חברים,
אמא שלי נפטרה הבוקר. ההשתלה שלה היתה אמורה להתרחש היום, אבל לא הספקנו.
אני עצובה מאד ועייפה, אבל רוצה להספיק להודות לכם על כל התמיכה הממש יומיומית שקיבלתי מכם. כמעט כל יום הגיע עוד מייל מקורא בלוג עם איזה ממתק בשבילה.
מעבר לזה, אמא שלי קראה כל מילה בבלוג, וכל מילה בתגובות. אז תודה גם שעזרתם לי לעשות את הדבר שהכי בעולם רציתי לעשות, לעשות אותה גאה.
לילה טוב.
אורית
oritgidali.wordpress.com 
עצוב לשמוע…
תהיו חזקים!
איתך בכאבך
אני ממש ממש משתתפת בכאבך.
ליה
אוי…..
האמת, לא ידעתי מכלום.
עכשיו אני רואה בעם הראשונה..
מן השמיים תנוחמו!
בשורות טובות!
תחזיקי מעמד ושתדעי אושר
תנחומיי, אורית.
אוי, אורית, אני כ"כ מצטערת לשמוע. איכשהוא, אפילו כקוראת סמויה התחלתי להרגיש חלק מהמשפחה… "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ירושלים, ולא תדעו צער עוד".
תנחומיי. אפשר להציע חיבוק וירטואלי?
משתתפת בצערכם, כל הכבוד על דרך בה תמכתם בה לאורך כל הדרך.
אני בטוחה שהייתה גאה בך. איך אפשר שלא? היצירות, המניאטורות, התמרון אמהות-ילדים-אישה והשירים.
ובעיקר בגלל שהיית הבת שלה – התכונה הכי טובה אצל ילדים.
מאחלת שתימצאי נחמה וכוח.
אושרת
בוודאי שהיא היתה גאה בך ! שלא תדעו עוד צער. חבל שאי אפשר לעשות "שיתוף קבצים" על רגשות. לקחת לך קצת מהכאב ולתת קצת ציחקוקים ושימחה.
צוף
תנחומים כנים מכל הלב
מחבקת אותך.
תנחומיי.
חיבוק גדול.
צר לי כל כך… מהבלוג שלך נראה שאת עטופה במשפחה אוהבת ומחבקת. חיבוקים ואהבה גם מהמשפחה הוירטואלית כאן…
עשית אותה גאה אורית, ועשית אותה אהובה בכמויות אינסופיות, עטפת אותה באהבה וזה ברור שהיא ידעה את זה. ושתדעי שגם את מאוד אהובה.
התעצבתי מאוד לקרוא. מדהים היה לקרוא על ההשקעה העצומה שלכם על מנת לעשות לה את הימים האחרונים נעימים ומלאים אהבה. ואני בטוחה שהיא הייתה גאה בך מאוד מאוד.
איתך בליבי.
אנחנו זורמים בעולם של התחלות וסיומים. אמא שלך בודאי היתה גאה בך, מאוד, על כל הכשרון והרגישות, והאכפתיות והאנושיות שאת מקרינה בכל מקום ובכל כתבה. מחזקים את ידייך במעבר הזה. חווי אותו עד הסוף…. באהבה
אוי לא
אוי אורית… כל כך עצוב לקרוא… לפי מה שכתבת, העשיה של כולכם למענה הייתה אדירה והיא נפטרה מוקפת באהבה גדולה, אבל זה עדיין לא הופך את ההתמודדות לקלה יותר ולא ממתיק את המציאות.
הרבה כוח ויכולת הכלה לך ולכל בני משפתך!
מצטערת מאד לשמוע ,אורית.כמו כל הקוראות,גם אני מרגישה שמכירה את המשפחה המקסימה שלכם.אמא נפטרה מוקפת באהבה וזאת נחמתכם.
משתתפת בצערך הגדול.
שלא תדעו עוד צער ואין לי ספק שהיא עזבה את העולם הזה כשהיא גאה בך.
אורית יקרה –
כבר כשראיתי את הכותרת של המייל, שמבשר על פרסום פוסט בבלוג שלך, נשבר לי הלב והתמלאו לי העיניים. ידעתי מה הולך להיות כתוב שם. אני שולחת לך ולבני משפחתך תנחומים מעומק לבי.
משתתפת בצערך,זה כל כך עצוב. את צריכה לזכור תמיד שנתת לאמא שלך ימים אחרונים של אהבה , ואולי זה ינחם מעט. שלא תדעו צער
משתתפת בצערך הגדול. קשה לנחם על אובדן כזה
אורית יקרה, קשה לנחם על אובדן כזה, זולת אולי בעובדה שהיא כבר אינה סובלת וכי בחייה היתה לה הרבה נחת ממך וממשפחתך.הכרתי אותה פעם בסדנת כרית עם דובון אצל יעל קיפודים,ודמותה החזקה והמחייכת תשאר כך לנגד עיני. מן השמים תנוחמו.
אין מילים. שולחת חיבוקים.
משתתפת בצערך. מחבקת.
אורית אני מאחל לך ולכל המשפחה רק שמחות מעתה ושלא תדעו צער יותר
כ"כ חיכיתי לפוסט חדש ואופטימי. הכתיבה שלך עזרה לי ונתנה לי רעיונות גם לימים הקשים שעוברים על משפחתי. אני משתתפת בצערכם ומקווה שתמצאי נחמה בעובדה שהצלחת לשמח בתקופה זו אנשים נוספים.
בוודאי שאימא שלך היתה גאה בך. גם מקריאת הבלוג שלך ניתן לראות שאת אדם מופלא ומיוחד, ולאמא שלך יש בוודאי ובוודאי חלק ממי שגדלת להיות. יהי זכרה ברוך, בליבך וובאישיותך ובאימהותך שלך ובילדייך ובילידהם שלהם בבוא היום. תנחומים לכולכם.
אורית יקרה שלי,
אילו הייתי לצידך עכשיו הייתי מחבקת אותך חזק.
עוטפת אותך ומנסה לשאוב מתוכך חלק מהכאב,
משאירה לך את המידה שתוכלי לעמוד בה.
את בת מופלאה. אמיצה ומסורה ומיוחדת.
המתקת לאימך ככל שיכולת, הפכת באמת, עולמות,
כדי לעשות זאת.
האהבה המופלאה שעטפה את משפחתך,
זו שצמחת מתוכה וזו שאת מצמיחה,
היא לחם. בסיס לקיום, רחב ואיתן.
והיא גם אות כבוד.
אורית יקרה,
איתך באבלך.
דורית אופק.
ברוך דיין אמת
משתתפת בצערך
חיבוק
לילה טוב
הפעם הכותרת לא בישרה טובות… אני משתתפת בצערך, אורית. אולי זה לא הזמן להיות חזקה. אולי זה דווקא הזמן להיפרד ולעבד ביחד ולחוד את מה שאבד. אולי בכך הנחמה והחיזוק. את באמת עטופה. אני איתך. כולנו איתך.
אין לי מילים. עצוב לי בשבילך.
אוהבת,
שלומית
אורית היקרה, עכשיו את יכולה ללכת לישון מבלי לחשוש מהבאות. מאחלת לך לקום בבוקר עם ידיעה פנימית שאמך ממשיכה להתקיים בלבך ובלבבות רבים אחרים שהכירו אותה.
שרון
כל כך עצוב.
את ומשפחתך הענקתם לאמא שלך מופע סיום מופלא של אהבה.
זה הכי הרבה שיכולתם.
מאחלת לך שתמשיכי לאהוב ולהיות אהובה כל כך וגם הרבה זכרונות טובים מאמא.
כואבת איתך
אבישג
אוריתי, הכנתי 'קמע' לחיים, ורגע לפני שהוא הגיע אל אמא שלך, הסתיימו החיים.
איך המוות תמיד מצליח להפתיע. גם כשהוא פחות צפוי וגם כשיותר.
ותמיד תמיד הוא מותיר אותנו יתומים, אבודים, וחסרי מילים…
אז שולחת אליך – אל כולכם- ידיים וירטואליות ארוכות לחיבוק. חזק.
דינה.
אוי, אורית. חיבוק גדול ודומע.
לא היכרתי אותך ובוודא שלא הכרתי אותה, אלא רק דרך המילים.
ועדיין, הכאב כל כך מוחשי ומורגש ואצילות הנפש של משפחתך מרשימה ובוודאח שגרמה לה להתגאות בכם, תמיד.
תנחומיי.
אורית מורתי היקרה. אהובה. אני מצטערת.
את כזאת קסם. מגיע לך הכי טוב שיש בעולם.
אמא שלך זכתה במתנה.
אני הייתי רוצה בת כמוך בדיוק.
את גורמת לאנשים להיות מאושרים.
אני מאחלת לך שלא תדעי צער, ושתאספי כוחות לחיים העצומים שאת יוצרת.
שלך,
מיכל
תנחומי 😦
משתתפת בצערך
תנוחמו מן השמיים עצוב מאוד שלא תדעו עוד צער
תנחומי אורית, לך ולכולכם.
מחבקת אותך
אורה
אורית יקרה!
משתתפת בצערכם הגדול,זה רגעים קשים מלשאת ואני מאחלת לכם הרבה כוח, תהיו חזקים,הענקתם לאמא כ"כ הרבה אהבה, תמיכה,מחשבה .זו ברכה מיוחדת ללכת כךביחד בדרך החים, לתמוך, לאהוב, להיות ביחד עד לרגע האחרון
.שלא תדעו עוד צער
אורית יקרה
איננו מכירות כלל, ועדיין, מהצד הזה של המסך, אני מרגישה שנכנסת אלי ללב חזק לאורך כל הדרך. התעצבתי כל כך לשמוע את הבשורה המרה על מות אמך, וחשבתי לעצמי, (לא בפעם הראשונה לאחר קריאת המילים שלך), איזו אשה מדהימה את, כמה נתינה אינסופית יש בך, ואיזו זכות גדולה נפלה בחיק אמך לגדל בת מופלאה שכמוך ולהיות מוקפת בכזו אהבה ענקית. שולחת לך תנחומים וחיבוק וירטואלי, אך אמיתי מכל הלב.
שלא תדעו יותר מצער
משתתפת בצערך! כמי שאיבדה אב צעיר לפני שנה, יכולה רק לאחל לכם בריאות ואחידות משפחתית!
שלא תדעו עוד צער
כוכבית
כ"כ עצוב לשמוע…איני מכירה את אמך, ואותך אני מכירה דרך הכתיבה שלך…ובטוחני שאם את גדלת להיות מי שאת זה אומר שהייתה לך אמא נפלאה. אין מילות נחמה על אובדן אם. כי אמא זה אמא זה אמא בכל גיל!!!
אני בטוחה שהיא במקום יותר טוב עכשיו וכבר בטוח לא סובלת- רק למי שנשאר קשה…אבל היא השאירה אחריה כ"כ הרבה כך שמשהו ממנה תמיד יהיה אתכם!!!
חזקו ואמצו!!! מעכשיו היא שומרת עליכם מלמעלה עם חיוך של גאווה (משם רואים יותר טוב!!!)
התעצבתי וכאבתי לקרוא את החדשות. בשבועות האחרונים התרגשתי מהמסירות והאהבה מעוררות הההשראה שלך ומהיצירתיות, שהצלחת לגייס באופן מרשים כל כך גם ברגעים לא פשוטים. בטוחה גם אני בגאוותה בך. אי אפשר שלא.
תנחומיי לך ולמשפחתך
הילה
אורית,
הייתי עצובה לראות את הפוסט הבוקר. גם אני בטוחה שאמך הייתה גאה בך. אני לא מכירה אותך באופן אישי, אבל מהבלוג שלך את מקרינה אור.
שלא תדעו עוד צער.
מירב
אורית, אורי ועדו,
אתם משפחה נפלאה ומגובשת! נתתם לנילי הרבה אהבה וכוח בהתמודדות הקשה! אמנם הטיפול כשל אבל נילי סיימה את חייה עטופה באהבה רבה, ובזאת ננוחם!
ורדה
אורית,
נסחפתי באופטימיות כששיתתפת. האמנתי שאפשר להציל. מופתעת מההודעה הזו, כאילו באה לי מוקדם… אני כל כך מצטערת בשבילכם, ראיתי דרך הכתיבה שלך כמה אמא שלך הייתה עטופה ואהובה. שלא תדעי עוד צער.
עינת.
אורית היקרה וכל המשפחה
עקבתי בהתרגשות אחר הפוסטים בהם סיפרת על הבלוג שפתחת לאימך! איזו זכות עצומה היתה לכם לשמחה כל כך, הקפתם אותה באהבה אמיתית. כל כך דאגתם לשמחה – זה דבר מיוחד.
תמשיכו בדרכה של אמכם בנתינה ועשייה.
ומן השמים תנוחמו
אני משתתפת בצערך ובאבלך על מות אימך. עצוב מאוד.
מצטערת מאוד לשמוע. שולחת תנחומים. זכיתם, וגם היא זכתה.
שולחת את תנחומי. ובצידן, רוצה לספר לך שהשיתוף בהתנהלות הליווי של אמך בשעתכם הקשה, היה לי למקור השראה.
מזמינה אותך, בדרכך שלך, כשהזמן יתאים, ל"ארגן" את שלל האוצרות המופלאים שהכנת כדי לתמוך ולעודד ברגעים מורכבים ולחלוק אותם עם כל מי שמשתוקק להכניס אור ואהבה לחיי מקורביו ,בזמנים דומים, או, אחרים.
צר לי מאוד לשמוע. התמונות שעשיתם לה הקסימו אותי, לא קראתי את כל הבלוג ההוא, אבל מה שסיפרת היה מאוד מרגש. אני מתארת לעצמי שלא תהיי בכיכר בשבוע הספר.
קוראת מן הצד וקוראת אותך כאדם, כאישה שהחיים כל כך חזקים בה ומפעפעים מתוכה. כוח חיים כזה נוגע ויודע מוות. וכאב וצער. זה מין כוח אהבה חובק כל כזה. למדת אותו ממישהו, ינקת אותה ממישהי. אין דבר שלם יותר מלב שבור.
אני משתתפת בצערך.
חיבוק גדול.
משתתפת בצערכם.
מי יתן ולא תדעו עוד צער
באמת חשבתי שבזמן האחרון לא ראיתי פוסטים שלך….עכשיו הבנתי למה. תנחומי הכנים. גם כשאנחנו מתבגרים אנחנו תמיד נשארים ילדים ,כשזה קשור לפרידה מהורים…
אורית יקרה מאוד! קודם כל אני משתתפת מעומק הלב בצערך.
מבלי להכירך ממש אני כל כך בטוחה ויודעת שאמך היתה גאה בך תמיד, ובצדק. את נהדרת, והיית לה בת נהדרת וילדייך שימחו אותה והאירו את ימיה. ההתארגנות שלכם בבלוג פשוט היתה מדהימה ומרגשת, אשריכם ואשריה שזכתה לכם
כל כך כואב לאבד אמא. כאב רב-דורי מהדהד. אני איתך, מחבקת אותך חזק
עצוב לשמוע.
בתור קוראת קבועה ונלהבת עקבתי לאחרונה וראיתי את אהבתך לאמא שלך. אהבה שנפרשה על פני מילים ומעשים ביופי ובהדר.
ועצוב לי לדעת.
שולחת לך חום ורוך בימים קשים כמו זה.
חברים,
קראתי כל מילה בתגובות פעמיים. פעם בשמי ופעם בשם אמא שלי. שתינו נרגשות ומודות לכם מאד. אורית
מאז הפוסט שבו גייסת את הקוראים לחלוק דברים משמחים, חשבתי עלייך ועל אמך מדי כמה ימים, תוהה לעצמי מה שלומה, ומה שלומכם. מדהים כמה נכנסת ללב של הרבה אנשים. גם אני כמו אחרים שכתבו פה, קיבלתי השראה גדולה ומחויכת מהמחשבה שאפשר ללוות ככה מישהו אהוב לנו – בהומור, ביצירתיות, בחיוניות מתפרצת. גם לנוכח הסוף. החיים מלאי צער (גם), וההתמודדות שלכם מופלאה. מאחלת לכם שזה יהיה זמן של "דבק" משפחתי, שיחזק ויהדק ויחבר עוד יותר.
במקרה ראיתי בבוקר את מודעת האבל בעיתון. כואב מאד. את מרגשת והרעיון של הבלוג לאמא שלך מאד נגע ללבי. אני שמחה שהיא הספיקה ליהנות ממנו.
משתתפת בצערך כי באמת אי אפשר לומר יותר מזה.
אורית היקרה מאוד,
שלא תדעי עוד צער.
חיבוק גדול.
אורית, צר לי כל כך לקרוא. חיבוק גדול.
אורית יקרה. העצב גדול וכבד על אובדן אמיתי וקשה. שמחה עבורך על כל התמיכה מסביב שעוזרת למרות ועל אף. וכמו שבני בן ה7 לפני שבועיים על רקע אובדן אצלנו במשפחה , הביט בי עמוק בעיניים נשם ואמר: אמא , זה רק מעבר….איזה מזל שנולדו לנו ארנבונים…ומאז אני מסתובבת בפנים עם המעבר הזה שנותן לי המון כוח ומקווה שגם לך.
לימים קלים יותר ומאווררים.
גליה
אורית יקרה –
אני מניחה שכמו ברבות מקוראותייך, גם בי היתה התקווה שהטיפול יצליח… שהרצון של אמא לחיות ולהמשיך להנות מהחיים ינצחו את התאים הסרטניים…
כל כך התעצבתי לראות את הכותרת של הפוסט הזה שבישרה את תוכנו הכואב…
אני מאחלת לך, לכם, שהימים האלה לא ירוקנו אתכם בעצב ובכאב שלהם, שביחד עם שני אלה גם תמצאו את הכח לחגוג את חייה ואת דרכיה…
מחבקת אותך חזק חזק ומוחץ…
יפעת.
דמעות בעיניי חיבוק ענק
אורית היקרה, שולחת לך תנחומים. שלא תדעו עוד צער.
את ואימך וליבך היפה, הרחב, כל היום במחשבותיי. שולחת לך את כל אהבתי
אוי, שולחת לך המון אהבה.
אורית יקרה,
אמא שלך זכתה להיות אהובה ועטופה כל כך, וכך גם עזבה את החיים – בידיעה שהייתה כזו.
מאחלת לכם ימים קלים וטובים יותר.
תודה רבה חברים, בוקר טוב ושבת שיהיה בה שלום.
משתתפת בצערך.
עצוב 😦
אוי אורית, כל כך מצטערת לשמוע.
משתתפת בצערכם.
אני בטוחה שהיא היתה גאה בך כ"כ. איך אפשר שלא?
צר לי לשמוע על פטירת אימך, אין ניחומים ועוד יותר אני מצטערת שלא הספקתם לעבור השתלה. לפני כחודש וחצי איבדתי את בני (בן 34 אב לחמישה שהיום נולד לו הבן ה6) אני חתמתי על תרומת איברים ו6 אנשים ניצלו בעקבות ההשתלה. חבל שאנשים לא מבינים את הצורך שבמות האחד אפשר להציל את השני.
תנחומי אורית. הצטערתי מאוד לשמוע.
לאורית, לישראל ולבני המשפחה,
ליבנו אתכם. היתה לך אמא קורנת בחיוכיה.
אילנה אלקד-להמן ויורם להמן
עצוב מאד.
מאחלת שתמצאי בתוכך ומסביבתך את הכוח להתחזק ולהתאושש.
עצובה לשמוע, אתם משפחה מרגשת ממש. מאחלת שלא תדעו עוד צער. סיגל – shapirit79
אורית
לא רפרשתי בבלוג שבועיים ופתאום …
את מופלאה בעיני ,מיוחדת מסוג האנשים שהייתי רוצה שיהיו חברים שלי
שחיים כמו שהייתי רוצה לחיות ולא כמו אצלי במחשבות בדיבורים.
לא יודעת מה אני רוצה לכתוב אבל…
אם יש אלוהים בתקרה אז אמך מסתכלת עליך מלמעלה
וכל כך כל כך גאה!
נשיקות
ליאת
אורית היקרה, עצוב לי בשבילך 😦 …מחבקת מרחוק, ראומה
אורית היקרה, גיליתי את הבלוג שלך אתמול ונשביתי בקסמך.
אני בטוחה שעברו עלייך ימים קשים ושעוד יהיו כאלה (פרידה, להבדיל מפגישה, לא תחומה בזמן ברור והיא נמשכת זמן לא מוגבל), אבל – בבקשה בבקשה בבקשה – תחזרי לכתוב כאן!! בבקשה?