רגשות אשמה ועוד שאלות

תקשיבו, זה היה כל כך מרגש ההיענות לבלוג. הכניסות, המיילים, התגובות, הסימנים שאכפת לכם, שאנחנו זוג לריקוד הזה. איזה חדש ושמח זה. כבר שלושה ימים שאני לא מצליחה להרדם.

טוב, אז אם כבר התפנה לי זמן שינה, אענה על כמה שאלות שהפנתם אלי מאז שהבלוג עלה. על הכנות והנוקבות שבהן על כל פנים.

1. מהבלוג עולה שיש לכם המון פעילויות בבית. האם לילדים שלך באמת כזה כיף כמו שנדמה?

לא.

2. תעני באמת.

באמת. לדעתם לא מאד כיף להם. יש להם אמא שהיא שמנמנה מכדי להעיז וללכת לים, קמצנית מכדי לקנות מנוי שנתי לבריכת הקאנטרי, ורופסת מכדי לטפס, שוב ושוב ושוב על המגלשה הגבוהה. אז הם נתקעים בבית ושם גם אין טלויזיה. מה שנשאר זה מספריים ודבק. להלן תגובתם:

עופרי (בת ארבע) "אוף, עוד פעם יצירה?"

נועה (בת שתים עשרה) "שלא תעיזי לפדח אותי שוב ולהציע לחברות שלי סדנת מיניאטורות"

הלל (בן שמונה) "אמא, אני אוהב יצירה במחשב" אמא: "כן, ילד יפה, איזה יצירה במחשב? האתר עם הציורים שהשארתי לך פתוח בבוקר?" הלל: "לא. יצירה יריות".

רק ענר בן שמונת החודשים עוד בעדי.  זוחל מתחת לשולחן הסלון, בולע חתיכות של לבד וחרוזים, ומאושר שבבית שלו באמת אפשר לאכול מהרצפה.

3. בכל זאת, גרמת לי להרגיש אשמה שאני לא עושה עם הילדים שלי פעילויות איכותיות אלא שוב הולך לגינה.

איזה שטוית. את האשמה שלי על זה שהילדים לא יורדים מספיק לגינה אני פותרת בעזרת המחשבה שהורה צריך לעשות רק ורק ורק מה שעושה לו טוב, אחרת הילד ירגיש במלאכותיות.

אם מה שעושה להורה טוב זה לשבת בבריזה על הדשא, זה מה שהילד יזכור ממנו ברבות השנים. את החופש. את העיניים השמחות של אמא או של אבא כשהיה להם כיף. את הזכות להיות בקרבת מישהו אמיתי ולא מאומץ מדי. אם מה שעושה להורה, כלומר לי, טוב זה לתפור ולשיר, אין ברירה. נתפור ונשיר.

4. אז למה בכל זאת שלחת את הלינק לבלוג גם לחברות שלך שאף פעם לא עשו יצירה עם הילדים?

הו. כי פעם, אחרי שלאבא שלי נמאס ממני לגמרי הוא אמר לי את המשפט הבא: "לקדח של המקדחה יש מספר. לפי המספר הזה תקני גודל דיבל וגודל בורג ותקדחי לבד". זהו. טיפה של אינפורמציה ואחרי זה לקדוח, אבוי, לקדוח, נהיה פשוט. את כל המדפים בכל שלוש הדירות האחרונות שעברנו אני התקנתי. כולם, חוץ משניים שבאמת נפלו, מחזיקים.

בקיצור, מידע לגבי 'איך עושים' יכול להקפיץ את מי שרוצה לעשות עם ועבור הילדים אבל נדמה לו, בטעות גמורה, שהוא בחיים לא יצליח.

5. סוף סוף את מדברת על מקדחה. אני אבא. הרגשתי שהבלוג שלך מופנה לאמהות. האם גם אני מוזמן למסיבה?

ברור שכן. אתה מוזמן לחלוטין אם את מרגישה שאת מתחברת לטון ולתכנים.

6. לא מצחיק

שאלת שאלה דבילית אז התשובה דבילית. ברור שמתאים לכל מי שרוצה ליצור ולשמוח. אין מין לשמחה ושאלות על מגדר מלחיצות אותי. לא חשבתי עליהן מספיק זמן כדי לענות עליהן באמת מורכב וחדש. יאללה, בוא. תביא גם את המברגה, אפשר לעשות בעזרתה ציור ילדים מדהים אם מותחים חוטים בין כמה ברגים מוברגים על לוח עץ.

7. חסרות לי פעילויות לאירוח של ילדים אורחים, האם תכתבי על זה?

כן. אם כי מרבית הגילוי שלי מתמצה בכמה מילים: להתחיל בפעולה משותפת (נניח ציור) ולעזוב את הילד ואת האורח שלו ברגע הראשון שאפשר. אני עוזבת למרות שהייתי מעדיפה להשאר. גיל ארבע הרבה מתאים לבפנים שלי מאשר גיל ארבעים.

8. באמת יש משהו קצת ילדותי בראיית העולם שלך. את מודה בזה?

משהו ילדי. וכן, מודה. הגיע הזמן שאפסיק לשקר ביחס לגילי המנטלי ואתחיל לשקר ביחס לגילי הביולוגי.

9. חסרות לי פעילויות לילדים בני שנתיים, האם תכתבי על זה?

אולי אתייחס גם לאימבציליים המוטוריים בני השנתיים.  ובכל מקרה תמיד אפשר ליצור לידם ולתת להם משימות קטנות לעזרה. כשנועה היתה קטנה בנינו לה פעם בית בובות גדול מקרטון ביצוע. שלושה ימים בנינו יחד. אני על השולחן גוזרת ומדביקה והיא על הרצפה מציירת קווים על כל חתיכה לפני ההדבקה. כשהיה מוכן הורדתי את בית הבובות לרצפה ונועה התרגשה והתיישבה עליו.

10. אז בשביל מה?

כי נהניתי נורא. ההורה הוא העיקר. ההורה הוא העיקר. אני מקווה לחשוב ששמחת היצירה שלי זו המתנה לילדה שלי, לא עצם התוצר.

11. רגע, אז יש לך פרספקטיבה. הילדה שלך בת השתים עשרה גוזרת ומדביקה מגיל כלום. האם היא יצאה יצירתית עד תדהמה?

היא יצאה מופלאה. לגבי העניין העכשווי שלה ביצירה, אני באמת צריכה לשאול אותה. אני פשוט לא מספיקה לתפוס אותה כי היא כל הזמן בקניון או בפייסבוק.

12. בתחילת השיחה הזכרת את עניין המשקל שלך. את באמת כזאת שמנה כמו שאת עושה מעצמך?

אמרתי שמנמנה, אבל כן. כל כך קשה לרזות כי מי שמחליט מה לא לאכול זה אותו אדם שמחליט מה כן לאכול.

13. טוב, במקום כל האינטרנט הזה, רוצה להפגש לקפה ועוגה דיאטטית?

כן. אבל לפגישה בלי ילדים.  אני צריכה קצת הפסקה מהם. בכלל, מאז תחילת החופש הגדול אני מרגישה שלאהוב את הילדים שלי זה להזדהות עם התוקפן.

14. חחחחחחחחחחחחחחחחחחח. טוב, יש לך עוד תשובות למשהו?

יש לך עוד שאלות?

יש לכם עוד שאלות?

מודעות פרסומת

20 תגובות

מתויק תחת Uncategorized

20 תגובות ל-“רגשות אשמה ועוד שאלות

  1. כן. יש לי שאלה: איך יצאת כזאת מהממת ולמה את לא מביאה לי תינוק לבוקר והולכת לפגוש את אחת מהחברות שלך לקפה של שעתיים-שלוש?

    • ההתחייבות שלך לבייביסיטר היא כל כך גדולת לב ונדיבה, כרגיל. לא השתמשתי בה בגלל חשש חוקי. לא ברור לי מה המעמד של ניצול אדם שהוכיח לי בעצם ההצעה שלו שאינו שפוי.

      בכל מקרה, אמרתי לבן שלי שאני מהממת ושידע לו. הוא חטף התקף צחוק. מהממת, את? והלך לחדר להרגע. מה אכפת לי, הוא בחדר. יש לי זמן לכתוב לך תודה גדולה על הדברים החמים.

  2. רחלי

    אויש, איזה כיף. וכמה את בסדר שאין שום לינק. ואני מתנדבת לקפה.

  3. איזה חמודה רוני, אני לא כזו נדיבה,
    ואני גם לא מתפלאה שיצאת כזאת מהממת,
    אני סתם מברכת על העובדה הזו.
    חיבוק לך אורית. יצורית. יציר(ת)ית.

    • אוף, נשים שאני כל כך אוהבת וכל כך מעריכה אומרות עלי כאלה דברים טובים. אמן שאמא שלי קוראת את הבלוג. תודה רבה.

      • אמא

        קוראת ועוד איך קוראת בשקיקה כל מילה, כל הברה, כל עיצור. איזה בלוג מדהים, יפהפה, שנון ומצחיק, כמוך ביתי. ואיזה כיף שגם אחרים/אחרות רואים את כל היופי והכשרון שלך. הלב מתרחב מגאווה. כמו שאבא אומר, את כמו מידאס, כל דבר שאת נוגעת בו הופך לזהב. אוהבת, מנשקת ומחבקת.

  4. יעל מ

    בנוסף לכל מה שכבר כתבו (מהממת וכו') גילית את הסיבה הכי גאונית ונכונה למדוע דיאטות תמיד נכשלות. השאלה היא מה עושים עם זה עכשיו

  5. איזה כיף זה לקבל תשובות לשאלות שאפילו לא הספקתי לשאול, באתי בזמן, ואף עשיתי הבוקר סיור קצר בעולמות הכתיבה שלך – את באמת משו משו !

    • כמה טוב שבאת. תודה על המחמאות, הלוואי שיום אחד אצליח להיות משו משו, וחשוב בעיני לא פחות לעשות משו שישאיר משו.

  6. כ.

    ואני פחדתי שנבהלת מרוב ההתעלפויות הציבוריות מניצן-הבלוג הזה והפסקת לכתוב. שמחה שטעיתי.

  7. דנה בננה

    איזה כיף שמצאתי את הבלוג שלך, אני משתינה מצחוק מלקרוא אותך וגם מזדהה לאללה. אגב, אני בטוחה שאת לא כזאתי שמנמנה כמו שאת עושה מעצמך, רק ראבק, בבקשה תמשיכי כמו שאת, כי נראה לי שאשה ממש רזה פשוט לא יכולה להיות *כל כך* מצחיקה.

    • היי דנה נעים מאד. הצרפתים אומרים ביין רולה עם צירה בלמד. הישראלים אומרים רולה. עם קמץ. בחרי כאוות נפשך את ההגדרה הראויה. על כל פנים שימחת אותי בתגובה שלך, תודה!

  8. סיריא

    אורית נהדרת
    1. את מצויינת, אני רואה חזון (זה קורה לי לפעמים, הנה, בדיוק עכשיו יש מעליי בועה, רואה?) – בתוך הבועה את נוהגת במהירות בדרך להיות כותבת נחשבת ברשת. יש לך את זה (הכל חדש פה, לא מצאתי רעיונות כבולים, למה אני לא מופתעת?).
    2. לאורית ולאמא שלה – אשרי האישה שאמא שלה כותבת לה מילים כאלה. ועוד שמגיע לה.
    3. רביעיות משפחה זה רעיון קסום. גם שאר הרעיונות שלך. גם לי יש מדי פעם רעיונות ליצירה, אבל כל הבנים שלי אוהבים בעיקר רק יצירה יריות. בעיה.
    סיריא

  9. הבוקר קמתי בהחלטה לפעילות יצירתית , הוצאתי גוש גדול של חימר שמתיבש בארון כבר שנתיים לפחות, הרטבתי אותו,שמתי בכיור עם סמרטוט והטבעתי במים .
    "היום עובדים בחימר " אמרתי לגדול "אוף, לא רוצה " ,"טוב,בוא נבנה מתקן האכלה לציפורים " "לא בא לי תבני את ,אני יכול מחשב?" "לא" , בא חבר שלו "מחודים רוצים לצייר איתי?" "לא" "פלסטלינה?" "אוף תפסיקי לנג'ס לנו ,אנחנו יכולים לשחק במחשב?" "לא" .יצאו אל הבריכה,חזרו "אנחנו יכולים לראות סרט?" "לא ,ואם זה ימשך ככה אני אוציא את הטלויזיה מהבית" עכשיו הם בחדר ,משחקים משחק דמיון ופליימוביל . החמר עדיין שוחה בכיור…סססאומו אני והרעיונות המטופשים שלי..אחר הצהריים אני מבטיחה לעצמי ,אחה"צ נצייר כולנו …
    למה ? למה נדמה לי שאצל אחרות הכל יותר טוב? שהן רגועות ושלמות עם עצמן ולא בא להן לברוח מהבית ולהשאיר הכל מאחור …

    • לאן לאן נברח? לחברה שלנו? אבל יש לה בדיוק את אותם ילדים מעצבנים ואליהם צריך להתייחס ממש יפה.
      הילד רוצה מחשב? מעולה. יש לך זמן לפסל. תוך שעתיים הוא יצטרף.
      ואגב הגוש שבכיור ואיך החיים של אחרים נראים תמיד סבבים. עמוס עוז אמר פעם שלכולנו יש אותה מערכת ביוב. חכם.

  10. מרב@

    אפשר אולי לעשות החלפות אתך. יש לי ילדה יצירתית לאללה (חנות נעליים מקופסת קורנפלקס, טפט לקיר מנייר טואלט) וגם מוכשרת. אני, לצערי, נולדתי עם שתי ידיים שמאליות. לעומת זאת אני יודעת לקפוץ ולשחות (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s