לפני- אחרי- ואחרי האחרי

בכל פסח אני מקנאה בחברתי הדתייה שעושה ניקיון בבית. חודש שלם היא זוחלת בבוידעם, מסדרת את המגירות, מטהרת מדפים גבוהים, כל זאת בעוד שהמטבח שלי עם כל האוכל המפוזר על רצפתו מצליח לכל היותר להגעיל את התנור. אני מסתכלת בה אחוזה בחרדת הנקיונות ונאלצת להודות שדווקא מי שעובד כמו עבד נרצע בשביל לסדר, דווקא הוא זה שבסוף היום מתרווח בבית עם אפס הפרעות כלומר בתוך מרחב של חירות. שנים טענתי שאני לא מוכנה להשקיע זמן יקר בפעולות הסיזיפיות של משמוש ופשפוש הבית, שאם יש לי שעה אני מעדיפה לכתוב או לאהוב. אבל החירות הזו של חלל שקט ומסודר, אוף. בא לי עליה.

אז השנה הכנסתי את הבית למיני-ראורגניזציה. זה התחיל לפני כמה חודשים כשענר יצא מהמיטה שלנו. עד אז, כמו שאלכס אמר, צריך היה להיות פיתגורס כדי לישון עם הילד הזה. לילה אחר לילה התכווצנו למשולשים קטנטנים בצלעות מפתיעות של המיטה וחיכינו שיגיע הבוקר, היינו קמים עם כל הגוף תפוס ומקללים את עקרון הרצף שפירושו שהשינה של ההורים כנראה לא צריכה להיות רצופה. אבל לא עוד. הילד יצא למיטה משלו, אנחנו חוגגים את מרחבי האינסוף של הקינגסייז ומידי פעם אלכס מעיר אותי כדי לשאול אם גם אני מרגישה את הרגליים ואיזה כיף זה.

גם כל בגדיו וחיתוליו של הינוקא עברו איתו, ופתאום היה אפשר לעשות לנו חדר רומנטי, לארגן מחדש את חלוקת הילדים בחדרים, לפנות את חדר הארונות לצורך חצי חדר נוסף, ולארגן גם פינת משרד על הדרך. פרקתי את הארון הרוסי המפלצתי שגם ככה היה כבר חצי מת, צבעתי גרוטאות, שינעתי בגדים, ועכשיו אני מתרווחת בביתי המבולגן לעייפה כי אף אחד לא באמת שומר על הבית המסודר מסודר. מדי פעם אני מתחננת שמישהו מהילדים יבוא לנקות אבל מצד שני איזה צד בתוכי שמחובר ליפי הבריאה נהנה לראות את המעבר המסתורי בין דומם לבין צומח שקורה בכל פעם שמישהו משאיר למשל לחם באיזה תיק למשך שבועיים, או המעבר מלא הפלא בין צומח לבין חי כשמישהו משאיר את הלחם הזה אחר כך בפח.

אבל מה. יש לי בלוג. ובהתאם לז'אנר אני יכולה לספר על כמה נורא היה המחסן הקרוי בית וכמה יפה הבית המשופץ ואף לשים תמונות של לפני ואחרי. זאת, תוך התעלמות מופגנת מכך שהחיים הם התמונות של אחרי האחרי.

ובכן, הנה העדויות לשיפוץ:

משרד

את ארונות המשרד והניירת צבענו בספריי, וכתבנו על צידם מילים. איך כותבים? אוי, תודה ששאלתי, אני כל כך גאה בהמצאה הזו:  גוזרים את האותיות מתוך נייר פריזר, מגהצים את נייר הפריזר על העץ (נדבק בשניות!) צובעים בספריי ומקלפים את הנייר. כאן גם הוספנו נקודות בשבלונה שקיבלתי מתנה ותוך עשר דקות היה חלל מוגדר ומבודל היטב. נשאר לצבוע כמה דפי מדבקות בספריי ולנקב מתוכם תוויות לקלסרים:

קלסרים

את הרמונט לחדר הרומנטי שכיניתי בקיצור רימונט, עשיתי בעזרת צביעה של כל הקירות בלבן ותלייה של מספר קטן מאד של אלמנטים יפים. זה עקרון שלימדה אותי השירה- לשתוק הרבה, כלומר להשתמש ברקע בצבע אחד ושקט, ולדבר מעט אבל כמו שצריך. הנה הרקמה משיעורי המלאכה בכיתה ד' בתוך חישוק רקמה:

רקמה משיעור מלאכה

וילונות לבנים מתוקים עם מחזיקי וילון פשוטים שהחן שלהם הוא בידיות המגירות שהברגתי אל קצוותיהם. מומלץ אגב להשקיע עוד 7 ש"ח בעוד מחזיק וילון כדי להשתמש רק בפלסטיק שבקצה שלו להחזקת הידית:

קצה וילון מידית

והכי חשוב- שוב- מילים. זה אוצר זול ומופלא, כאן בתמונה קטע מתוך שיר של אלכס שכתוב על עטיפה של ספרו:

שיר אלכס

מתוך- ימים סמויים אלכס בן ארי

גלובוס מהכל בשקל צבוע בספריי שעליו ציירתי את המדינה שאני אוהבת לבקר בה:

אתה

צביעה של ארוניות האחסון, הדבקת טפט במאחורה שלהן, וקצת רקמה על עץ א-לה-דנה, שהיא אגב גם זו שלימדה אותי לקדוח במסגרת פוליאסטר ולהפוך אותה למנורת הקריאה שבתמונה הקודמת:

פרח על מראה

מה עוד? קצת פיצ'פקס על מדף שמצאתי ברחוב וצבעתי, ציור על מראה קטנה מעודפי מראות של הזגג:

מדף

החלפה של הנורות בנורות ליבון שוות, והחדר מוכן למעשה הרומנטי מכל- לישון. מה, יש את החדר של הקטנים לשפץ למחר. הנה למשל השידה החדשה שבחדר הילדים. מי שזרק אותה לרחוב לא שפוי:

שידה מהרחוב2התאים מלאים קופסאות שעוטרו במפיות יפות. החשובה מכולן היא זו שיש עליה עופר איילים קטן כלומר, עופרי:

קופסא

יש גם כמה תמונות חדשות לחדר של הלל, שיפוץ של מנורת הגלובוס מסבא שאנחנו מתכננים להפוך לנורת תקרה ברגע שהילד יגמור ללמוד את שמות כל הארצות בעל פה (אם אני לא אחראית על המטען הגנטי של הגאונות שלו אני גם לא אחראית למטען הגנטי של הצרחות שלו כל בוקר, נכון?), ובקיצור- הרבה חפצים מלאי חפץ ששימשו לשיפוץ הקטן שאני מסכמת בשתי אנחות הקלה. טוב שהתקמצנו וטוב שלא התקמצנו. טוב שהתקמצנו על הדברים הגדולים- לא קנינו רהיטים אלא עבדנו עם ג'אנק משופץ וארגון מחדש. טוב שלא התקמצנו על חומרי היצירה. ספריי טוב ויקר אחד סוגר עבודה שיכלה לקחת זמן ארוך מדי. בכלל סדר הוא-

אמא, עוצרת אותי הגדולה שמציצה לי מעבר לכתף, את לא רצינית שאת כותבת על סדר. את לא מבינה בזה כלום. בואי כבר לעזור לי להתארגן לטיול ים אל ים. האמת- צודקת. ביי.

מודעות פרסומת

12 תגובות

מתויק תחת עיצוב הבית

12 תגובות ל-“לפני- אחרי- ואחרי האחרי

  1. רונן

    מקסיייים. חג שמח.

  2. הטאצ'ים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול – הכל נראה נהדר
    ואהבתי במיוחד את עקרון השירה שלך…
    חג שמח ומואר יקירה

  3. תפסת אותי בדיוק באמצע הסידור חורף קיץ של הארונות וההלקאה העצמית על "למה הבית שלנו תמיד כל כך מבולגן ולא יכול להיות מסודר כמו הבית של…" גם אצלנו משחקים בחי צומח דומם אבל הפוך, ואצלנו אין אמא משקיענית כמוך שהופכת את הבלגן לקסום.
    אבל אנחנו מנסים להיות שמחים בחלקנו.
    חג שמח נהדרת אחת!!!
    אבישג

  4. נילי

    כרגיל תענוג עצום לקרוא 'אותך' את אשפית של מילים ורגש. מילותיך יוצאות מהלב וחודרות אל הלב. שאלה פרוזאית: איפה נרכשה הידית המקסימה (בצבע טורקיז)?

  5. האחרי נראה מעולה ביחוד בגלל הפרטים הקטנים.
    חבל שאין תמונה כוללת…

  6. דפי

    יותר מהכל כבש אותי הגלובוס!
    חג שמח

  7. הרוסה מעייפות ומחייכת בלא רצוני מול התגובות שלכן- תודה. ובאשר לשאלה על הידית- את הידיות הצבעוניות לכל הוילונות קניתי בסאיקטיב פרזול שנמצאים בכניסה לגבעת ברנר.
    לידיות מעלפות נוספות ולשאר התעלפויות- דנה ישראלי החנות. יש גם מחסן פרזולים אדיר בתוך רחובות. אנסה להזכר בשמו. לילה טוב!

  8. חן

    הכל כל כך מקסים וכל כל קל ליישום….
    ועשית לי חשק לניקיון של פסח 🙂
    מדגדג לי באצבעות…..

    למה את לא כותבת יותר? כל כך כיף ומשמח לקרוא כאן

  9. חן

    הרגע הבנתי שזה לא שאת לא כותבת יותר, אלא שהאימייל שלי מסנן אותך, אז הלכתי וקראתי חודש וחצי אחורה-
    הפוסט עליך ועל ביתך ממש מרגש והתמונות מקסימות!!!
    פורים שהבעל והילדים לבד- כל הכבוד לו !! ואיך היה בפריז?
    וקשת בענן נשמר לילדה שלי כשהיא תהיה יותר גדולה 🙂

  10. "החיים הם האחרי של האחרי"! אני צריכה לתלות את זה, בענק, בבית שלנו. מחגית, שגם לא מבינה כלום בסדר 🙂

  11. השבוע הבן שלי הסביר בדרשת בר המצווה שלו שגבולות בעצם נותנים לנו חופש, בדיוק כמו שכתבת שהשיעבוד שבתהליך הסדר נותן לנו את החירות של נשימה בחלל מסודר 🙂
    עקרון השירה כל כך מדויק שבאמת נפלא להשתמש בו גם לעיצוב והגלובוס הזה… עשה לי את זה לגמרי 🙂

  12. איזה יופי, אני חושב שאפשר להגיד בשם כולם שאת אומנית בחסד, בתור אחד שיש לו קצת ניסיון בנושא, אני מתפעל כל פעם מחדש מהיצירות שלך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s