אוכל מלבד- איך עושים קונכיות ומהן פטיפורים

קונכיה פתוחה-

נתחיל בתפירה המוכרת לנו של תך תפירה לאורך שולי העיגול, ואז נמשוך את החוט אבל הפעם מעט:

נכון, יכולתי לצלם את זה בצבע הנכון- החום במקום למחזר צילום מההדרכה של שלשום, אבל יש לי ארבעה ילדים בחופש. אז תחליפו צבע במוחכם, שימו בפנים פטיפור עם רוטב לבד וטה דם:


קונכיה סגורה-

אפשר גם לייצר קונכיות שוקולד מעיגול של בד מקופל לאורך קו החצי שלו, ממולא בקצת אקרילן ותפור לאורכו. בדיוק על אותו עקרון של הכנת העיגולים, מגיעים לקצה התפר ואז מושכים ומכווצים. כאן במיוחד חשוב חוזק החוט כי צריך למשוך, לכווץ , ואז לפרוש את הכיווצים לשביעות רצונכם.


עכשיו מתחילים לצרף צורות-

קונכיה שבתוכה עיגול קטן- פטיפור. עיגול קטן על גדול- פטיפור שני. וכו'. אם מכינים שוקולדים כדאי להתחיל מעיגולי יסוד קטנים. זה יוצא מכמיר לב ודומה יותר לדבר האמיתי:

אם יוצרים את המנה העיקרית אפשר לעבוד עם עיגולים גדולים קצת יותר.

למשל במקרה של הפילמני-קרעפלך הרוסי והאצות היפניות:

כאן בצילום עם כל המשפחה:

את העיגולים לזייתים בפיצה, אגב, מחוררים עם מחורר חורים משרדי. מנקבים את החור הפנימי בלבד וסביבו גוזרים את הזית. בדרך אפשר כמובן להרוס את המחורר, אבל זה קורבן ראוי כי החיים קצרים והאמנות ארוכה. יש אנשים שיש להם ממש מכשיר ייעודי לרציעת חורים. הו אנשים עשירים ומאושרים, קחו אותי כחברה לנצח. אמנם אדרוש מכם להתייצב לכל מיני השקות ספרי שירה שלי לאורך השנים, אבל בתמורה אבהה בכם ובמכשיר היקר שלכם בעיניים מעריצות, ואכתוב לכם שירי הלל חרוזים היטב. שווה.

מודעות פרסומת

5 תגובות

מתויק תחת בניית משחקי ילדים

5 תגובות ל-“אוכל מלבד- איך עושים קונכיות ומהן פטיפורים

  1. שירי הלל חרוזים בזיתי חרוזית – שווה לי להקריב את הקרופ-א-דייל שלי בשביל לראות את זה!
    האמת היא שאני מתחילה להיות המומה מההספקים שלך, ומשפע המטעמים היצירתיים – גם הילדים משחקים בזה או שרק את?

  2. אוריתוש ניסיתי לעשות גזר עם גיאצ'וק שלי. יצא גזר עייף משהו. כאילו ישב במקרר איזה שבועיים בלי שזכרו אותו ונבלע בין הררי הגבינה פגת התוקף והקישואים המדובללים שנקנו כדי להוליד מרק.
    איך לך יוצא ככה?
    קוסמת אחת

    • את הגזרים עשתה לי במתנה טלי שגם לימדה אותי את העיגול הראשון שלי. היא עשתה את זה ביד אחת אגב כך שהיא מניקה תינוקת ומשעשעת שלושה ילדים גדולים יותר, שלה ושלי. אני לא קוסמת, אני רק מאד מתרגשת כשנקרות על דרכי קוסמות.

  3. דידי אלמוג .

    תודה למרמלדה שחשפה אותי בבוקר השקט הזה לבלוג המקסים .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s