הגדול האמיתי

שוב ושוב אני נדהמת על שלמרות שאני בתוך שנת האבל אני עדיין מתרוננת מכל שטות, מתעצבנת מכל מיני הבלים כאילו לא קיבלתי פרספקטיבה, מתרגשת מקטנות כאילו לא הובהר לי שהמוות הוא הגדול האמיתי. ביני לביני אני מבקשת מהגוף שלי שיבכה יותר, ירעד יותר, יתמוטט, יעיד עלי שהיתה לי אמא אהובה וכבר אין לי. אבל הגוף שלי מדבר בשפה של החיים כלומר בשפה של החיות ושל השמחה וכל הדרמה הזו זרה לו. בגלל שהיתה לך אמא נפלאה כל כך הוא אומר תמיד יש לך אותה. גם כשהיא מתה יש לך אותה כי משהו עמוק בתוכך יודע שאפשר שיחזיקו אותך ככה, ידאגו לך ככה. מה הפלא שאת עדיין מאמינה בקשתות ולא בשברי ענן, מה הפלא שאת עדיין זורחת: משוכנעת שהעולם הוא מקום טוב למרות כל ההוכחות הנגדיות. הבטחון שההורה נותן לילד שלו והבית שההורה נותן לילד שלו נשארים כך אני מגלה גם כשההורה איננו. מסתבר שלא רק המוות אלא גם האהבה היא הגדול האמיתי.

שני השירים האלו ושירים נוספים שאני כותבת עכשיו מתעדכנים ועוד יתעדכנו באתר השירה תחת הקטגוריה שירים חדשים. הם עוד לא מנוקדים וסדורים, אבל אני בכל זאת מעלה אותם, מאמינה להם כמו שהם.

מודעות פרסומת

28 תגובות

מתויק תחת שירה

28 תגובות ל-“הגדול האמיתי

  1. אמאשלעברי

    מקסים. מוצפת דמעות געגוע לאמא שלא הכרתי.

  2. רותם

    יפהפה. ועצוב, וכל כך נכון. אני מקנאת בך ומאושרת בשבילך שהיתה לך אמא כזו.

  3. יעל

    מרגש עד דמעות

  4. sharonlanda

    קוראת בין כביסה להאכלה, פעולות של יומיום ושיגרת חיים וכבר בשורה הראשונה של השיר אני נמסה לתוך הכסא והכסא נמס לרצפה והרצפה לאדמה ארבע קומות מתחתי ועוד אחת מתחת. מחניק. התינוקת שלי מתעוררת אלי ומחפשת אותי במבט ובקול ואני שמחה להיות איתה כאן אפילו יותר.

  5. ככ שמחה שזכיתי להכיר את הבלוג שלך וכתבייך – עפרה

  6. נעמה מעוז

    צמרמורת. תודה ששיתפת.
    כיף לאמא שלך שאת הבת שלה.

  7. גליה

    "הבטחון שההורה נותן לילד שלו והבית שההורה נותן לילד שלו נשארים כך אני מגלה גם כשההורה איננו" – איך הצלחת לזקק ב-17 מילים את תמצית ההורות, במשפט הזה מנוסחת השאיפה האחת שלי כאמא. והשירים – הם שוברים את לבי ביופיים

  8. עשית אותי חידודין חידודין. היא שמחה מאד אמא שלך על כוח החיות הזה-זה ללא ספק חלק ממנה.

  9. יפעת בר-עם לילינטל

    אורית יקרה –
    כמו הרבה מן הקוראות שלך, אני מניחה, גם בעיניי האמהות היא מהות החיים. זה לא הכל, אבל זה החשוב והעיקרי.
    ועכשיו כשמספר שלוש גדלה לה בתוכי כנראה שהכל הרבה יותר מחודד ומרגש ונוגע ורלוונטי.
    תודה על המילים שלך, ועל השיתוף, ועל השירים המדהימים בכאבם וביופיים בו זמנית.
    חיבוק גדול,
    יפעת.

  10. ענת

    יפיפה. תודה.

  11. כן.
    כן כן כן.
    כי זו את, אישה של כן, של חיים.
    ואישה של אהבה,
    זו מורשת הפשטידה.

    חיבוק גדול גם ממני.
    מיכל

  12. כל כך מזדהה עם כל מילה שכתבת, את באמת נושאת איתך את זכרון אמא שלך שראיתיה רק פעם אחת (אצל יעל קיפודים) אבל היא עשתה עלי רושם בל ימחה של חיות, שמחה, וצחוק.
    את זה אף אחד לא יכול לקחת או למחוק.
    הרבה בריאות ! וחיבוק אמיץ.

  13. הוי אורית. איך את נוגעת. תודה

  14. ורדה

    אורית,
    הכתיבה שלך כל-כך מקסימה ונוגעת ללב. נילי חסרה מאוד גם לי ואני משתתפת אתך בכל מילה שאת כותבת עליה.
    ורדה

  15. אוריתי, יפהפה, וכל כך נוגע. דינה.

  16. את ידעת תמיד שהגדול האמיתי הוא האהבה, וכל מי ששמע אותך מדברת על שירה ו/או על החיים שמע את זה ברור כמו שרק בהירות של הלב יכולה להיות.
    ואהבה לא לוקחת שום דבר שהיא נתנה, וניתן לך כל כך הרבה. זכית.

  17. נוגית

    זה כל מה שהייתי רוצה להיות אי פעם לילדיי.
    איך הצלחת לדייק ככה.
    את מרגשת ומעוררת השראה ושמחת החיים שלך היא לא פחות ממהפנטת. כולי קנאה על שזכית באמא שכזו, שהותירה אותך שמחה ואוהבת חיים.

  18. שי גיליס

    טאטע. אין מילים. תודה.

  19. זו פעם אשונה שאני מגיבה למרות שרציתי להגיב כ"כ הרבה פעמים. את מדהימה ומקסימה וריגשת אותי עד מאוד. איבדתי את אחי הבכור לפני 15 שנים ואני בורחת מהכאב או לפחות מנסה, השירים שלך החזירו אותי וכ"כ כ"כ נגעו בי. תודה רבה רבה!

  20. יש לך כישרון לחיות ולגעת בכל החיים האחרים תוך כדי כך,

  21. עִנבל

    תודה שאת כותבת ומשתפת ותודה שאת. -חיבוק גדול וחם- .

  22. מיכל

    מקסים ונוגע ברמות הכי עדינות של הנפש והחיים. הבלוג עצמו מרגש ומקסים והשירים על אחת כמה וכמה… תודה!

  23. אני אפילו לא מצליחה לכתוב את כל מה שהמילים האלה עשו בי ❤

  24. במקרה ניקיתי את המייל ומצאתי את הפוסט אוצר הזה שפיספסתי, והוא ניקה גם בתוכי משהו. תודה על הקסמים האלה שאת עושה.

  25. גם אני מאמין להם כמו שהם. "להניח את זכרון הפשטידה" זה כל כך יפה… אני נשמר מכניסה תכופה לבלוג כי אני יודע שהרגש יציף אותי. כמה יופי.

  26. תודה על תשובה כנה ומדויקת לשאלה שאף פעם לא העזתי לשאול. אפשר כבר לנקד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s