על המון אדם והמון אנושיות

אחרי הלילה באוהל בשדרות רוטשילד יש כמה דברים שלמדתי:

  • חום אימים פירושו לצעוק על הילד שמסתובב לחבק אותי: כמה פעמים צריך להגיד לך- אל תביע רגשות.
  • השלט האידיאלוגי שהכי ירגש אותי בשחר שאחרי הוא: די ללחות.
  • אם מתעלמים מספיק זמן מילדים שאומרים שהם צריכים פיפי, זה עובר להם.
  • לפעמים בבוקר מגלים לאן בדיוק זה עבר.
  • צריך להביא הרבה בגדים להחלפה.
  • אוהל של 4 לא מספיק ל- 6.
  • 2 הורים על 4 ילדים זה לא כוחות.
  • מסיבת רחוב שקטה? לא שקטה.
  • לא נכון: תינוק ישן בכל מצב כי הוא רגיל לרעשים מהג'ונגל.
  • כן נכון: היה שווה. בשביל לראות את זה: המון אדם שרוצה גם להיות המון אנושיות.

למשל- לצורך הקמת האוהל שלנו, מיד משהתברר לסובבים שאנחנו במצוקה טכנולוגית, עצרו שמונה (!) אנשים שונים כדי לעזור. משהתברר שגם הם לא מסוגלים להרכיב את אוהל חמש הדקות, הם עזרו עם הילדים שלנו שרצו לכביש וחיכו איתנו עד שבסוף עברה שם קיבוצניקית אחת. יברך האל את התנועה הקיבוצית. להקים אוהל באמת לוקח חמש דקות, פלוס עשרים שנות ניסיון בטיולים.

עוד דוגמאות?

האיש שעצר סתם כדי לדבר. האנשים שהמליצו לנו איפה בכל זאת לעשות פיפי והקפידו להזהיר שנשמור על הסביבה האורבנית. האנשים שהציעו לנו להתקלח אצלם, בגבעתיים. האלף אנשים שבאו לרקוד עם אוזניות באמצע הלילה וגרמו ללב לרקוד.

את אלכס, אגב, כל הפסטיבל הזה עצבן בהתחלה. היה נדמה לו שאנשים באים בשביל הכיף. לתופף, לצחוק, ולא בשביל העניין עצמו. אבל בעיני, השמחה הזו מבטאת נהיית עומק. אנשים ברוטשילד ובשאר מאהלי המחאה גרים בתנאים בלתי אפשריים, באמת בלתי אפשריים, לא רק בגלל הכסף. כן. זה סופר חשוב שנשלם על קוטג' כמו על קוטג' ולא כמו על וילה. אבל יש שם משהו אחר. יש שם הקלה גדולה להיות עם. סוף סוף.

זה ממש הרגיש לי כמו אנשים שמשתחררים מאיזה כיבוש של זרות או מאיזו עבדות של ניכור. רוח התנדבות כל כך חזקה, ספרים שמחולקים בחינם ומוחלפים בחינם, בגדים שמחולקים ומוחלפים בחינם, זולת גן עדן בתוך חום גיהנום. ודווקא בתל אביב, העיר שאני לא סובלת רוב הזמן כי היא מרגישה לי מאומצת, משתדלת לחקות איזו עיר גדולה אחרת, אנשים גדולים אחרים. פתאום נהייה לאותנטיות. למאבק אבל גם לחברתי. ברגע של הגזמה אמרתי לאלכס שזה משק כנפי ההיסטוריה. היה נדמה לי שהוא חייך. משק כנפיים זה נעים. יופי של רוח.

אפשר לספר את זה בשעות:

בשעה אחת עשרה בלילה אשכול, השותף שלי, ואני אספנו כמה אנשים לסדנת כתיבה. כתבנו ביחד שיר אחד. היה באוויר קסם.

בשעה שתים עשרה חברתי לאלכס ולילדים והכנסנו את הילדים התשושים לאוהל.

בשעה חמש לפנות בוקר התחלנו לפרק את האוהל כי אף אחד לא ישן והיה חשש שהצרחות יפריעו לשכנים.

בשעה שבע בבוקר הגענו חזרה לרחובות.

אני אדם אחר מאז. כבר עברו שתים עשרה שעות. אני אדם אחר. שמח יותר.

מודעות פרסומת

7 תגובות

מתויק תחת Uncategorized, שונות

7 תגובות ל-“על המון אדם והמון אנושיות

  1. קרן

    ואני אוהבת אותך
    ואת הבלוג הזה שכולו את – שפע ומורכבות ושמחת היות וחיים.
    גאה בך כל כך! יא מטורפת שמקימה אוהלים עם ארבעה ילדים באמצע העיר
    קרן

  2. עידו

    אין ספק שקורה משהו גדול, ודווקא מתוך היאוש העמוק כל כך, שבוע אחרי חוק החרם, בשבוע בו היו אמורות לקום ועדות החקירה של ארגוני ה"טרור" של השמאל, פתאום, הארץ מדברת בשפת הנביאים, פרות הבשן באימה, ואפילו ירושלים מתחפשת לרגע אחד לקריה נאמנה. הלוואי שכל זה ימשיך, שהחום בחוץ יתגמד לעומת החום האנושי שעוטף אותנו עכשיו.
    שנים שאני מתבייש, נעצב אל ליבי מהמקום הזה וממה שהוא כל הזמן מסרב להיות, למרות הפוטנציאל, למרות האנושיות המופלאה שפועמת בין אנשים פה. ופתאום רגש עתיק, מהנעורים- גאווה, להיות דווקא כאן, בימים האלו.
    שלא ייגמר החום יולי אוגוסט הזה, לא הפעם

    • קרן תודה על התגובה מלאת השפע בעצמה. עידו- בא לי לשכפל את התגובה שלך ולשלוח לכל מי שאני מכירה בעולם, כי אולי בייחד אפשר יהיה להחזיק את הדבר הלא שביר לכאורה אבל בעצם מאד שביר שקורה עכשיו.

  3. אילנה גרושקא

    כל כך יפה כתבת. חשוב לי לציין שלפעמים, גם ילד אחד על שני הורים זה לא כוחות!

    אני לקחתי את איתן לשוחח עם יושבי האוהלים. היום, כששואלים אותו למה יש אוהלים הוא מספר "כי אין להם כסף" 🙂

  4. מיר

    את אדם מאוד אמיץ !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s