קטגוריה: בניית משחקי ילדים

בוקר יום הולדת

אז בבוקר הזה, שבו אני לא מבינה יותר את העולם שמעולם לא הבנתי, בבוקר הזה לפני שש שנים ענר נולד.

לטקס הברכות המשפחתי הכנו לו חפיסות שוקולד שעליהן ציור פניו:

%d7%a9%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%93-%d7%a2%d7%a0%d7%a8%d7%99

איך? ציירנו על שקף ככה, הפכנו על גבי חפיסת שוקולד שהרטבנו קצת מראש, טופפנו באצבעות חמות (שנטבלו בכוס מים חמים) ולחצנו את הציור אל פני החפיסה.

אחר כך עטפנו שוב כאילו כלום, הטמנו בין חפיסות שוקולד רגילות וחיכינו שילד מלא אור יקום וינחש איפה ההפתעה שלו.

היה שולחן יפה ושמח. עכשיו נשאר לסדר רק את כל העולם שסביבו. אני לא בטוחה שיש לי המלצות לגבי טכניקה לזה.

מודעות פרסומת

7 תגובות

מתויק תחת בניית משחקי ילדים, פעילויות עם ילדים, רעיונות לימי הולדת וחגיגות

על המתנה, ועל היסוס של עפרון

16 שנה חלמתי לפתוח סדנת שירה בסטודיו של סדנאות הבית. רק שירה, לא שירה ופרוזה כמו שאנחנו מלמדים כבר שנים, רק שורות קצרות ונשימות ארוכות. אבל-

השעון המעורר צפצף בבוקר, הילדים צלצלו בפעמון הבית בצהריים, הנהגים צפצפו סביבי בערב, הטלפון צלצל בחצות 'תשאר ער אני תיכף חוזרת', השעון המעורר צפצף שוב בבוקר- וכך עברו 16 שנה ולא הספקתי, פשוט לא הספקתי. אבל לפני כמה חודשים הרמתי את הראש ואמרתי לעצמי: אוריתי!

אני מכנה את עצמי בשם החיבה של עצמי כשצריך שעצמי לא תבהל שאני הולכת לנזוף בה. אבל רבאק אוריתי, החלום שלך לפתוח סדנת שירה כבר בן 16. לא הגיע הזמן להוציא לו רשיון נהיגה ולתת לו לנהוג את עצמו בעולם?

הגיע. אז כינסתי משוררים שריגשו אותי מבין תלמידי, צללתי איתם לסדנת שירה, וכבר במפגש הראשון הבנתי משהו מסוכן. לפעמים לא צריך להגשים חלומות מיד. לפעמים שווה לחכות עם החלומות שלך 16 שנה כדי שיתבגרו. כדי שהידיים שלהם על ההגה תהיינה בטוחות ושלוות. כדי שאפשר יהיה לנסוע איתם בכביש המהיר ואז לעצור בצד, להסתכל אחורה וללמוד משהו גם על הדרך שעברה ולא רק על הדרך שעוד תעבור.

 

עפרונות שירה 2

זו מתנת הסיום שהכנתי לאנשי הסדנא, אני מעלה אותה פה יחד עם האיחול שלי לעצמי לכתוב משני הקצוות- המחק והעפרון, וגם כי זה רעיון יצירה לקראת ספטמבר, מזון לקלמרים הפוערים לקראתנו את פיותיהם הרעבים תמיד.

איך מכינים? אז ככה.

הכנה לצביעה- הכי פשוט לקנות עפרונות בלי מחק, או לכסות את תחתית העץ החשופה של העפרון בחתיכת וואשי כדי שלא תתפוס צבע. את הצד השני, את ראש העפרונות, הכי קל לתקוע בספוג לעיצוב פרחים.

צביעה- מרגע ששני הקצוות מכוסים מרססים הכל בספריי. זה לוקח שניות ממש ואפשר להכין עפרונות בכל צבע שרוצים.

מי שחי באנגלית יכול להזמין עפרונות צבעוניים כאן, לכתוב איתם משמאל ולהתגעגע לימין.

הדבקת השורה של השיר- אפשר להדפיס על מדבקה שקופה ולהדביק את שורת השיר. חשוב למרוח לפני כן דבק טוב ושקוף, אחרת המדבקה מתקלפת, כפי שאכן קרה לי וכך הגשתי לתלמידי שירים שחצי מהשורה שלהם נפלה באוטו. טוב שביאליק לא היה בסדנא כי עפרון 'הכניסיני תחת' עשוי היה לעורר פולמוס עברי.

אפשר גם להדפיס על וואשי צר ולהדביק, אפשר לכתוב בטוש פרמננט, אפשר לחרוט בלייזר בפאלאב, ואפשר להעביר לעפרון בכל השיטות של העברת קעקוע כולל הדפסה על נייר קעקועים.

13879269_10153963536972872_9134598759980208939_n

בתמונה למעלה, סלפי עפרון ששלחה אלי ביום שאחרי שרי שביט, ולמטה תמונה קבוצתית של שורות שיר שהסתחררו בין ידי הקבוצה. קודים פנימיים מתוך מרחבי מילים יפהפיים שפוערים אותי אל העתיד- ואל ההבטחה לגלות איזה חלומות צריך להגשים מתי. לנהוג בעצמי וברצונות שלי בעדינות הזו של עפרון שהוא לעולם מהסס. עפרונות שירה

נ.ב

בענייני הגשמת החלומות הבאים ובניגוד מוחלט למה שאמרתי על לחכות בסבלנות והכל – סדנת הכתיבה בניו יורק נפתחת בעוד פחות מחודש, סחררו הלאה את המייל שלי (oritgidali אט ג'ימייל דוט קום, לינק משמאל) לדוברי עברית בעיר הגדולה, ובענייני מילים- המלצה לספר ילדים שעינג אותי עד בלי די על נסיכות ועל אהבה.

4 תגובות

מתויק תחת בניית משחקי ילדים, ספרי ילדים, פעילויות עם ילדים, שונות

יום הולדת בלשיות, או: חידה בבניין

IMG_2517

PicMonkey Collage7
תמשיכי ללכת כאילו כלום לא קרה, הוריתי לבתי היפה. מי יחשוד בעיני הענק התמימות שלך? הילדה לפתה את ידי, ואכן האישונים שלה נפערו גדולים מן הרגיל וקפאו תמימים ופתוחים, אבל תוך דקה הכל הסתיים והיה שווה את זה לגמרי. התרחקנו אל המכונית וביד שלנו היתה חתיכה מהמחסום המשטרתי, רצועה אדומה נהדרת שכתוב עליה 'משטרת ישראל אין מעבר'.

זה לא שגניבה ממשטרת ישראל היתה לגמרי הדבר הראשון שעלה בדעתי. בהתחלה הלכתי חוקי והזמנתי בדואר את המוצר הנהדר הזה שאמור היה לסמן את זירת הארוע ביום הולדת הבלשיות. אלא שכעבור ארבעה חודשים רשות הדואר לא העבירה אלי דבר. אין מה לעשות, רשות אחת נכשלה, רשות אחרת תשלם. ככה זה בעולם התחתון של רחובות.

בלשית מהממת

ולשם מה היתה נחוצה לנו זירת אירוע? כדי שנסמן את מקום התעלומה הבלשית. הממתקים נעלמו מארון המטבח, והבלשיות הקטנות היו צריכות להתחקות על עקבותיהם. הן התחלקו לשתי קבוצות מתחרות, כל קבוצה קיבלה כתב חידה שהוביל לאחת משכנותי האהובות*, שנתנה להן כתב חידה חדש, שהוביל לשכנה הבאה וכך הלאה. הבנות קיפצו בין דירות וקומות הבניין, מצאו עוד ועוד רמזים, וצווחו צווחות קטנות שהעידו בודאות שהן נהנות מאד, או שמתחלף להן הקול.

(*שלא יתקבל פה איזה רושם אידילי, לא כל שכנותי אהובות כמובן, נעזרתי באלו שכן. יש את השכן הדוחה ששקלתי לשלוח אליו עדה של בנות קפצניות עם יותר מדי סוכר בדם, סתם, בלי שהוא יבין מה קורה, אבל אלכס רמז לי שאני לא ביחסים טובים כל כך עם המשטרה מאז תקרית גניבת המחסום אז התנהגתי יפה).

רעיונות חביבים בתחום כתיבת החידות: זה. עובד גם עם עפרון כחול שיש מעליו קשקוש בעפרון אדום/ זה. כתבנו מה שרצינו שיתגלה בעט רגיל, את כל הסחות הדעת כתבנו סביב בעט מחיק, חום הנר חשף את התשובה/ הקודים האלה/ והכי- הו- הכי- שני הטריקים הגדולים של יום ההולדת-

מחולל QR וקורא QR

קודים בריבועי קיו אר! כן! מסתבר שממש אבל ממש בקלות אפשר ליצור קוד QR בעברית. ואני מקווה שקוראי הבלוג החדים (שמעתה מועלים לדרגת רב פקד בלבי) כבר פענחו את הקוד שעלה בפוסט הקודם.

מצפינים באתר הזה למשל את הטקסט של החידה, ומדפיסים. הבנות שמצוידות במפענחי QR (אפליקציה פשוטה שהורדנו למכשירי סלולר ישנים שליוו כל קבוצה) מפענחות מה כתוב.

ומה שמדליק במיוחד זה שהקוד יכול גם להוביל ללינק (ראו את האופציה הזו בתפריט של המחולל הזה). כלומר, הבנות סורקות קוד שמוביל אותן ישירות לסרט יוטיוב בו ענר מסביר להן על המשימה האחרונה והחשובה מכל. להלן:

חיפוש כתב חידה זוהר

איפושהו על איזה קיר או דופן של שידה מחכות לבנות אותיות ענק שיובילו אותן אל האוצר. אלא שהאותיות האלו לא נראות לעין. הטריק, שאותו למדתי מחברתי מלי, הוא שמה שכותבים מראש בספריי זוהר בחושך או בצבע זוהר בחושך – זוהר רק אחרי שטוענים אותו בפנס UV. כלומר, עד שלא מאירים את הכתובת 'זה פה' בפנס אור סגול, היא לא נטענת ואי אפשר לראות אותה. כדי למצוא את הרמז הבנות חייבות לסרוק את כל שטח הקירות והרהיטים כשפנסים בידיהן. שעות, שעות של מנוחת הורים על הספה. אפשר להשתמש בטריק הזה כדי לחפש כתובות נסתרות שמתגלות רק כשמאירים עליהן, אפשר להשתמש כדי לחפש ציורי מערות. זה אינסופי הדבר הזה.

ציוד הבלשיות

בסופו של דבר ולאחר חיפוש ארוך נמצאה הכתובת עם הרמז האחרון ואיתה פינייטת הממתקים הנעדרת. בזאת הגיע לסיומו יומולדת מוצלח, או כמעט מוצלח כי בשעת חיבוקי הפרידה, ממש כשהיא עומדת לצאת מן הדלת, פמיניסטית קטינה ומעצבנת היתה חייבת לשאול:

זה שכל אחת קיבלה משקפי בלשים וגלימה זה הגיוני. אבל למה שפם? אנחנו בנות.

מה אני אגיד לה, שהיא חשפה את האג'נדה המקובעת שמנחה את החשיבה הסטראוטיפית והמזדקנת שלי? בחלום.

תמשיך ללכת איתי למטבח כאילו אף אחת לא דיברה אלי הוריתי לבעלי, מי יחשוד בעיני הענק התמימות שלך. ובאמת, כעבור דקה הכל הסתיים. הילדה שלא תוזמן אלינו שוב לעולם יצאה מן הבית מלווה באימה שאגב, נראתה לי שעירה למדי, ושאר הבנות המשיכו למולל את שפמיהן, לשחק בשלווה במקטרות הפלסטיק ולעשות כאילו יש בהן ניקוטין טבק ועוד כל מיני עלים קטנים שמועילים לתודעה החדה. כמו שאומרים:

אורית את צריכה עזרה מקצועית

11 תגובות

מתויק תחת בניית משחקי ילדים, פעילויות עם ילדים, רעיונות לימי הולדת וחגיגות

אז

קוד קיו אר לאתר

5 תגובות

פברואר 20, 2016 · 9:56 pm

סביבונים מנגנים, או: מעטה נגד רבים

"רק לא את הסביבון המאיר והמנגן". זה מה שאני רוצה שיהיה כתוב בצוואה שלי. רק שהילדים שלי, וילדי הילדים שלי, וניני הנינים שלי, לא ישחקו בסביבונים מנגנים ומאירים. זה מפלסטיק, וזה המוני, וזה זול.

נו, בדיוק. זה זול, אמר אלכס, קנה עשרה סביבונים מאירים ומנגנים בשוק ופיזר אותם בסלון. בלילה, כשגיששתי את דרכי לשירותים, נתקלתי בטעות באחד כזה. הצפצוף הצורמני שלו ליווה אותי כל הדרך לנייר הטואלט במנגינת קריסמס, קריסמס!, שהסינים, הנבערים מהבנה איזו תרבות שייכת לאיזה אדם עגול עיניים, שתלו בו.

בבוקר קמתי עם מבט המופרעת, שזה מבט שעולה על פני כשאני מופרעת. ביטלתי יום עבודה ודהרתי לפאבלאב, שם הוריתי לאידה לעזור לי במלחמתי המוצדקת בחומרים הנחותים. הכנסנו לצורב הלייזר סביבונים מעץ איכותי שכל מגע בהם מחבר את הילדים לשורשיהם המשפחתיים, כן גם המשפחה של סבתא שלי ברחה ביערות, ועל ארבע פיאות הסביבונים צרבנו את פניהם של כל ארבעת הילדים. יצא מהמם, אבל מאאאמם.

סביבונים חמודים

 

להדלקת הנרות השנייה הגעתי עם פרצוף שלו ונינוח. סביבוני העץ יעיפו את הסביבונים של אלכס בסיבוב (פחחח, בסיבוב). אחסוך את כל תיאורי ההשפלה, אבל הילדים חשבו שסביבוני העץ נחמדים מאד, ובכל שארית הדלקת הנרות עפו על הסביבונים המנגנים ואף התחרו ביניהם איזה סביבון מחזיק עם המוזיקה הדבילית שלו יותר.

כמעט נשברתי, כמעט שהודיתי שאי אפשר לנצח במלחמה נגד צעצוע עם קול וצבע. אבל אז הבנתי מה היתה הטעות. ניסיתי לייצר העדפה טבעית לאיכות, אבל אני, אני עצמי לגמרי לא איכותית וזה בדיוק הקלף שלי. אני לא מחויבת לאיכות, לא מחויבת למוסר, לא מחויבת שלא לדרוך בטעות ולרוצץ ולמעוך בקפיצה את כל עשרת הפלסטיקים המנגנים הקטנים בדרכי בלילה לשירותים.

בבוקר למחרת קמתי עם מבט המרוצה, שזה מבט שעולה על פני כשאני מרוצה. שמרתי את סודי עד הערב ואז, כשהילדים חיפשו את מיטב תוצרתה של סין, רק אז סיפרתי להם שקרתה תאונה קטנה ונשארנו רק עם סביבוני העץ.

הסתובבתי לאלכס במבט מנצח, אלא שהוא כבר הסתובב לתיק שלו. אה, זה לא בעיה, הוא אמר. קניתי עוד מלא.

טו-שה!

הלוחם הרוסי שלי חייך אלי בניבים נוצצים בעת שאני ניסיתי להבין מה קרה פה מול עיני. הרצתי בראש את הכל אחורה. רגע, הבוקר הוא התעורר עם מבט ההעירו אותי בלילה שזה מבט שיש לו כשמעירים אותו בלילה. סביבוני פלסטיק דפוקים, לך תהרוס אותם כשיש להם אזעקה בילט אין.

סביבונים מציצים

 

ג'ינגל בלס שמח לכולנו!

8 תגובות

מתויק תחת בניית משחקי ילדים, פעילויות עם ילדים, רעיונות לימי הולדת וחגיגות

כריש בבריכת רחובות

אבל למה היית חייב להגיד למורה שלך את האמת?? שאגתי על הלל. הרי היה כתוב במפורש: 'בני איחר הבוקר לבית הספר מסיבות משפחתיות'. כן, אמא, אבל אז המורה שאלה במפורש מה בדיוק הסיבות המשפחתיות. ומה ענית? אני שואלת, ומחזיקה את הידיים קרוב לאוזניים למקרה שאשמע את התשובה. עניתי לה שאמא שלי כמו כולם גמורה בימים האלו והיא חיפשה מה יצחיק אותה.

אוקיי, תגיד לי שעצרת בזה.

לא, נו, סיפרתי לה הכל, שממש התחשק לך לצלם אותי עם זנב של כריש שוחה בבריכה של רחובות, ששכנעת אותי שמדעים זה לא כזה חשוב ושכשלא הסכמתי להבריז שכנעת אותי שאם אני אבוא את תקני לי אייסקפה.

אייס וניל. אני מתקנת אותו, המורה שלך עוד תחשוב שאני נותנת לך לשתות קפה.

הללי בחיוך נצחון

ובכן- זה נכון. באמצע כל התוהו הייתי חייבת להצחיק את עצמי עם פרויקט שמזמן בתכנון- סנפיר כריש, ולמרבה המזל שכני היו חייבים להצחיק את עצמם עם פרויקט שמזמן בתכנון- מקרר אלף ליטר, וכך התקיימה המימרה שלא מכזיבה לעולם- כשהתלמיד מוכן הקלקר מגיע. שלפתי את הלבן לבן הזה מערימת הקרטונים ברחוב, עופרי עזרה לי לחתוך אותו בקלות עם סכין מלובנת לצורת זנב כריש, ואז תפרנו לו כיסוי מבד שחור. (את הכיסוי, אגב, תפרנו מהר רק לפי צורת הסנפיר, את הבד לבסיס כבר הדבקנו בדבק). על הדרך הדבקנו שתי רצועות גומי לקשירה לכתפיים.

כעבור חצי שעת עבודה היה לנו מצוף לבריכה שהשוחה איתו נראה ככריש במי התכלת.

קולאז מי בריכה

אני חשה צורך פנימי לשכנע את קוראי להכין אחד כזה- אז אציין שמצוף הכריש שימושי כמתנה מוזרה (נולד במקור כמחשבה על מתנה כזו לחברה שחיינית), וכאביזר בריכה משמח-לב.

בגלי-רחובות זה תפס ממש חזק והגיעו דיווחים על כריש נוסף ששט במסלול הקשישים:

IMG_1623

כריש לונג שוט

עשינו איתו סלפי, התנגבנו וחייכנו. האם זה הספיק כדי להשכיח ממני ולו לרגע את המיים השחורים שמקיפים מכל עבר? לא. אבל זה קנה לי שעת בוקר עם ילד אהוב, בתמורה לחמישה שקלים אייס קפה (כן, זה היה אייסקפה), וזה תיחח קצת את הנפש ההדוקה שבקושי נושמת מרב יאוש וצער. זה לא מעט. זו בריכה קטנה בתוך ים.

12 תגובות

מתויק תחת בניית משחקי ילדים, פעילויות עם ילדים, שונות

יום הולדת פטריות וגמדים

גמדות יפות ביום ההולדת

זה התחיל מזה שלפני שלוש שנים קנינו דרבוקות, הושבנו את כל הילדים במעגל, והזמנו מורה לתיפוף. קיווינו שמוזיקה כל כך נפלאה תפרוץ מבין ידינו עד שגמלים יצלצלו באינטרקום,  קפה שחור יחלחל אל הסימילאק, וענר, שהיה אז תינוק, יפצח בזחילת ריקודי בטן בסלון. בפועל מה שקרה היה שענר נתלה לי על המכנסיים וליחך לי את הרגל כשניסיתי לנגן, הרווחים בין מכות התוף היו כל כך גדולים שלכולם היה זמן להתעדכן בפייסבוק ובטוויטר – מה, קצב מהיר צריך ללמוד לאט – ובכללי הקקפוניה מלאת התשוקה שבה הלמנו בכלי הנגינה האומללים גרמה למורה לתופים לסנן אותי בטלפון ולא לקבוע איתנו לעולם אף שיעור נוסף. דווקא פגשתי אותו במקרה ברחוב כעבור חודשיים. כן, הוא אמר, פשוט החלפתי מספר. והכתיב לי מספר חדש ולא נכון.

לא נורא, דרבוקות זה דקורטיבי אמרתי וידעתי שכל דרבוקה ביג'י יומה. ובאמת בסופו של דבר סבלנותי האוריינטלית השתלמה כשהתחלנו להכין פטריות ליום ההולדת. את הקטע של הלמעלה של הפטריה תפרנו בעזרת הטכניקה הישנה והאהובה: שעוונית אדומה מנוקדת, עיגול מקרטון ביצוע, קצת מילוי מכריות מרוטשות והופ ראש פטריה שמח. אבל אז נותרה שאלת הרגליים לפטריות. אח שלי אמר שאצלו דווקא פטריות מסתדרות מעולה עם רגליים. מצחיק. כלומר, לא מצחיק. ראש הפטריה נפל מכל בסיס שניסינו לשדך לו, בפרט שענר שבגר בינתיים לא איבד את כשרונו להתלות וללחך, וכבר כמעט שהתייאשנו עד שדרבוקה נשכחת נתקעה לנו בזרת כשעברנו בזעף בסלון.

כן! זה היעוד של דרבוקות שהיעוד שלהן לא להיות דרבוקות! להיות רגל פטריה יציבה ויפה. וכך הומצאו במשפחתנו פטריות הדרבוקה ליום הולדת הפטריות והגמדים:

פטריות  דרבוקה

על אחת הפטריות הנחנו מכנסי גמדים ממולאות בצמר גפן והכנו פינת צילום: כל מי שנעמד מאחור עם חולצה תואמת נראה מכווץ. מגניב.

השלב הבא היה לתכנן את פעילות יום ההולדת. בדעתי חשבתי לקיים את יום ההולדת ביער, לחלק לבנות סלסלות מתוקות, ולבקש שיקטפו אורניות. שמחתי מאד שלא יורד גשם ולא יהיה קר ביער, אבל אז חברה הפנתה את תשומת לבי לעובדה המפתיעה שלא ירד גשם. אין אורניות וזהו. לא נורא, חשבתי בלבי, אמנם ויתרתי על סצינה חלומית של פיות מדלגות ביער, אבל מצד שני  גם ויתרתי על פטריות רעל קטנטנות והבנות יחיו, שזה יתרון מסוים לאווירה.

פטריות מוכנות לקטיף

וכך, המצאנו את פטריות הלבד שעומדות על קיסם. את הקיסם תקענו באדמה של גן השעשועים שמתחת לבית והבנות דילגו וקטפו פטריות ואף מצאו את המתנה שחיכתה ליד כל אחת מהן.

גמדות חוצות כביש

קטיף פטריות

עוד הפתעות בדרך כללו את נוני וחברה שלה שניגנו בגיטרה ובגיטרה גמדית לבנות, פינייטה בלתי שבירה שבסוף הורינו להלל לשחק מלוכלך אבל לרסק אותה בכל מחיר, ומלא הפעלות יצירה שחלקן צלחו: הכנת צנצנת עם מיים ונצנצים שמתפזרים סביב חיות יער מתוקות, הכנת קופסת תכשיטים מקופסת גפרורים צבועה שמרופדת בדשא ורועה עליה במבי, וריקודים של כל הגמדות עם כובעי הגמדים ביער הקסום והלבן לאורה הזורח של נורת האולטרה סגול האהובה עלינו מקדם.

גיטרות גמדיות והפעלות לגמדות

היה אדיר ומתיש לחלוטין, ועכשיו אנחנו באחרי בבית מבולגן שבאמת סתור כמו יער, מול כיור שמגדל אזוב. תגידי, אומר אלכס, מי נדמה לנו שיסדר? ואני עונה לו בשמחה, מה זאת אומרת אהובי, הגמדים.

הגמדים

נ.ב כן! כמובן! היו טריקים פירוטכניים- פנינת אור קטנה שנדלקת ומהבהבת כמו מתוך יער פיות. הנה הלינק. וגם-  צבעי גוף שזורחים באור נורת ה-UV ומאפשרים לבנות להוכיח שהן באמת גמדים אמיתיים כי מצוייר להן על היד לב זורח שהוא הוא הסיסמא כדי להכנס לבית של הגמדים. איזה שטויות. איזה אושר.

14 תגובות

מתויק תחת בניית משחקי ילדים, פעילויות עם ילדים, רעיונות לימי הולדת וחגיגות