בכל שנה בחמישה עשר לפברואר, התאריך שבו לפני שנים רבות הכירו הורי זה את זו, קונה אבא שלי לאמא שלי זר ענק של צבעונים, ומגיש אותו מתוך ידיים של אהבה שנשמרת שלא לנבול.
אלא שהשנה אי אפשר היה לקנות צבעונים. ההורים שלי היו בארץ רחוקה וקרה באמצע טיול, ובאמת מה לצבעונים ולזה. אבל לאבא שלי זה לגמרי לא הזיז. אמא שלי אוהבת צבעונים, צריך צבעונים ויהיו צבעונים, ואם אין צבעונים, והרי אמרנו כבר שאין צבעונים, ולמה שיהיו צבעונים בארץ רחוקה וקרה ומה נעשה, נעשה שיהיו.
הלך אבא שלי וכינס את קבוצת האנשים שנסעה איתו ועם אמא שלי, ביקש מהם להצמיד את כפות ידיהם, ובין הכפות ללכוד צבעוני אוויר. כל אנשי הקבוצה הסכימו וכשאמא שלי נכנסה לחדר הופרח לקראתה בבת אחת זר. אמנם זר שעשוי ידיים, אבל זר צבעונים ננ דה לס.
אמא שלי היתה נבוכה מהמחווה הפומבית מדי לטעמה, והליטה את פניה. פעם היא אמרה שהתחתנה עם אבא שלי כי הוא לא דומה לאף אחד אחר, מקורי כל כך ומלא חיים, ועכשיו בדיוק אלו התכונות שגרמו לה להסמיק ולנוע באי נוחות, אבל אחר כך גם להתמלא ברוך ובשמחה, ולהשען עליו בשתי ידיים של אהבה שנשמרת שלא לנבול.
אני מספרת את הסיפור הזה עכשיו כי היום יום הנישואים ה-42 שלהם. הרבה זמן עבר מאז שהיא היתה הנערה הכי יפה בתל אביב והוא היה העולה החדש מרומניה שכל שיניו זהב. היום היא עדיין האשה הכי יפה בכפר סבא, השיניים של אבא שלי שוקמו, אבל לא הכל כשורה, כי מחר אמא שלי מתחילה את הניתוח הראשון בסדרת טיפולים קשה במיוחד במלחמה כנגד הסרטן. איש מאיתנו לא ישן כבר שבועיים, הדאגה ממליחה את המתוק, ובכל זאת אני אומרת להם בלבי- יום נישואין שמח. לא כמו איחול אלא כמו קביעה. שמח.
יש אנשים שחיים עד מאה ועשרים אבל אין להם מישהו שיעשה להם צבעונים של אוויר. יש מסביב לאין. ויש כאלו כמו הורי שמחלה קשה מאיימת לרושש אותם צעירים כל כך, אבל האהבה לוחשת על אזנם את ההרבה האמיתי.
מתעקשת להזכיר להם את היום בו הכירו זה את זה, והכירו זה בזה את הדבר ההוא שלא דומה בהם לאף אחד אחר. זה שגם כנגד האי אפשר מצמיד את הידיים. ובזכות זה, בעיקר בזכות זה, מצליח שלא לנבול.
oritgidali.wordpress.com 
אני דומעת מול המסך. יש לך הורים נפלאים.
אורית האחת,
אני שולחת זר צבעונֵי אוויר
להורים שלך ליום הכרותם,
לאמא שלך להחלמה מהירה,
לאבא שלך שאוהב ככה,
ולך.
לא יכולתי לכתוב תגובה יפה יותר.
מצטרפת לזר צבעוני האוויר פה למעלה ומאחלת לאמך היפה רפואה שלמה ומהירה.
אורית
חיממת לי את הלב וריגשת אותי עד דמעות, אין בחיים כמו אהבה, אין לה תחליף, ואי אפשר לקנות בחנות .תענוג היה לקרוא כמה אהבה שוכנת בין הוריך ובינך לבינם. גם בתמונה אפשר היה לראות את החברים לטיול כמה מלאי אהבה הם כלפי הזוג הצעיר והנפלא.
אני מאחלת לאימך שאהבה אין סופית תעטוף אותה ותביא להחלמתה המהירה.
שולחת לכם אהבה לבריאות ולשמחה.
מינון הנירגשות שאני נחשפת אליו היום חורג מכל פרופורציה.
חברה אהובה סיימה בעזרת היקום ובחברות ויכולת פנימית מדהימה את הכימו האחרון וכתבה לנו הבוקר מהרהוריה כש"האמנם" מהווה להם רקע.
אהבת הורייך הנישמרת בקפידה אוהבת ונחושה.
עצבים רופפים ניפחדים לנוכח סרטן.
נושמת עמוק. מאחלת להורייך שהרבה אחרי שיספיקו כבר לשכוח מהסרטן עוד יחפגשו בצבעוני-ידיים
מקסים ומרגש עד דמעות. שולחת המון איחולי בריאות. אני בטוחה שעם אהבה כזו היא תנצח.
ריגשת אותי כל כך.
שולחת אהבה, צבעוני אוויר ואיחולי החלמה.
לימור
סיפור רומנטי עם סוף כמעט שמח.
שיהיה בהצלחה ויעבור בקלות.
עם כזאת אהבה הכל נראה אופטימי.
אמא ואבא שלך היפים ואת עצמך, והמילים שאת מגדלת באדמה כמו הפרחים הכי נדירים, ואיך לכל הכיוונים את משחררת את האהבה שאת עשויה ממנה, ועכשיו אני מבינה שכמו שיש שושלות של מלכים ושל בעלי מבשלות בירה, יש גם שושלות של אומני אהבה, ואם יעמידו את כל בני השושלת אלו מאחורי אלו ויצלמו מלמעלה, תתקבל תמונה של פרפר שהכנפיים שלו פרושות. זה הפרפר שמעביר את האבקנים מצבעוני לצבעוני כדי שאבא שלך יוכל לעשות את העבודה של האהבה שלו. וכל זה כדי לומר לך, שמעבר לזה שאת אחת המוזות הכי מרהיבות שאני מכירה, אני חושבת עכשיו חזק עלייך ועל אמא שלך, אני אחשוב עליכן גם מחר ובימים הבאים, אתפלל שהכל יעבור.
אז זו לא רק את, זה במשפחה, היכולת לאהוב כל כך יפה ועמוק ושלם ומתמשך ויצירתי!
שתהיה לכם שמחה ואהבה תמיד, שישמרו עליכם גם ברגעים האלה של קושי ומחלה
הרבה בריאות והחלמה טובה לאמא שלך ולכולכם.
ממש עכשיו הפגשתי ככה את כפות הידיים שלי מול המחשב, רחוק מאד מכפר סבא, אבל לגמרי קרוב – לחיי ההורים שלך והאהבה המדהימה שלהם, ועם איחולי בריאות מהירה לאמא שלך.
ותודה להורים שלך ולך שעשיתם לי את היום עם הסיפור מלא ההשראה הזה.
חייב להיות לזה סוף טוב. אז זה מה שיהיה.
צבעונים ונשיקות,
צוף
אורית יקרה
הסיפור באמת מקסים ומרגש וכתוב היטב. בדיוק בפברואר לפני שנה עברנו לכפר סבא, וממש בשבוע המעבר אבחנו לאמי האהובה סרטן. אחרי שנה של ניתוח וטיפולים מכל הסוגים, בפברואר האחרון, זה שהיה הרגע, היא נסעה עם אבא שלי לארצות הברית לחגוג את החלמתה. מאחלת לאמא שלך אותו דבר. מאחלת לכם רק טוב, שירלי
מרגש עד דמעות, אין מילים בפי, רק שולחת צבעונים ואהבה לרוב!
בהצלחה במסע הקשה, אני בטוחה שעם הרבה אהבה יהיה יותר קל להתמודד!
מאחלת ריפוי, אהבה, שמחה
הרבה רגעים של אושר
וחג חירות שמח
שרית
אוריתי,
כמה מרגשת את, וכמה מרגשת אהבת הורייך.
תנועת שתי כפות הידיים המתקרבות ומכילות ומשלימות.. מזכירה לי יצירה מקסימה של רודן, פסל אבן של שתי כפות ידיים בתנוחה ממש דומה, מלפני כמאה שנה, הקרויה "קתדרלה".
(תסתכלי בגוגל. פסל ממש יפהפה).
גם אני מצטרפת בתפילה, מכל הלב, להחלמה ולאהבה מתמשכת וארוכה.
עם כל התפילות והאנרגיות הטובות.. מוכרח להיות טוב!
ריגשת אותי מאד בסיפורך,ואני מאחלת רפואה שלמה ואיחולי החלמה, ובזכות האהבה אני מקווה שהיא תתגבר ותחלים.
חג שמח
חיה.
עם כל כך הרבה צבעונים, כל כך הרבה אהבה, כל כך הרבה יופי וכל כך הרבה רוך- אמא שלך הנהדרת תחלים. בשנה הבאה אבא שלך יביא לה מאה צבעונים ביום הנישואים.
החלמה מלאה לאמא שלך, אורית. עם כזאת משפחה יש לה בוודאי כוחות כפולים ומכופלים. היא תנצח. וגם האהבה כמובן.
רפואה שלמה ובריאות איתנה לאמא.
אהבה מרפאת ומזלה של אמא שלך שהיא מוצפת בזה.
שבוע טוב ובשורות טובות!
כמה טוב לך ולמשפחה שיצרת שגדלת אצל זוג הורים אוהבים ומקסימים.
מאחלת לאמא שלך החלמה מהירה ושלמה ועוד שנים רבות של זרי צבעונים מכל הסוגים.
המון איחולים לרפואה שלמה ומהירה
הדרך שבה סיפרת על האהבה שלהם כ"כ מרגשת.
הלוואי שיוכלו להנות ממנה בבריאות עוד שנים רבות.
ממש ריגשת אותי, מאחלת להם עוד הרבה שנים של ציבעונים
ריגשת אותי מאד יקירה-ההורים שלך יודעים להצמיח דברים מהסוג הכי נפלא-מאהבה. ונחשי מה? הגנטיקה עבדה מצויין. מאחלת להם עוד הרבה הרבה שנים של הצמחת ציבעונים.
כמה מרגש. אני מאחלת לאמך הרבה בריאות, שהטיפול יעבור בקלות ובמהירות, ושתמשיכו כולכם להיות בריאים ומאושרים.
חברים, תודה על התגובות החמות, ואמן שכל האיחולים יתגשמו. אני מאמינה שעצם האיחול עושה משהו בעולם, אז הלוואי.
עכשיו אני מבינה מאיפה יצאת כזאת מיוחדת.
זה עבר בתורשה.
מקווה שהטיפול הראשון עבר כהלכה.
חג אביב שמח!
לפני 43 שנים, הייתי חיילת בשמירה בלילה חורפי בבסיס במרכז הארץ. באותו לילה אבא שלך, שהכרתי מעט מחיי יומיום ביחידה, היה קצין תורן, שעשה סיבוב עם כוס שתיה חמה בין החיילות והחיילים ששמרו, כדי שלא יהיה להם/להן קר כל כך. המחווה הזאת הייתה לגמרי לא מובנת מאליה, ולא נתקלתי בה פעם נוספת. זה האיש, והוא איש נפלא.
בהמשך הכרתי גם את אמך, דרכינו הצטלבו כך ואחרת.
נכנסתי לאתר כי אני מתפעמת מהשירה שלך, וקראתי בכאב על מחלתה של אמך.
אני מאחלת לה החלמה, ולכם כוחות לתמיכה ולאהבה.
בריאות, אהבה ושמחה ככל שניתן, מאחלת אילנה
מרגש לגלות את הרקע.
לא פלא שפרח כותבת שירה כל כך מיוחדת צמחה מתוך שני הורים כאלה מיוחדים.
בריאות X מליון לכולכם!
מקסים ומרגש.
רפואה שלמה ומי ייתן שיזכו לחגוג יחדיו אינסוף ימי נישואין מאושרים ומלאים בהכרת תודה ותחושת זכייה.
אני חושבת שזו מחוות האהבה היפה ביותר ששמעתי עליה מעודי.
אמן שהטיפולים יצליחו ויהיו קלים לעיכול לגוף ולנפש של אמא שלך ושל כולכם.
חיבוק גדול ואהבה.
מרגש מאוד.
כמה מקורי אביך. וכמה חזקה אהבתם.
מאחלת איחולי החלמה מהירה לאמך.
קראתי את המאמר והאמת יש לי כל כך הרבה מה לאמור אבל אחרי שקראתי גם את כל התגובות מצטרפת אל האישה עם התגובה הזאת
אמא ואבא שלך היפים ואת עצמך, והמילים שאת מגדלת באדמה כמו הפרחים הכי נדירים, ואיך לכל הכיוונים את משחררת את האהבה שאת עשויה ממנה, ועכשיו אני מבינה שכמו שיש שושלות של מלכים ושל בעלי מבשלות בירה, יש גם שושלות של אומני אהבה, ואם יעמידו את כל בני השושלת אלו מאחורי אלו ויצלמו מלמעלה, תתקבל תמונה של פרפר שהכנפיים שלו פרושות. זה הפרפר שמעביר את האבקנים מצבעוני לצבעוני כדי שאבא שלך יוכל לעשות את העבודה של האהבה שלו. וכל זה כדי לומר לך, שמעבר לזה שאת אחת המוזות הכי מרהיבות שאני מכירה, אני חושבת עכשיו חזק עלייך ועל אמא שלך, אני אחשוב עליכן גם מחר ובימים הבאים, אתפלל שהכל יעבור.\ אותה כתבה ענת לווי12 בחורה עם עומק
והמון רגש אנושי תמשיכי לגדל באדניות את הפרחים של מילים הוקסמתי ממש כך.
ולאמך יכולה רק להגיד שעברתי עם אמא שלי בדצמבר שנה שעברה ניתוח מאוד קשה
במעיי הגס ורק הכוח של אמונה היום אני מאחורי וכמובן יש מעקב אבל היא מרגישה טוב.
שמרי על שני פרחים הכי חשובים בחיים בזכותם את הגעת אל אוויר העולם.
המון המון בהצלחה אשמח אם תבקרי באתרי אחרי שיהיה לך מצב רוח
וחשק לחוש תחושות אהבה אם הכל שאני מאמינה שהיא התרופה לכל מחלה.
http://newlovesongs.net/
בכבוד רב
פאני
פינגבק: אבא שלי (ועוד אוצרות בפרויקט ההתלהבות!) |