ערב אוסקר משפחתי

אז פורשים את השטיח האדום:

ומפשפשים בחנויות יד שנייה ובארגזי פורים של חברים:

תולים את כדור המראות ואפשר להתחיל ב:

מה עושים בערב אוסקר? מזמינים את המשפחה המורחבת להתלבש במנצנצים ולהביא על דיסק און קי סרטים או תמונות או שירים שהם אוהבים ורוצים שיזכו בפרסים.

למה לעשות את זה? כי רב היום אנחנו נלחמים באוייבנו השקט והאלים- האבק. מדי פעם, בעיקר כדי שתהיה לנו חדווה להמשיך את ההתרוצצות האינסופית עם מטלית ביד, מגיע לנו גם אבק כוכבים.

למה שבני המשפחה ישתפו עם זה פעולה? כי ברור שהם ישתפו פעולה.

מה ברור אמר לי חבר אחד, תוך שהוא זוחל בבוידעם שלו אחרי ששכנעתי אותו לחפש לי עוד בדל תחפושת,  במשפחה שלנו ערב אוסקר בחיים לא היה הולך. בטח שהיה הולך, עודדתי אותו להמשיך ולזחול עוד פנימה. כל משפחה מורכבת מאנשים, ואנשים בכל גיל מתים לקצת יותר גיל.

במשפחה שלנו יש אנשים מבוגרים ורציניים מדי, הוא עוד הספיק לצעוק אלי ממעמקי מנהרת הבטון לפני שנעלם סופית. יופי, קראתי לכיוונו המשוער. אז כשתעשה ערב אצלכם בבית יהיה לך ממי לבקש עוד חליפה.

אני בטוחה בזה. בטוחה בטוחה בטוחה. אנשים בכל משפחה עצורה ככל שתהיה, אוהבים בכל מאודם לשחק. אנשים מעל גיל שלושים התמצעו על התחפושת של אנשים רציניים רק כי זו התחפושת הכי יעילה. לא כי זו התחפושת הכי בריאה.

כל מי שמעיז להזמין את הסבים המיושבים בדעתם לעשות בייחד פורים רגע לפני חנוכה מגלה את זה:  בסלון שלו פורץ פתאום חג כפול ומשולש. השמחה של חברי המשפחה שנאספים מחופשים ולבושים בבגדים המהממים שאף פעם אין הזדמנות ללבוש, השובבות שאוחזת כמו אש בכל הבאים, והכי חשוב- ההזדמנות לחלוק זה עם זה את עולמות התוכן של כל אחד במסווה של הצגת מועמדים לאוסקר. כל זה מציף את הבית בזהב טהור שרק מתחבא מאחורי פסלון פלסטיק מוזהב.

אז מה בדיוק קורה ברמת התוכן? כל אחד מהמוזמנים מחליט על קטגוריה, מציג חמישה מועמדים בקטגוריה הזו וכולם מצביעים על המנצח. ככה כל אחד יכול להביא דברים שמדליקים אותו. אצלנו המפרט נע בין חמישה שירי הייקו, חמישה אפים מצחיקים, חמש תנוחות יוגה, חמש מנות מנצחות כי סבתא אירה הבינה מיד שחבר השופטים צועד על קיבתו, חמש שפות שבהן אפשר להגיד אני אוהב אותך וחמישה סרטים דביליים שגרמו לכל הטוקסידואים להקרע מצחוק מול תמונות חתול נופל לאסלה. בקיצור, הכל הולך העיקר שהוא מוגש מכל הלב.

בחתונה של אלכס ושלי אמר לי הדי ג'יי: אם החתן והכלה רוקדים כולם רוקדים. ומאז (הריקודים בחתונה שלנו אגב היו זוועה) זה מלווה אותי. כל עוד אנחנו מתמסרים לאירוע הזה בלי טיפה של ציניות, כדור המראות מחזיר אלינו השתקפויות של המון בני משפחה שמחים. 

ומה בסוף הערב? בסוף הערב מעניקים לנוכחים פסלוני אוסקר עם הקדשות.

ובסוף סוף הערב? בסוף סוף הערב חוזרים למטבח שמחכה לנו עם המון כלים, ועם פח שצריך להוריד ועם מטלית שמחכה שניגע בה שוב.

אלא שהפעם יש לנו כתפיים מרופדות ומה שנח עליהן קצת פחות מכביד. הפעם אנחנו על נעלי עקב. וזה נותן אפשרות להסתכל על הכל קצת יותר מגבוה, עם קצת יותר אוויר.

נ.ב

אני חייבת עדכונים על הבית בגליל ויותר מזה- תודה חגיגית על העזרה העצומה שקיבלתי מכם. מבטיחה לעדכן תוך כמה שבועות. אני רק צריכה עוד רגע כדי לסיים את תהלך הפרידה, מעשית וחשוב מזה- נפשית. מבטיחה.