פורים- האימה

את נוסעת מתי? שאל בעלי, ועורו הלבן הפך כחול

בפורים,למה? עניתי, ועורי הלבן הפך אדום

וככה עמדנו לנו כמו דגל צרפת קטן בסלון ודיברנו על הנסיעה שלי לפריז.

הו, הנסיעה שלי לפריז. הנסיעה ששנינו חשבנו שאני חייבת לנסוע אליה כי אני כל כך שחוקה שעוד מעט אני אתחיל להתקלף ולרזות מזה. הנסיעה שתזכיר לדרכון שלי שהוא לא ספר זכרונות מכיתה י"ב אלא יצירה נכתבת. הנסיעה שתביא לי קצת או-לה-לה אחרי יותר מדי אוי- לא- לא.

אלא שלא חשבנו על התאריכים. פורים. פורים לבד עם ארבע תחפושות. ובעלי. עכשיו, שדברי לא יוצאו מהקשרם על ידי דברי, האיש הוא בהחלט גבר חלומותי. אלא שלפעמים יש לי גם חלומות גרועים. למשל כשאני חושבת עליו מנסה לאפר את עופרי שמתחפשת למלכת הקשת ואת הלל שמתחפש לדרקולה, ובאמת יוצא לו שעופרי דרקולה והלל מלך הקשת.

אז מה עושים? מכינים הכל ממש הכל מראש. הכל. ארבע תחפושות שהוכנו בעזרת פלאי הדבק החם שכל פורים אני כזכור מעריצה ומסודרות יפה בשקיות כולל התחפושת לנועה שמתחפשת למיני מאוס (היא עובדת על לשכנע את החבר שלה להתחפש לישראל אז זה יוצא מיני ישראל. בראש שלנו זה נשמע יותר מצחיק) והתחפושת לקטן האנרגטי- סופר ענר עם שתי בטריות ענק על הגב:

מכינים ונאנחים בהקלה שסגרנו את שישי האיום, עד שנזכרים שאחר כך ביום ראשון כולם בחופש. טוב, ברור שצריך חופש כדי שהעם היהודי יזכור את הפרעות בשושן הבירה. ארבעה משועממים בבית כשאבא צריך לעבוד. צרחות מכל עבר. ילדים נרמסים ובזיזות של ארון המטבח. צדק היסטורי.

מה אעשה הו מה אעשה? אולי בכל זאת לא זמן טוב לקחת לי חירות של נסיעה בזמן שהשיוויון והאחווה קצת לא לטובת אלכס?? ובכן, כל צרה אפשר לפתור עם יצירה. אני נוסעת כמו גדולה והילדים מושתקים על ידי משחק ממש מוצלח. קבלו-

המשחק: המון כרטיסי גירוד מלאי ריבועים. כל ילד מגרד ריבוע לפי התור ומפסיד מי שמגרד את הריבוע שמתחתיו נחשף המן. נהדר לפורים. גם מסביר היטב את הקונספט של הפור כשגורל היהודי מונח על גחמת המזל, גם ממחיש את ההתחפשות וההסתתרות, וגם הופך את להק הילדים לקצת פחות רעשן.

איך מכינים?

מדפיסים במדפסת הביתית את כרטיסי המשחק שאני מצרפת בלינק הזה. על משבצת אחת בכל כרטיס כותבים המן ועל שאר המשבצות כותבים מילים שקשורות לחג או סתם מסרים שמחים לילדים.

עכשיו צובעים מדבקה שקופה או טפט שקוף בצבע אקרילי אפור מעורבב עם נוזל לשטיפת כלים ביחס של 1:1. מיריעת המדבקה המוכנה גוזרים ריבועים או עיגולים או לבבות (בכל מקרה זה ייצא טיפה עקום אבל זה הקסם של עבודת היד) ומדביקים אותם על כרטיסי המשחק.

מה שהתקבל הוא כרטיס גירוד: המילים כולן מכוסות וכשמגרדים בעזרת מטבע את הציפוי האפור הן נחשפות ומגלות מי ניצח ומי הפסיד.

ועוד משחק נוסטלגי למקרה שצריך לקנות עוד קצת זמן:

משחק זכירת הפרטים. קלפי המשחק מורכבים מתמונות של תחפושות משנים עברו. גם תחפושות שלנו וגם תחפושות של ההורים הדודים והסבים (כל שנה אני מתכוונת להוסיף את התמונות של תחפושות השנה הזו וכך ליצור בנק גדל ונוסטלגי).

מתחילים את המשחק כשכל המשתתפים יושבים במעגל. מנהל המשחק הופך תמונה וכולם מסתכלים בה במשך שתי דקות. כשזמן ההתבוננות מסתיים הופך מנהל המשחק את התמונה וקורא בקול את שלוש השאלות שכתובות מאחוריה: כמה עגילים היו לסבתא בתחפושת הצוענית? כמה גדילים היו לה על המטפחת? וכו. כולם עונים בכתב ואז בודקים את התשובות. העונים נכונה למספר הגדול ביותר של שאלות זוכים בנקודה.

עשינו לזה משחק הרצה ודודה שלי אמרה שהיא בחיים לא ראתה ילדה בת שש וסבא בן שישים משחקים באותה רצינות באותו משחק. להיט.

ו.. זהו! נראה לי שאנחנו מוכנים.

הילדים ישחקו הרבה, יצחקו הרבה, יצעקו הרבה, ופתאום נגלה שיום ראשון עבר, ביום שני כבר יש גן לקטן, וביום שני בערב יגיעו הממתקים מהדיוטי פרי. נו. לא יהיה כזה סיפורים. חג שמח ובון פט לכולם.

נ.ב

וכמובן! עוד זיליון רעיונות ומתכונים תחפושות יפות עד כאב וסתם הברקות גדולות- בפסטיבלוג הפורימי שמתעדכן בפייסבוק בעמוד  Bubbles – Life Style Blogroup  מיטב בלוגריות הלייף סטייל מבטיחות הפתעות שיתופי פעולה ופרויקטים מיוחדים.

במשך השבוע, עד החג, יפורסמו בכל יום 3 פוסטים חגיגיים לכבוד פורים. שווה שווה שווה- והכי שווה- ללחוץ על הלייק הנכון ולקבל משלוח מנות מפוצץ במתנות מכל השלושים.