סיכות לסוכות ונס הפח

טוב, אחרי התפרצות הזעם החצי מוצדקת שלי, נשובה לסדרת התיקונים. והפעם: חוויה מתקנת לפעם ההיא שבה סיפרתי חבר שלי ושכחתי להוסיף את המסרק המרחיק במכונת הגילוח. התוצאה: פאניקה.  הוא התמחה אז ברפואה כירורגית ואכן נראה כמו מישהו שתיכף שולף סכין, הפציינטים שלו התחילו להתנהג ממש יפה ולקרוא לו בשם המשפחה, והכי נורא- לא היתה ברירה אלא להתקשר לאמא שלו ולספר לה מה קרה.

אין לי מושג איפה הוא בעולם, מעניין למה הוא לא שמר איתי על קשר, אבל אני יכולה להציע לו תיקון לא ישיר: להרבות את השיערות היפות בעולם. קדימה בנותי.

הכנת סיכות קוקיות קשתות וכל מה שמעלה את רמת הדופמין הכללית בגוף:

חופשת החגים קיבלה את שם הקוד סיכות לסוכות ובהתאם הוקדשה להכנת קשקושים לשיער. הדרכות מעולות ברשת, והנה התוצאות:
1. כפתורים מכוסים בבד. אפשר גם לתפור אותם ידנית  2. כפתורים שהושחלו על סיכה פשוטה. הסיכה נצבעה בלכה לציפורניים. 3. סיכות מכוסות בד עם מילוי ספוג דקיק. 4. תפירה ידנית עם לבד מנוקד  עליו למדתי מהבלוג הנפלא של אלין והתקמצנתי עליו עד שבסוף נשברתי 5. פפיוני הקסם  6. אפשר גם (לא צילמתי פה) שבשבת מבד עם פליזלין. אפשר גם ישר מלבד 

הכנת התסרוקות לליווי הסיכות

יש סיכות? צריך תסרוקות בשבילן. למרבית האמהות זה הולך איכשהו בקלות כל העינוי הסיני הקרוי בטעות צמה. ובכן, אני לא כל האמהות אני בקושי כל האמא שאני. חצי בוקר ניסיתי שוב ושוב לעשות לעופרי צמה סינית וכשסוף סוף יצא לי משהו סביר נועה הסתכלה ואמרה שאם אחותה מתכוונת לצאת איתה ככה לרחוב היא תנטוש אותה במעלית. הפתרון שנמצא בסופו של דבר למנת משכלי (תודה לקרנולה על הקישור) נקרא לופלי. מין פלצור שמאפשר לעשות תסרוקת מתוחכמת בלי לקיים את התנאי המקדים של להיות חכם. כל מה שצריך זה למשוך את הקוקיה לתוך הקוקיה. האמת, אפילו לא חייבים לופלי כי אפשר פשוט לעשות קוקו, לפתוח מיפתח קטן סנטימטר מעל הגומיה להשחיל אליו את כל הקוקו ולמשוך. יוצא יפה כמו באירופה וקל כמו באמריקה מי צריך את סין.

והכנת כלי אחסון לכל טוב השיער הזה

הו! וכאן באמת ההתגלות. כשהתיישבנו להכין כלי אחסון לכל דברי השיער הסתבר לנו שכל פחיות הסימילאק הריקות הן בעצם יציאה מופתית.

ספריי צבע אשכרה משנה את צבען בלי להתקלף בקלות (את מכסי הפלסטיק כן צריך לצבוע קודם ביסוד או פשוט להשאיר בצבע המקורי הזהוב). וטוב מכך- השקעים הלא כל כך חינניים של קופסת הסימילאק הם יציאת היציאות כי הם בגודל של קשת של ילדה. כך אפשר להחזיק מבחוץ את הקשתות ומבפנים את הסיכות והקוקיות.

ושתי גלישות על גלי הרעיון הזה

אוקיי. פח וספריי הולכים מצוין ביחד- ומסתבר גם שמגנט נדבק מעולה לפח. ובכן, יש לנו כל מה שצריך כדי לשחק ולפתח למשל את:

מתנת העוגיות שהמתכון מונח עליהן במגנט יפה-

והמתנה לאח שלי שאני רוצה שהוא יהיה מאושר עד השמיים. בהתאם: קופסת תכלת שבתוכה ענן (יש שערות סבתא כאלו בחנויות רוסיות ארוזות בוואקום) ושיר יפה של חלפי- עם קומץ שמיים ביד הייתי עובר את חיי-

פח. ספריי. מגנטים. הו הצירופים שעוד יבואו מזה: קופסת פח שבתוכה מגנטים של בגדי בובה, הבובה מצויירת על הפח מבחוץ וכל הזמן מחליפים לה בגדים, ערכה ללימוד שעון עם כל המספרים בקופסא והשעון מצוייר על הקופסא, לוח שנה מגנטי שמחליפים לו את המספרים, שלא לדבר על מכונת שירה: קופסא עם המון מילים שצריך להגריל ממנה עשר מילים ולכתוב מהן שיר על גבי הקופסא. יש עוד מיליון שילובים ורעיונות, מרב אפשרויות השיערות שלי סומרות והנה תיקון קוסמי נוסף. עשיתי למישהו קרחת ועכשיו כל שערותי אחוזות חשמל. שוב ושוב אני מגלה שבגלוי אלוהים כותב סיפורי מתח ואימה, בסתר הוא משורר.

תיהנו!

23 תגובות

מתויק תחת פעילויות עם ילדים, רעיונות לימי הולדת וחגיגות

23 תגובות ל-“סיכות לסוכות ונס הפח

  1. מירב

    מדליק! ויש לי גם שאלה, איך מרססים בלי לרסס את כל הסביבה… יש עוד רעיונות חוץ מריסוס צבע?

    • עופרי ואני יורדות לחנייה עם יריעת ניילון שאחר כך מקווצ'צ'ים עד השימוש הבא. ירדנו כבר עם כונניות ונברשת ומנורה ומלא קופסאות. בהתחלה השכנים חשבו שאנחנו קצת משוגעות אבל בסוף הם היו בטוחים בזה.

  2. טלי

    הי אורית,
    הזכרת לי עכשיו את התספורת שעשיתי לעידן במהלך טיול באתיופיה לפני עשר שנים בערך.
    השתמשתי בכלי הגזירה היחידי שהיה בידי: מספריים זעירים לגזירת ציפורניים, עם קצה מעוקל. והוא, בלי מראה, החליט שהוא יכול להנחות אותי, וכל הזמן מישש ואמר: כאן עוד קצת. אתה בטוח? כן, כן. עוד קצת. אוקצור, התוצאה של העבודה המשותפת הזו, היתה ששימחנו מאוד את תושבי העיר לליבלה. כל מי שראה אותו צחק נורא. איזה צחק – התפקע מצחוק.

    לגבי סידור השיער, גם לי הצמה הסינית היא שפה זרה. אבל אני משתעממת מהר וחייבת לגוון את איסוף השיער לפני בית הספר (שלכינים יהיה קשה להעפיל… אני מקווה). אז לפעמים, במקום לקלוע צמות אני אוספת למיקה בשתים או שלוש קוקיות, אבל במקום גומיה אחת בבסיס של כל קוקיה, אני מצמידה כמה גומיות לבסיס ועוד כמה לכל אורך הקוקיה, כמו סרט נקניקיות ארוך. זה יוצא צבעוני ונחמד. עוד שיטה היא לשחק עם צמות מדורגות, יעני, קוקו "בלוף" קלוע, שמתחתיו יש עוד צמה או שתים.

  3. כמה נחמד להתחיל איתך את הבוקר במקום להדיח כלים ולהתחיל לעבוד…
    בקשר לצמות,תסרוקות, צמות סיניות, קוקיות וכאלה- הפטנט שלי הוא לשלוח את הילדה הגדולה לאיזה חברה שיודעת, שתלמד אותה איך קולעים, לתת לה להתאמן על הראש שלך שבוע שבועיים, (זה התענוג הכי גדול שלי…) ואז להסביר לאחיותיה הקטנות (הן כבר מבינות לבד בעצם)- תפקידו של מי בבית הזה להתקשקש עם כל התסרוקות האלה, כדי שלאמא יהיה זמן לקרוא בלוגים של מצחיקה אחת אורית.
    וגם לי יש סיפור תספורת: כשהייתי בצבא, הייתי פקידה פלוגתית (בצנחנים, ברור). ביום שישי אחד, החיילים היו צריכים לצאת הביתה לסופ"ש, והמ"פ אמר לאחד החמודים , ששערו צמח פרא, שאם הוא לא מסתפר, הוא לא יוצא . אז החמוד, החתיך ההורס, בקש מהפקידה הפלוגתית לספר אותו. סיפרתי אותו, היתה לי ברירה? (עם מספרי נייר של המשרד) אבל אז הוא לא רצה לצאת הביתה. נראה לי שצחקו עליו יותר מאלה האתיופים מהתגובה הקודמת .
    ותודה שהכרת לנו את נתנאלה. נבזבז עליה בוקר אחר.
    רעיונות נפלאים. בעיקר קופסת השירים.
    אני לא יודעת אם אלוהים הוא משורר, אבל מה שבטוח, הוא ברא משוררת אחת די משוגעת שאפילו אם היא כותבת סתם הוראות להכנת קוקיות,, יוצאת לה שירה.
    זהו. הבובות מחכות. שיהיה יום נהדר.

    • כן כן, גם אני שמחה בתגובה שלך במקום לעבוד. אני מספרת לעצמי שאם אני אקליד מהר זו תחשב לי התעמלות בוקר שמתחילה במתיחה של האצבעות. סיפור מעולה עם הצבא, ע"ע בקשתי לטלי- שלחו תמונות

  4. inbar

    שחקת אותה עם קופסאות הפח והמגנטים.

  5. איזה כייף של פוסט, אולי גם יש לך פתרון איך לגרום לקטנה בת השנה להשאיר את הסיכות המקסימות האלו על הראש ולא לקשט איתן את המאחורה של הספה 🙂

  6. אלף

    השיר של אסף אבידן (http://www.youtube.com/watch?v=KRAMNWzfjcg) והפוסט שלך על הבוקר גרמו לי אושר וכמעט לשכוח שהאוטו במוסך וזה יעלה לי קרוב ל-2 אלפיות אם לא יצוצו עוד דברים כשהוא שם.
    אילו רעיונות נפלאים יש לך! ואת המשפט המסכם על אלוהים אני הולכת לאמץ ולהפיץ. גאון את (meant in the best way possible).

    • כחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אני כל כך לא גאון שאין לך מושג. נשיקות! וכפרה על האוטו זה צרות טובות. טוב, זהו. אני סוגרת את המחשב והולכת לעבוד. נשיקות גם לכל המגיבים הלאה וקדימה היעילות- הנה אני באה.

  7. Naama

    את פשוט…
    אין מילים!
    תודה 🙂

  8. ליזט

    מקסים מקסים! וגם את…
    כבר חושבת מה אוכל לעשות עם הרעיונות הנהדרים האלה בטיפולי שפה ודיבור (אני קלינאית תקשורת). באיזה ספריי צבע משתמשים? אפשר לעשות את זה בבית או שחייבים לצאת החוצה? ומה שמדביקים על הקופסה בחוץ- למשל בגדי הבובה- איך מכינים? את מציירת/מדפיסה ומדביקה על נייר מגנט?

    • אפשר להדפיס ישר על דפי מגנט למי שיש מדפסת שיכולה 'לאכול' אותם, ואפשר סתם להדפיס על מדבקה או דף ולהדביק על מגנט. זה יפה באותה מידה. בהצלחה!

  9. דורית

    גדול!!!
    אני אוהבת את הרעיונות שלך ובמיוחד אהבתי את מכונת השירים.

  10. חן

    כל הרעיונות מקסימים!!! מחכה שהקטנה שלי תהיה גדולה כדי להתחיל 🙂
    ממש ממש כיף לי לקרוא אותך לפני השינה 🙂

  11. Ronit Goren

    נהדרת ומופלאה כתמיד תודה!!

  12. מקסים! במיוחד הקופסה עם השיר והענן. איפה בדיוק ניתן לקנות שערות סבתא בוואקום?..:)

  13. הרעיונות מקסימים! אבל מה שממש מעניין אותי זה באיזה ספריי צבע השתמשת? כמה הוא עולה ואיפה קונים? האם השתמשת בו גם למסגרות שעליהם שמת את הסיכות?

כתוב תגובה לorrit לבטל