מדבקות גו'קים לוואטסאפ

יש כל כך הרבה אנשים שאני מעוניינת לשלוח להם בוואטסאפ מדבקה של ג'וק מוטל על הגב. סתם ככה, בלי לפתוח את היחסים.

ולמרבה האושר אני יכולה לעשות את זה! אני יכולה לעשות את זה! יש לי מדבקה של ג'וק לוואטסאפ, ומדבקה של חדי-קרן וקרנפים והו מיי גוד מלא מדבקות מ'חד קרן מסוג קרנף' שעומר הופמן אייר ואלכס תכנת ו—

מה?? מה??? טוב. מההתחלה.

אז ככה. לפני ש'חד קרן מסוג קרנף' יצא לאור, המעצבת של הספר, אורית רובינשטיין, הכינה לי כל מיני מדבקות מהספר שיעשו לי שמח. זה הצליח וחילץ ממני גיל גולמי, עד שמייד חיברתי לה שיר בחרוזים. יש לי שנים של נסיון בלמצוא חרוזים למילה 'אורית', אז זה היה מהיר וריגש את שני הצדדים בצורה מאד מספקת וסופית, ובאמת שזה יכול היה להגמר בזה, אלא שתוך שעה הבנתי ששום דבר לא נגמר, ושאני חייבת כאלו על באמת. על באמת באמת, כלומר אפליקציה לאנדרואיד שאנשים יוכלו להוסיף דרכה לטלפון שלהם מדבקות לוואסטאפ מהספר 'חד-קרן מסוג קרנף', בחינם, ואגב קפיצות אושר מסוג אושר.

אז התקשרתי למערך הדיגיטל של ההוצאה, והם בררו ובדקו, ואז עומר, שהיה הראשון שבכלל העלה את הרעיון בדק, ואז עוד שישה אנשים שהפעלתי ברחבי הארץ בדקו וכולם הגיעו למסקנה ההכרחית- אי אפשר. כלומר, אפשר אבל זה יעלה מלא כסף ויאללה, נוותר.

כמובן שכל מי שמכיר אותי יודע שזה בדיוק הרגע שבו אני נעורה לחיים. אני לא יודעת מה יש בצירוף אי אפשר שגורם לי לריגשה פתאומית, כאילו האי אפשר הזה הוא אי גדול ומפואר כמו מנהטן, בעוד שבפועל אי אפשר הוא אי שהולך ונהיה יותר ויותר בודד בלב ים של אי אפשריות וקושי ועקשנות מיותרת, ומה חשבת לעצמך אורית שמתחרזת עם תקרית.

אז חשבתי לעצמי שאפשר. פשוט ככה. אפשר. וחשבתי לעצמי שמאמץ הוא מה שמנצח בסוף הכל, והתקשרתי לאלכס ואמרתי לו- יאללה. אתה עובד במחשבים, נכון? לתכנת אפליקציה לאנדרואיד זה על מחשב נכון? אז תלמד לעשות את זה, כמה מסובך זה יכול להיות, ואם זה מסובך לא נורא, אני בינתיים אעשה כלים ואשחק עם הילדים ואלמד אותם לשתוק ולא להפריע כשכולנו עומדים מעל הראש שלך ומסתכלים איזה יופי אתה מקליד.

וזה עבד. אלכס כנראה כבר עבר אדפטציה לשגעונות שלי והוא מיד אמר כן, עומר תקתק עיצובים של מדבקות, גוגל אישרו את מדיניות הפרטיות שלנו ועוד כאלף באמת אלף פרטים שנדרשו כדי להעלות אפליקציה, ובוקר אחד הופיע בוואסטאפ שלי ג'וק. גו'ק אמיתי מהטלפון של בעלי שקיבל אישור שהאפליקציה שלנו עלתה לרשת, ועכשיו יש. פשוט יש אותה בעולם.

מדי פעם אני לוחצת על הלינק כדי לראות מי הוריד אותה. יש עד כה כ-שלושים הורדות והורדה של מישהו באוסטרליה שבטח חושב שלישראלים נדפק המח מהכיבוש, ויש חדי קרן וקרנפים וגו'קים שמתחילים לנוע בין אנשים. הם אומרים כל מיני דברים בטח.

הם אומרים אני מתרגשת —

הם אומרים השמנתי ויש לי דרך להעמיד פנים שזה לא מטריד אותי–

והכי חשוב הם אומרים אגב אנחה,אז נראה לי שהכל אפשרי.

זה הלינק להורדת המדבקות לאנדרואיד, אם מישהו יודע איך לעשות כזה לאייפון אני מוכנה להתחתן איתו.

 

נ.ב

חדשות מפגשים. יש מפגש חד קרן מסוג קרנף להורים ולילדים, בסטודיו של סדנאות הבית ברחוב נועם 2 ביפו, ב- 25 ינואר. אורי להב תשיר, מעיין חסידוב תספר, יהיה קסם קסם קסם קסם. לילדים בגילאי 3-9. מספר המקומות מוגבל, אז כתבו לי ל- oritgidali@ ג'ימייל דוט קום (תקלידו את זה במייל, אני פשוט לא רוצה לתת לבוטים לעלות על הכתובת שלי), ושמרו מקום, רק תוודאו שאישרתי לכם כי אני בלגאניסטית, אם לא עניתי מיד- שלחו עוד מייל. מה קרה.

מה עוד? ערב למבוגרים, שיחה עם עומר הופמן ואיתי בבית דניאל. על ספרי הילדים שחייבים להכיר, על האמנות של כתיבת ספרי ילדים, ובכלל על דברים שגורמים לנו לצחוק. בבית דניאל בתל אביב, ב- 12 פברואר. כל הפרטים כאן.

אה! וגם שעת סיפור להורים וילדים בנגב, בשדה בוקר בשבת ה- 18 לינואר, בתשע בבוקר, במסגרת פסטיבל שירה במדבר ששם גם אדבר על כל מיני דברים אחרים כמשוררת, אבל זה כבר באמת לפוסט אחר.

חוצמזה יהיה גם ערב עם הקהילה של נתנאלה, ב- 29 ינואר אחר הצהריים, ליד החנות ההורסת שלה במרכז עזריאלי חולון. כל הפרטים יפורסמו בנתנאלית. סי יו סון!