם של בעלי השמחה. מגישים אגב התחייבות להכין בעתיד גם את שמות כל הילדים. כשבנינו כזה לידידינו שהם באמת זוג נדיר גם הוספנו את המשבצת הכיפית של ערך המילה משולש, כי זה מה שחתונה ואהבה וזוגיות עושות ממילא לכל אות ולכל תו שמונח עליהן.

מתלה טבעות נישואין

כל מה שצריך בשביל זה זה כף יד שתולשים מבובות המודל שמדי פעם מוצאים זרוקות ברחוב. קריפי, אני יודעת אבל כשמעדנים על ידי הוספת כפפה יפה ומדביקים על לוח עץ זה אשכרה נראה פיוטי:

יש לי אגב עוד יד כזו ואם מישהו צריך אשמח לתת. זה נורא מפחיד לגלות אותה מציצה אלי בכל פעם מהתחתית של סל הכביסה, מקום שענר העביר אותה אליו אחרי שהוא גילה לאכזבתו שהיא לא חלק מחברה דמיונית.

ואם אנחנו בענייני מתנות, אז גם רעיון למתנת יום הולדת שניסינו על אלכס:

לאלכס יש את חשבון הטוויטר הגאוני של כל הזמנים. ביום ההולדת שלו לא היה מתאים יותר מלהכין לו קופסה שבתוכה מגנטים עם ציטוטי טוויטר נבחרים שכתב.

ככה כל המקרר התמלא בממרות-שפר תוצרת בית. אני לא אטרחן אתכם במימרות השפר האלו כי אין דבר מתיש יותר מאישה שמספרת את החוכמות של בעלה, מצד שני זה הבלוג שלי ומה תעשו לי, הנה זה בא:

"הבעיה היא פחות קבלת ההחלטות ויותר הקבלה של ההחלטות שקיבלת"

או עוד בעיה שאלכס מצא:

"הבעיה היא שהמייל ששלחתי הגיע רק עם מה שכתבתי בו"

או הציוץ החביב על נועה:

"לאכול את העוגה ולהשאיר את עצמך שלם"

המגנטים התקבלו בצהלות ונראה שזו ממש מתנה שווה לכל מי שמתחזק טוויטר איכותי, או אפילו בלוג שאפשר לזקק ממנו אמרי- שפר. יש משהו במדיה החדשה שמאדה את כל היופי שנאגר בה, וזו מין מלחמת-לקט שכחה לאסוף את כל הדברים שפעם זהרו ואז נשמטו, ולתת להם עוד סיבוב בלבם של בני הבית.

תיהנו!