אז השידה

מישהו זרק אותה ליד איזה פח. מקולפת פורמייקה, מדף קורס, קצוות מהוהים. אם השידה הזו היתה בנאדם היא היתה מחפשת טלפון של פסיכולוג ואז לא מתקשרת אליו מרב דכאון.

רק כדי להמחיש עד כמה נורא היה המצב- במקור צילמתי תמונה של השידה אבל אלכס מחק אותה מהפלאפון שלו כשהוא ניקה תמונות נפל. עגום ביותר בקיצור, אבל  כבר ממבט ראשון אפשר היה לראות שיכול להיות לה גורל תכול יותר. 

אז ניסיתי לשווא להזיז אותה מהמקום. הירקן ראה אותי ומלמל משהו. אחר כך הוא אמר שהוא שקל לעזור לי לסחוב. שקל זה חשוב במיוחד לירקן. רק כעבור שעתיים עברתי שם שוב עם חגית שהסתכלה ואמרה תוך עשר עשיריות השנייה: בואי נסחוב אותה. פשוט. בואי.

וככה חלפנו לנו בשכונה, סוחבות רהיט עם רגלי איילה ששוקל כמו פיל ולא עושות מזה עניין. מילא אני- כשאני מוצאת רהיט שבור יש לי את מבט הנמלה המופרעת מול גרגר על. אבל חגית לא היססה.

וברוח סדרת התיקונים שמסתיימת היום

אני חושבת בעצם שזה התיקון העתידי שאני מאחלת לעצמי. שבפעם הבאה גם אני אגיד 'בואי'. ואתגייס לעזור מיד. אלו עשר עשיריות השנייה שנפלאות בעיני- שהאינסטינקטים שלי יגידו כן.

כי האינסטינקטים שלי הם מה שמדאיג אותי. אני בדיוק רואה איזו סדרה שבה הגיבורים עומדים בפני מערכת של פיתויים ולחצים. מה שמדהים הוא לא לגלות שגיבורי הסדרה נכנעים לפיתוי, אלא שברגע של כנות נדמה לי שגם אני הייתי נכנעת. אני רוצה כמובן לחשוב שאני אדם ערכי, אבל  ערכים הם משהו שאין לך מושג אם יש לך אותם עד שאתה מחזיק בהם תחת לחץ.

אני כותבת את זה ביום של הבחירות. תיכף אלך להצביע ואחשוב על האנשים הטובים והחדשים שיכנסו לממשלה או לאופוזיציה. אני מקווה שהכוונות הטובות שלהם יחזיקו מעמד תחת לחץ. החיים שלי תלויים בזה.

והאיחול לעצמי? שאני מקווה שאני חגית ולא שאני הירקן. שאני האדם שאני רוצה להיות, זה שמתגייס בלי למצמץ ולהסס ולא רק אומר שיעשה את זה. ועד שיבוא הלחץ שיגלה לי מי אני באמת, אני יכולה לפחות להסביר לראש שלי איזה לב הוא צריך להיות.

שידה עם עתיד תכול

הנה השידה של אחרי. קצת ספריי, עוד מדף פנימי לתמיכה (היא עדיין קצת קורסת כלפי פנימה, אבל גם אני ככה), וטפט יפה מאחור שאבא שלי הנדיב עזר לי להדביק:

אבא מערבב טפטים

סוף סוף גורל תכול, אפילו נונה מחייכת.

הבית של נונה

נ.ב

הספר האדום שמאחורי נונה קוראת המחשבות זה התרגום שלה לאנגלית. כן! מזה כמה חודשים אפשר למצוא אותו בארה"ב ובאמזון וזה מרגש ביותר. בקרוב גם התרגום להונגרית ולקוריאנית. הו!

מודעות פרסומת

15 תגובות

מתויק תחת עיצוב הבית

15 תגובות ל-“אז השידה

  1. השידה משגעת! וגם ברכות על התרגום לאנגלית – ממש מרגש!

  2. מהמם.
    כתוב מרגש.
    והשידה גם יפה 🙂
    נתת חיים חדשים למוצר שאיבד בית.

  3. נוגית

    וואו! כמה מרגש התרגום לאנגלית! מזל טוב.
    וצחקתי כל כך למקרא המשפט על השידה שקורסת קצת פנימה. האמת שגם אני..
    שידה מקסימה, והטפט מאיפה?

  4. תמיד כותבת כלכך יפה.
    בחירות טובות!

  5. השידה חמודה ומדליקה, אכן, אבל הכתיבה שלך פשוט כל כך מדהימה, שלא משנה על מה תכתבי, (גם, נגיד, רשימת קניות למכולת השכונתית) אני רוצה לקרוא את זה.

  6. חן

    השידה יצאה ממש מקסימה, עם רגלי איילה מהממות!
    ואיזה כיף שנונה מתורגמת לשפות נוספות, כשיש משהו טוב מעבירים אותו הלאה

  7. מרב

    לפעמים, בתקופות הלחוצות והמתוחות של החיים, כאלו שמוציאות אותי בבוקר לרחוב מקומטת ומתלבטת, כשאני עוצרת ברמזור, או סתם באיזו פינה… הייתי רוצה שמישהו כמוך ימצא אותי, יאמץ אותי ויתן גם לי עתיד תכול ואופטימי עם גיבוי נדיב של ורדים מתוקים כאלו.

  8. גל

    הפוסט הזה דיבר אליי ממש! קודם כל, אני תמיד מסתכלת בפינות הרחוב בתקווה למצוא איזה אוצר שכזה עם רגלי איילה או סתם רגליים ואיכשהו אני לא מוצאת. כנראה שאני מסתובבת ברחובות הלא נכונים. או שאנשים כמוך מגיעים לפינות האלה לפניי…
    מעבר לזה, אני גם רוצה להאמין שאני כמו חגית ולא כמו הירקן ומאחלת לעצמי שיהיו סביבי אנשים כאלה… וגם בכנסת אפרופו היום…
    ולסיום- אהבתי את השידה המשופצת כל כך כל כך! ובמיוחד את הספר האדום שמציץ מאחורי נונה הורודה (האיורים שונים? מוזר לי לחשוב על נונה אדומה ולא ורודה)

  9. רוני

    איך אני אוהבת את רגלי האיילה שלה.
    התכול הולם אותה כאילו נולדה איתו.

  10. השידה עברה מהפך נפלא: היא עדינה ומלאת אופי. הקריסה הקלה פנימה מעניקה לה הרבה חן ואנושיות. מסקרן לעקוב אחריה ולראות איך היא סוחבת, מתמודדת ולא קורסת.
    אין לי ספק שתהיי מי שאת רוצה להיות. קורצת מהחומר הנכון: החושב, המודע והמיישם 🙂
    באשר לבחירות ולכנסת, שם אני הרבה פחות בטוחה….

  11. הו גדול מאד! ואיך הייתי אצלך ומרוב קרושה זה זרח מפירחונך?????חייבים תיקון מיידי.ואת יקירתי את קורצת מהחומר הבלתי מהסס בעליל והיודע תוך עשר עשיריות השניה מה צריך לעשות.גם כשאת קורסת קצת פנימה.

  12. sonya

    יפהפה. בקשה אחת – תקבעי לקיר כדי שלא תיפול על מישהו.

  13. מיכל

    הו… את כותבת נפלא ונוגע כ"כ.
    השידה מלבבת ביותר
    ועוד יותר מלבב לשמוע על התרגום של נונה! איזה יופי!
    תודה תמשיכי לכתוב…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s