חתונה במדבר

ברגע מסוים, מספר לי שי, חשבתי  שעדיף לי להכחיש שאני מאוהב בגבר, ובלבד שאחייה את החיים הנורמטיביים. אני אפילו זוכר את עצמי אומר לעצמי: זה בסדר לא להיות מאושר. תזזזז כל הסינפסות במוח שלי עושות בייחד רעש של הלחמה מחדש כשהוא אומר את זה. שי, הליבה הקורנת של הנוכחות הרגשית, שי, הצומת הצפוף של החכמה והחום, שי היה מוכן להתפשר על החמצן שבתוך האוויר. לא יאמן.

רגע אחרי שנפגשו הוא ועידו, אח שלי, הם החליטו להפרד. זה היה יותר מדי בשביל שני סטרייטים לכאורה לגלות את החדשות הטובות- יש אהבה בעולם, יחד עם החדשות הרעות- העולם, במקרה של שני גברים שרוצים להיות זה עם זה, לא עומד להתייחס אליה באהבה.

זו היתה הגבעה הראשונה. אחר כך באה הגבעה השנייה שהיה צריך לטפס עליה. עידו עלה עליה ראשון, כשאחרי שלושה חודשים של ניתוק הוא החליט שהוא יוצא מהארון ומחכה לשי. שי החזיק מעמד עוד שלושה חודשים של ניתוק, עד שאלוהים התערב. זה לא היה אלוהים, מתעצבן שי, זה היה צירוף מקרים שאפשר ללמוד ממנו על המציאות. אוקיי. אז אחרי שלושה חודשים אלוהים התגלה לשי בדמות צירוף מקרים שאפשר ללמוד ממנו על המציאות:

איזה כתב בערוץ שתיים ראיין מישהו באוניברסיטה העברית בירושלים. שי שלמד בכלל באוניברסיטת בן גוריון בנגב צפה בשידור במקרה. לגמרי ברקע, ולגמרי שלא במתכוון נתפס בעדשה סטודנט חייכני וגבוה: זה היה עידו וזה היה יותר מדי. כל הביצורים והעיצורים קרסו והבנים החליטו להפגש:

אני לא מוכן להתחבא יותר אמר עידו.

גם אני, ענה שי.

אני לא מוכן לשקר יותר אמר עידו.

גם אני, ענה שי.

אם הולכים על זה אני רוצה ללכת ברצינות ועד הסוף.

גם אני, ענה שי.

 

ומשם את כל שאר הגבעות הם טיפסו ביחד, לספר למשפחה לחברים ולמכרים ולכל מי שמכירים שמסתבר שזה מספר לא קבוע וגדל בהתמדה של אנשים. היו שם אינסוף התמודדויות ותהליכי הצרה והתרחבות אבל בסוף-

בסוף הגיעה הגבעה האחרונה: הגבעה היפהפה במדבר.

שני הבנים עמדו למרגלותיה והחזיקו ידיים וכל הפנים שלהם היו אור על אור על אור. והמשפחה שלהם עמדה מסביבם וכל הפנים שלהם היו אור על אור על אור, והחברים שלהם עמדו מסביבם אור ואור ושרו להם 'באהבתנו גוף הפך מקום' ושני הבנים צעדו לאט במעלה הגבעה ובראשה התחתנו.

מגיעים לחופה

 

אני יודעת בוודאות מוחלטת שגם אמא שלי היתה שם ברגע הזה. ירדה למטה ובאה לראות איך התינוק שלה שכבר גדל להיות ענק וחתיך ואיש פלא, מחזיק בידו של עוד ענק וחתיך ואיש פלא ושניהם נפילים של אושר.

כי בסוף כמו תמיד נשארת רק הליבה. כששניים אוהבים אחד את השני ככה, ישר, העולם יוצר מעגל סביבם. וכל מה שמחוץ למעגל לא חשוב יותר, וכל מה שבתוך המעגל הוא כל כך יקר שאין לאיש ספק שרק הוא העיקר.

 

יום אחרי החתונה התחילו הטלפונים. אנשים אמרו שזה היה הלם של אותנטיות. שהחתונה הזו רוממה לא רק את מי שנישא בה אלא גם את מי שהרשה לה לשאת אותו. לשאול אותו האם הוא חי עם מי שהוא אוהב ואיך שהוא רוצה. שהיה נפלא לראות איך הכל בעבודת יד: החברים שבישלו את הקדירות והפוטיפורים, המשתתפים שטרחו ונסעו עד המדבר ומרביתם גם ישנו בו או סמוך לו את כל הלילה, הטקס שהוכן במיוחד בשביל הבנים, המתנות שהיו מלאות דמיון . שום דבר בחתונה הזו לא היה על אוטומט, כל דבר היה תולדה של מישהו שאמר-אם אני הולך על זה אני רוצה ללכת ברצינות ועד הסוף, של אחר שאמר- גם אני , ושל רבים סביבם שאמרו- גם אנחנו.

זה לא רק שככה צריך להתחתן, ככה צריך לחיות. אני אסירת תודה שהייתי שם כדי לקחת בזה חלק, אני אסירת תודה שהייתי שם כדי שיעטוף אותי דבר שלם.

 ובקטנה- שלושה רעיונות חתונה:

1. תמונות של בעלי השמחה כמסכות

 

Ido_Shai_0304

מגדילים תמונות פנים של החתנים, גוזרים ומדביקים לקרטון וגומי- ומחלקים לנוכחים בחתונה כמסכות פנים. זה יוצר סצינות קומיות נהדרות ועושה שמח.

2.נברשת עוגיות

כבר התחלתי לספר עליה, אז שוב בקצרה. מלחימים גוף נברשת אצל אליאס או שסתם קונים גוף אהיל מוכן, מכינים המון עוגיות שהן גם קשות וגם טעימות להפליא לפי המתכון המעולה של מיספטל בלינק הזה ,קושרים את העוגיות לנברשת או לאהיל בחוט זהב ונותנים למשתתפי החתונה לקטוף כרצונם בזמן האירוע. חגיגה.


נברשת העוגיות

3. עוגיות מזל עם שירים

חולה על עוגיות מזל. חולה עליהן מאז שנסעתי לניו יורק היכל השופינג, וקיבלתי בעוגית מזל את הפתק: בקרוב יהיו לך בגדים חדשים. תודה! תודה! איי אם א בליבר!

אז מכינים עוגיות מזל שיש בתוכן שירי אהבה או שורות אהבה, מחלקים לאורחים ומביטים בהם בוהים באוויר ומהרהרים בשורותיו היפות של ג'לאל א-דין רומי או לחליפין בשאלה איך הם קשורים למשפחה המסובבת הזו.

אפשר להכין עוגיות מזל לבד אבל בשיטה הזו לי אישית יצאו עד כה רק עוגיות בלי מזל, ויש חברות שאפשר להזמין עוגיות מזל דרכן.

האמת שיש עוד המון רעיונות אבל אני לא רוצה לבלבל ביניהם ובין מה שבלב הדבר. שהנה, סיימנו בבלוג את סדרת האהבה והחתונות. מרגע שהתחלנו ועד היום קרו כל כך הרבה דברים. באמצע היתה מלחמה ואימה, באמצע אנשים שאני מכירה נפרדו ובכו והתייאשו, באמצע העולם קרס והתלבה והתאחה ושוב קרס. אבל באמצע בין שתי זרועות הצדפה הגסות של החיים היו פנינים לא נגועות ולא שבירות של אהבה, נגיד החתונה הזו, נגיד סיפורי האהבה ששלחתם ודברים מאחורי הקלעים שהתחוללו בזכותם. וזה שווה הכל.

מודעות פרסומת

16 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות, שונות

16 תגובות ל-“חתונה במדבר

  1. אורית תודה על המילים והשיתוף התרגשתי 🙂
    רינה

  2. נילי אור

    את מרגשת כתמיד וכתיבתך הן בתוכנה והן באופיה מעוררת השראה. שנדע רק בריאות ואהבה. וכנה

  3. נופר

    שימחת לי כל כך את היום בפוסט הזה! תודה!
    את נותנת לי השראה- במילים, ברעיונות, באופטימיות ובאושר
    מזל טוב לאחיך ולבן זוגו

  4. מזל טוב לזוג הקסום, והסיפור הזה כל כך אנושי והגיוני, רק ככה צריכים לחיות את החיים, אף אחד לא צריך להתפשר על החיים שלו או על האהבה שלו בגלל ה-"מה יגידו"..

  5. שרון

    אורית, המילים מרגשות והמציאות עוד יותר. סיפורי האהבה שלך מטשטשים גבולות בין הויראלי לראלי. שמחה להיות חלק ולראות שאפשרי.

  6. אני

    מ ר ג ש! ואין לי עוד מילים.
    אפשר עוד תמונות? 🙂
    איפה זה היה?

  7. מקסים ומרגש!! גם התוכן וגם הכתיבה. ממש הבאת דמעות לעיני.

  8. ליאור

    אבל הרי אלה החיים, אורית (כמו שאמר ר' ג'ון לנון). והרי בלי המר המתוק לא מתוק, בלי מלחמה לא נדע כמה כח ואושר יש באהבה, בלי האחר לא נדע להכיל את הסתירות שבתוכנו.

    רוב ברכות ואושר לזוג (ולכל שאר הזוגות שמסביב לסיפורי האהבה שהבאת לנו, הפרטיים יותר והפרטיים פחות), ונאחל להם שימשיכו לחיות את חייהם מתוך כוונה ובחירה, ושידעו גם לנוח ולהירגע מתוך בחירה וכוונה (כי בכל זאת אלו חיים הרבה יותר מעייפים מהטייס האוטומטי), ושיזכו לקושי בדיוק במידה שתזכיר להם את גודלו של האושר, ולא מילמטר יותר.

  9. נעמה

    אהמ.. איפה קונים 'סתם' אהיל?

  10. ואוו. מרגש!! (המדבר.. והאהבה.. והליבה של כל הדברים..)

  11. זהר

    מקסים ומרגש ונוגע ללב. וכל כך משמח! תודה על השיתוף וברכות חמות לזוג המאושר ולכל אוהביו.

  12. קסום ומרגש ורעיונות נפלאים. תפסת אותי לגמרי עם המשפט היפייפה "בין שתי זרועות הצדפה הגסות של החיים היו פנינים…"

  13. אחרי המילים שלך כל מה שאגיד ישמע טיפשי נדוש ולא מכוון…אבל יסלח לי אני מקווה כי אתמול סיפור האהבה שלנו חגג 11,681 ימים. החתונות האלה כמו זאת שתארת (יצא לי לשמחתי להשתתף בכמה ) הם אלה שבאמת מרגשות אותי (ואותו) וגורמות לנו לצאת מהם שמחים יותר , טובים יותר , וחומלים יותר. ברכות לזוג הצעיר ונשיקות לך.

  14. שירי

    יש איזו אנרגיה קוסמית בינינו. בכל פעם שעולה לי תהיה במחשבותיי, בפוסט הבא שלך יש את הפתרון. תודה אהבה ונשיקות גם בלי להכיר. שירי

  15. מיכליקה

    כל כך מרגש.. וכל מה שאכתוב לא יוסיף למילותייך.. אז – רק תודה שחלקת. ומזל טוב לאחיך ובן זוגו!

  16. פינגבק: בנאדם-מקצוע |

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s