ימי הולדת- עוד רעיונות וכמה עקרונות

לאור זה שהחיים בבית שלנו הם משימה בלתי אפשרית (עם) 4, חצי מהרעיונות שבא לי לנסות עוד לא הספקתי לנסות. הנה חלקם:

יום הולדת דרייב אין.

הילדים מקבלים קופסאות קרטון, בונים מהן מכונית, מקשטים אותן, ויושבים לראות סרט בדרייב אין. בדרך אפשר לעשות מרוצי מכוניות, תערוכת מכוניות, וכו'.

http://partiesandholidays.blogspot.com/2009/01/drive-in-movie-night.html

יום הולדת כוכב נולד

הילדים בוחרים שיר שהם אוהבים, מבצעים אותו, ומכינים לעצמם עטיפת דיסק למזכרת. בזמן שהם לועסים כיבוד צורבים להם את הדיסק ומלווים אותם לדלת שתוביל אותם משם לתהילת עולם.

יום הולדת מערכת השמש

הכולל צפייה בירח ובשבתאי בחסות טלסקופ שמושאל מחברים. זה ממלא את הלב ביראה ובפליאה.

עוד ברשימה

יום הולדת רובוטים, מסיבת הפתעה אחת לפחות לכל ילד, מסיבת פיג'מות, מסיבת טיול שבמהלכה יוצאים לטיול משימות, ויום ההולדת שממש בא לי לנסות לעשות (ניסיתי אותו בהיקף קטן, בא לי להרים אותו כמו שצריך):

חפש את המטמון אנשים.

זה הולך ככה: משתתפי יום ההולדת צריכים לעבור מרמז לרמז. כל רמז מוגש להם על ידי אנשים ברחוב. מי האנשים האלו? הילדים צריכים לגלות לבד. יוצא שפונים להמון זרים, אבל עם קצת הנחייה הורית מגיעים גם לשתולים שהוכנו מראש בתחנות אוטובוס בחנויות ובכלל.

הילה שלחה לי בתגובה לפוסט הקודם את הלינק המהמם הזה:

http://www.hwtm.com/

עם רעיונות ליום הולדת שצריך להתכונן אליו שנה מראש, אבל זוכרים אותו במשך דור.

וגם- הברקה מהרשת לאנשים שיש להם דשא

לצייר על הדשא בקמח. כמה פשוט ככה מקסים:

רונית שלחה לי את הפוסט הנהדר הזה על יום הולדת פיראטים

ו…זהו

נראה לי שבזאת הסדרה שלנו כמעט שהושלמה. לפני הפוסט האחרון, אני רוצה לציין כמה עקרונות שגילינו אגב שנות הפעילות של מפיקי בן ארי. אלו עקרונות שעבדו בשבילנו, אנא סייגו כל משפט כי אין לי מושג אם הם ברי הכללה:

עקרון כללי ראשון: הכרנו במוגבלותנו הפיזית והזמנו תמיד קבוצה קטנה של ילדים, בין שמונה ילדים לשלושה עשר.

עקרון כללי שתיים: השקענו השקענו אבל ציפינו להתפרקות רגשית של ילדינו ביום החגיגה. ארגנו ביביסיטר לקטנים וווידאנו שיש לפחות שתי ידיים פנויות לחבק את חתן או כלת השמחה כשהם מפתחים התקף זעם. במקרים קשים במיוחד, עם שוך החגיגות יצאנו רק אלכס ואני לדייט ולכלכנו על הילדים.

עקרון כללי שלוש: את חצי השעה הראשונה של כל אירוע, הזמן שבו המוזמנים מטפטפים פנימה לאט, ניצלנו ליצירה: לילדים חיכו דפי צביעה, הדבקות, בנייה. גילינו שזה עוזר להם למוסס את אי הנעימות של ההגעה לבית זר.

עקרון כללי ארבע: עודדנו את ההורים שלא להשאר עם הילדים. חוץ מההורים הספורים שהם אוצר של פרגון ותמיכה שהתחננו שישארו. ילדים זה שמחה ילדים זה טרחה. תודה לאל שהיה מי שעזר לנו.

עקרון כללי חמש: השקענו בתפאורה בסיסית ושמחה. לפני עשר שנים קנינו עשר יריעות בדי סאטן בכל מיני צבעים. מאז שלפנו את הצבעים הרלוונטיים ותלינו כתפאורה לכל יום הולדת. כחול צהוב אדום ליום הולדת לגו, ורוד ליום הולדת פיות וכו'. מעל זרקנו קצת שרשראות של נורות קטנטנות ונהיה יפה בעיניים.

עקרון כללי שש: התחזרנו. כלומר, התחזרתי. כלומר, רק פעם אחת, אבל זו היתה פעם בלתי נשכחת. הזמנתי מסאג' הביתה בסוף יום מסיבת לידתו של ענר. נשבעת. המסג'יסט נכנס לבית שילדים מרחו על כולו עוגת שוקולד, ערבבו את הלגו שבו עם הבובות ואת הבובות עם הרכיבים המפורקים של המחשב. הוא הביט נכחו בתדהמה ואז אמר: הו, האריחים שלכם ממש כמו האריחים שלנו, גרניט פורצלן. ברור. כשאתה משפיל מבט כל הסמול טוק שאתה יכול לדבר עליו נוגע לבחירות הריצוף של בעלי הבית שלנו. מה אכפת לי. היה שווה. יצאתי רעננה ושמחה, שזה די הרבה בשביל מישהי שבדיוק דחפה מתוכה בצרחות ארבעה קילו ומשהו וארחה את משפחתה במשך שבת לא מנוחה.

ואחרון- בכל יום הולדת תלינו שבוע מראש שרשרת דגלונים עם שמות הילדים, ושבועיים אחר כך שכחנו להוריד, דבר שמשך את החגיגה על כמעט חודש. על הדגלונים ורעיון השמות שהם מאייתים- בפוסט הבא. הנה זה בא.