אופניים

לפני שש עשרה שנים פגשתי עלם חמודות. הוא סיפר לי שהוא נוסע לטיול מרגש ואתגרי בארץ שקטה ופיוטית.

התיאורים שלו נשמעו כל כך מפתים עד שהסכמתי מיד להצטרף אליו. קניתי כרטיס טיסה ותוך זמן קצר נחתתי בניו-זילנד:

מוכנה לטיול שהוא תכנן עבורנו:

לאושרי לא היה גבול.

ואז גם הבנתי באילו גבעות חמודות עלי לפדל:

יבורכו מנגנוני ההתמודדות הפסיכולוגית הבריאים שלי. רק בזכותם שרדתי.

בעליות הבחור ההמום נאלץ לדחוף אותי מאחור ולצעוק: קדימה קדימה  בעת שאני עונה בצווחות: אני רוצה לאמא. בלילות הסערה הוא נאלץ למלט אותי למקום יבש כי כשארזתי לא ידעתי שאם קונים אוהל זול כדאי לקנות מעיל גשם יקר, ובכל פעם שהגענו למקום יישוב היה עליו להסכים שנקנה בתקציבנו הזעום גבינות ושוקולדים משובחים. עשרה קילו עליתי רק מאכילת הפיצוי על הקושי הקשה מנסוע. כשהייתי זוחלת לאוהל בסוף היום הדבר היחיד שניחם אותי היה שזה סוף היום.

ובכל זאת, אלף מאתיים ושבעה עשר קילומטרים שבהם, אני נשבעת, היו יותר עליות מירידות, עברו והפכו ברבות השנים לשורה שאני אוהבת להפטיר במשחקי אמת ושקר: פעם נסעתי חודשיים ברציפות על אופניים.

זו שורה להיט ממש לצד: שתקתי חמישים יום ברצף. שתי העובדות האלו, שגם השנייה אגב נכונה לחלוטין, נראות בלתי סבירות לכל מי שמעיף בי ולו מבט קל בלבד.

הבעיה עם דברים שקרו בעבר הרחוק היא שממרחק השנים הם נראים אפילו נחמדים. לכן החלטתי הבוקר לעשות טיול אופניים עם המשפחה שלי. איזו טעות.

מתישהו בעלייה השמינית ניסיתי לפצות על ביצועי הפיזיים הכושלים בהמרצת משפחתי בשיר טיול, אם כי גם שם נאלצתי להודות שצמד המילים כביש עוקף לא מתחרז בשום צורה ודרך עם המילה: כיף. לאחר עוד שעה וחצי מפרכת חזרנו הביתה. כולם התארגנו בחדריהם בעליזות יתרה ואילו אני ביקשתי נפשי למות.

מסקנתי :אני כבר לא מה שהייתי פעם, ומה שהייתי פעם מעולם לא היה מה שרציתי להיות אי פעם.

מה שכן, הטראומה הזו החזירה לי שלל של אנקדוטות משובבות לב מהטיול ההוא בינות הכבשים. אחת מהן ממש מוצלחת וגם נותנת לי רעיון לסדרה שלמה של פוסטים שבא לי לכתוב. הכותרת שלה תהיה- דברים שלא עולים יפה ומה שיפה בזה. כשהניתוחים של אמא שלי יהיו בהפוגה ועיתותי שוב יהיו בידי – מבטיחה לחזור ולראות אם באמת יש שם משהו. בינתיים- לילה טוב!

אהבת אמת שנזנחה

מודעות פרסומת

12 תגובות

מתויק תחת שונות

12 תגובות ל-“אופניים

  1. מחכה בכליון אופניים לפוסטים על דברים שלא עולים יפה ואין לי ספק שהם יעלו מאד יפה כשתכתבי אותם.
    הפוגה ובריאות ברצף לאמך וגם לך יקירה.

  2. לפני המון שנים, ללא כל עלם חמודות, יצאתי לי לטיול בפירנאים. הצטיידתי במכונית, אוהל בבגאז', נסעתי לי כמה חודשים בין אתרי קמפינג למסלולי טיול, טיילתי טיולי-יום ברגל ודיברתי צרפתית עם המקומיים להנאתי. ואז גיליתי גם אני (אם כי כמובן לא ניסחתי כ"כ יפה, כרגיל) את מה שאמרת על האוהל הזול. למרבה המזל זו לא היתה נ"ז, זה היה קיץ, ומספר ימי הגשם היה מוגבל, אבל אחרי לילה אחד על מזרון צף בתוך שלולית גדולה – הקפדתי למצוא חדר ללילה בלילות גשומים, ולו במלון-פשפשים עם שרותים בקצה המסדרון.

    [וזה שאני לא שואלת איך עשית את האילוסטרציות המשובבות זה לא כי לא שמתי לב והתפעלתי, זה כי כבר הבנתי שזו אינפורמציה מיותרת בשבילי – אני כנראה לא אעשה כאלה, מספיק להנות ממראה עיניים]

    גם אני מחכה בכליון עיניים לסדרה (ובהצלחה ורפואה שלמה לאמך). לפחות אוכל להנות בלב קל ללא שום נקיפות מצפון על כך שאני לא מנסה לעשות את הדברים האלה בבית…

  3. טלי

    את כותבת כל כך יפה, ולקרא אותך על הבוקר זה הבטחה ליום נפלא. רוב בריאות לאמא שלך

  4. ykipodim

    איזה כיף שאפשר כל פעם להיות מופתעים ממך מחדש! עונג של פוסט

  5. אגב, יש משהו קטן אחד שפוגע קצת באמינות הסיפור שלך… איפה בניו זילנד מצאתם גבינות ושוקולדים משובחים?? אני גרה פה כבר שש שנים, ואכן, בדי עמל כבר גיליתי איזה סוג או שניים של שוקולד שראויים בכלל למאכל אדם, אבל זה לגמרי לא טריוויאלי ולא נגיש למטיילים ככה סתם בסופר. וגבינות – נו, בואי נאמר שאמנם יש לנו נופים יפים וכבשים ושלווה לרוב, וגם עליות בירידה, אבל זה לא בדיוק צרפת פה… 😦

  6. חן

    פשוט כיף לקרוא ולצחוק,
    התמונות מוסיפות המון 🙂

  7. מירי

    אוי מותק, חבל שלא הכרנו אז…, אני חושבת שאת דעתי על אופניים כבר אמרתי פעם (אם אפשר להגיע עם האוטו למה לדווש ואם אי אפשר להגיע עם אוטו כנראה שלא באמת צריך…..)
    לפחות עכשיו את חתיכה מהממת כי ירדת מלא קילואים ברכיבה

  8. עדיה

    תמיד נהנית לקרוא אותך, את מוכשרת בטירוף ,המון בריאות והחלמה לאמא. עדיה

  9. Naama

    מעולה את. תודה 🙂

  10. שתי עובדות מפתיעות עלייך שאחת מהן ידעתי (זאת עם השתיקה) ואת השניה לו והיא דווקא מסתדרת עלייך טוב, הרי את מלאת מרץ ועזוז… שתיקה לעומת זאת… מחכה בקוצר רוח שיהיה לך יותר זמן במיוחד כי זה יגיד שאמא שלך מרגישה יותר טוב.

  11. גולי

    אני קוראת אדוקה ומוקסמת אך לא מגיבה לעולם. היום חייבת לאחל רוב בריאות לאמא שלך.

  12. צחקתי, נהניתי והקומיקס ממש חמוד! מקווה שבעלי חובב האופניים , לא יתקל בפוסט הזה "את רואה אפשר לרכב על אופניים 50 יום ברצף …." הוא חולם על אשה ספורטיבית שתרכב איתו… על האופניים שקנה לי בפסח שנה שעברה רכבתי 5 פעמים…בינתיים הצעתי שאתחפש לזוג אופניים כדי לקבל קצת יחס חם…פה ושם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s