אורית גידלי- מי את?

נשים, כך אומר מחקר פסיכולוגי מפורסם, מגדירות את עצמן קודם כל כאשתו של, אמא של, ורק אחר כך כ- אני.  גברים, לעומת זאת, יתחילו ב-אני . אני כזה ואני אחר, ואולי בסוף הם יאזכרו אנקדוטלית שהם גם אבא של וכו'.

פחחחחח, נשים. אני אעשה את זה כמו גבר וישר אגדיר מי אני. הנה זה בא.

אני.

אני אשתו של אלכס בן ארי, משורר מחונן, ויחד איתו אני מגדלת את נועה הלל עופרי וענר אהובי הלב, אני שותפתו של אשכול נבו, סופר מחונן, ויחד איתו אני מנהלת את בית הספר לכתיבה של סדנאות הבית, ומנחה סדנאות כתיבה לתלמידנו המוכשרים מני מוכשרים.

כשיש לי זמן לאמנות אני של השירה. שלושה ספרי שירה שלי התפרסמו בהוצאת הקיבוץ המאוחד ויש אפילו קישור לביקורות בשביל להשוויץ, וקישור לחנות למי שרוצה לרכוש את 'ערש', את 'סמיכות' או את 'עשרים נערות לקנא', או את המבחר הדו-לשוני מתוך שלושת הספרים.

ביקורת של אלי הירש על ערש

ביקורת של יצחק לאור על סמיכות

ביקורת של אלי הירש על סמיכות

קישור לחנות הספרים 

ולמבחר דו-לשוני משירי בתרגום לאנגלית

אני אמא של נונה קוראת המחשבות, ספר הילדים שכתבתי ועכשיו הוא נוסע בעולם ומתורגם לשפות מוזרות, ואמא של נונה ומחק האויר שהוא אחותה הקטנה של אותה נונה שכבר גדלה.

אני בת של, אחות של, תלמידה של, חברה תודה לאל של , ואוהבת של. למעלה יש תמונה שלי, אחת היחידות שבהן אני נראית רזה מכפי שאני באמת.

וזהו בעצם.

אפשר לכתוב לי, אם כי הסיכוי שאענה משהו אינטיליגנטי בעת שילדי מצפים הרמטית את המחשב הוא די קטן. אפשר פשוט להנהן לשלום. אני יודעת בוודאות שארגיש בשלום הזה בעולם באיזה אופן. שלום שמזכיר לי שלהיות של, אמא של, זוג של , שותפה של,  מורה של, או ידידתו הסמויה של מישהו שקורא אותי, זה דבר שיש בו הרבה יותר משמעות מאשר להיות סתם אני.

מודעות פרסומת

72 תגובות ל-“אורית גידלי- מי את?

  1. dafna manor

    אוף, את מדהימה . והבלוג שלך הוא אכן ממתק.
    איזה מזל ששכנעת אותי להתיישב לאכול את הצהריים ההם במטבח שלך.
    כנראה שאלוהים אוהב אותי.
    חיבוק ואהבה.
    דפנה

    • אורית אורית אורית. ושוב אורית אורית
      (פשוט כי אין לי מילים לתאר כמה כייף פה)
      מורתי היקרה, אישיות יפהפיה, כשרונית אינסופית, אני לא יודעת.. כמה אפשר שיהיה כשרון? והפימו הזה..
      כל שנותינו בסדנאות ולא ידעתי שאת בפיצ'קיאדה הזו של הפימו שאני כל כך אוהבת.
      חיבוק
      מיכל

      • מיכל יפה, תודה על התגובה השופעת. קצת חששתי מתגובת אנשי הכתיבה על כל הכתום הכתום הזה, אבל במחשבה שנייה אמנות ואומנות, אם הם נעשים בהתמסרות גדולה, שורה על שניהם איזו ברכת אמן, לא?

    • נורית סלנט

      לאורית היקרה
      אני עוקבת בהתפעלות ,הערכה והערצה אחר חייך המקצועיים והאישיים.
      כל הכבוד.
      החלטתי לכתוב לך עם צאת ספר הילדים החדש.הנושא חשוב ביותר כי תקשורת בין ילדים ממשיכה לתקשורת בין מבוגרים.
      כמורה בגמלאות וכסבתא אני רואה בכך חשיבות רבה.
      הפואנטה היא שאני מורתך מהחטיבה בשז"ר.זוכרת את דקת הדומיה לזכרו של הנביא ישעיהו? בשעור תנך.
      המשיכי בכתיבה. את מעולה.
      את מיוחדת
      בברכה נורית סלנט

      • נורית היקרה. אם יש חטא שאני שמחה שהזדמן לי להתנצל עליו הרי זהו זה. דקת הדומיה לישיעהו. אז סליחה. אני בטוחה שתשמחי לשמוע שהצלחת לגדל פריקית מטורפת של תנ"ך, אז דבר לא היה לשווא…
        שמחתי לשמוע ממך, ושוב סליחה בריבית של יותר מעשרים שנה. שלך, בתודה העמוקה שאני צוברת לאורך שנים למורי, אורית.

    • אני דפנה אחרת

      ואכן את מדהימה, הדברים שאת מכינה …אי אפשר לתאר כמה את מוכשרת ואני אוהבת מאד דברים מתוקים ורומנטיים.
      אותי מאד מענין לדעת מאיפה הבדים,המפות הפרחוניות

      תודה דפנה

  2. reuma

    אורית
    איך כל דבר שאת נוגעת בו הופך ליופי
    איך כל דבר שאת עושה מרגיש מזוקק עד כלות
    הכנות שלך !!!
    היכולת שלך לשייף כל רגש עד לנימי העצב הכי שקופים
    אויש', את נהדרת וכולי געגועים אלייך
    בהצלחה
    ראומה

  3. כולי התפלאות! נפלא! את מדהימה!

  4. יערה חוצן

    איזה כייף לפגוש אותך שוב… 🙂

  5. ענבל

    בא לי לפגוש אותך…….

    אני רוצה לאתגר אותך לאתגר אותי, יש לך רעיונות לעשות כיף בבית עם ילד בן שנתיים (כי בחוץ חם נורא)?
    וגם עכשיו אחרי הבלוג הזה אני חייבת להשיג מכונת תפירה.

    • אני מבטיחה לחשוב על זה ולענות לך ברצינות. הדבר הראשון שעולה בדעתי בינתיים הוא: לפרוש זה לצד זה כמה פסים מתוך גליל נייר רציף (אפשר לקנות באיקאה). תפרשי את כל העסק לאורך הכי הרבה מטרים שאפשר. מהסלון עד למטבח וכו'. הדביקי בסלוטייפ בקצוות. מה שנוצר זה משטח ציור ענק. עכשיו תני לילד שלך לצייר בצבעי ידיים, אבל עם כל הגוף. ידיים רגליים אף שיער. זה כיף ממש.

      בעלי בית יקרים, אם, מאיזו סיבה מוזרה, אתם קוראים את השורות האלו, שתדעו לכם שניקינו הכל אחרינו.

  6. שרי

    אין כמו אורית גידלי בעולם. היא מדהימה, ומוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש. זה גרם לי להיזכר בבית הבובות שקנו לי הורי בילדותי, ובחנות ההיא בפאסאג' של כפר סבא, בה קנו לי בכל ביקור אצל הדודים המקומיים עוד פריט: שידה, כיריים זעירים, מנורות, וילונות. יש דברים שרק בנות מבינות. תודו.
    שרי

  7. עידו

    בלוג מהמם!
    בהצלחה!
    אח של
    🙂

  8. לכל המגיבים פה ובמיילים- תודה גדולללה על הפרגון הנדיב ועל האהבה. קשה לי לתאר לכם כמה זה אדיר לקבל את התגובות פתוחות הלב שלכם.
    בכל מקרה, אנסה להיות ראויה לחלק מהסופרלטיבים שנתתם לי* (*למשך שארית חיי) (**אוקיי, במשך חלק מכל יום) (***אוקיי, יש ימים שזה ממש קשה בהם, אז לא כולל הימים האלה) (****אוקיי, נתחיל ממחר ואז נדבר) לילה טוב. אורית

  9. חנה קרמר

    הי אורית
    קבלתי את הכתובת מגיסתי 🙂
    ובבת אחת הועברתי בזכרוני ליום אחד, לפני כעשרים שנים.
    בילינו חופשה משפחתית בנתניה, עם ארבעת ילדינו – הקטנה היתה בת 3-4. באותו יום "קפצנו" לבקר משפחה, מצד יוסי – איבי ואנדריי….. אני בהמון חששות, עם ארבעה אינדיאנים קטנים…..אמא אמרה בחיוך גדול ובשמחה שהכל יהיה בסדר, ואת מיד – "התלבשת" על הקטנים, וחששותי נמוגו מיד 🙂
    לעונג לי לגלות אותך שוב.
    הבלוג שלך מקסים ומהנה, את מוכשרת ויצירתית (לא שאני מחדשת לך משהו באמירה זו …)
    אמשיך לבקר ולקרוא. 🙂
    חנה

  10. רונית

    ועכשיו שאני רואה גם כמה זורחת את ויפה אני ממש מתחילה לא לסבול אותך. 🙂
    וואו. איזה כיף של אנרגיות יש פה. אנסה לקבל אותן תמיד בשמחה ולא בצרות עין – כי הכל באמת נראה שובה לב ומקסים פה.

    • קצת זורחת קצת צורחת, קצת יפה קצת עייפה… אם את מתלבטת אם לסבול אותי אני ממש יכולה להבין. על כל פנים נעים מאד מאד מאד.

      • אורית, את פשוט כולך אור. מדי פעם כשאני משוטטת בבלוג אני חוזרת לפה כדי לראות את התמונה שלך. כשרואים את החיוך והאור בעיניים כל צרות העין (שלי,שלי) נעלמת. קראתי שוב את הפוסט על שירי הורות. תודה.

  11. ענבל

    דגכעעיעימנציעיענ

  12. אורנה סער

    לקרוא את הבלוג – עושה לי את כל היום, לענוג!
    התמכרתי…:-)

    (לא בטוח שהעברית תקנית, אבל העיקר הכוונה, לא?!…)
    איזה יופי!
    אורנה סער

  13. רק עכשיו הגעתי אבל
    כבר ברור שאני
    אשאר. אני הרי לא
    מסוגלת לעמוד בפני
    הצרוף של יצירה
    שמגובה במילים
    ועוד שירה…האם
    הבנתי נכון ואנחנו גם
    שכנות? רחובות?
    היתכן?

  14. מירי

    אורית,
    הקריאה מכניסה חום ללב. עם כל שורה עוד קצת..
    הייתי רוצה שתהיה אפשרות להתעדכן במייל בכל פעם שאת מפרסמת רשומה חדשה.
    תודה.
    מירי.

  15. דקלה

    הי אורית,
    היום גיליתי את הבלוג שלך, וישבתי וקראתי בכל רגע פנוי עד שעברתי על כולו 🙂
    מקסים מקסים מקסים
    רעיונות מדהימים יש לך פה, חלקם מן הסתם ינוסו בחופש הקרוב (סוכות…)
    תודה!

  16. גליתה

    .ותודה ל"מרמלדה" שערכו ביננו הכרות. את מעוררת השראה….איזה כיף לפתוח כך את הבוקר הזה.עוד ניפגש….
    שנה ניפלאה!

  17. צופי

    אורית יקרה,
    היום במקום ללכת למכון כושר ולעשות ספורט
    ישבתי וקראתי את הבלוג שלך וזה היה ספורט נפלא לנשמה

    כל הכבוד
    צופי

  18. אביבה

    אוי כמה נפלא. כמה כישרון כתיבה אצל אישה אחת. נהנתי מאוד, מקווה שיהיה עוד! הרבה!
    ותודה למרמלדה שהביאוני עד הלום. אביבה

  19. מדהים. הצצתי לשנייה והתאהבתי עד כלות.

  20. פשוט מקסים צבעוני ומשמח עד מאוד!
    כיף שמצאתי אותך 🙂

  21. מה זה? איפה התחבאת לי עד עכשיו?… לא שלא קלטתי שאת מהממת ומדהימה, אבל עכשיו אני ממש מבינה כמה את אחת יחידה ומיוחדת!

  22. אמא של

    טוב, זה קצת לא הוגן העסק הזה. גם כותבת נפלא גם עושה מיניאטורות שמוציאות לבת של את העיניים. היא מתה על הדברים האלו ואני, tדם של מילים, מרגישה קצת כמו עץ של תפוחים שגדל עליו אגס. אגס יפה ומוכשר להלל, אבל אגס. התבקשתי לשאול אם את עושה סדנאות מיניאטורות – פליזזז (-:

  23. מוכנה לעשות הרבה יותר מזה תמורת בייביסיטר לענר. אם יש מבוגר שמוכן להחזיק אותו בעת שכל השאר עושים מינאטורות- תשובתי המתונה היא- כן! כן! כן!

  24. אמא של

    אני מוכנה בכיף, משתגעת על תינוקות (בניגוד למיניאטורות), ויכולה לארגן לך קבוצה של כמה בנות לסדנת מיניאטורות בחנוכה (בתשלום, כמובן). יש לך את המייל שלי, אנא צרי קשר, לא מצאתי שום מייל שלך כאן בבלוג.

  25. הי אורית, אנ י כבר עוקבת המון זמן אחרי האתר שלך – הוא פשוט מדהים ביופיו, בחוכמתו, בדקויות שבו, ובכיפיות שלו. רק הבוקר, במקרה, הסתכלתי על אורית גדלי – מי את?
    טוב, אז עכשו אקרא את האתר דלך עוד ביותר בכיף ולא אחשוב שאני אף פעם לא אוכל להיוות כל כך מקורית; ואתייאש; כי עכשו אני יודעת שאני לא מוכרחה להיות כמו המשוררת והכותבת ומעוררת ההשראה שאת, ואוכל לעשות מה שאני יכולה, ובכיף,
    הודות לאתר שלך.
    תבורכי. את פשוט מקסימה!
    דפנה

  26. הגעתי לכאן בזכות שרון רותם ואשאר כאן בזכותך (-:
    נעים להכיר,
    רחלי

  27. שמעון צר

    היי אורית, קראתי את ספריך, אין כמוך,
    אתמול השלמת לי אתהחסר בפרשנות המופלאה שלך לפרשת השבוע בערוץ 1
    היית מקסימה ורעיונית ללא שיעור, אין כמוך ,את מוכשרת בטירוף,
    תמשיכי להעשיר אותנו בפרשנות חדשנית לפרשות השבוע .
    יישר כח
    שמעון

  28. עירית ענבר

    אורית יקרה
    ישבתי מרותקת , מקשיבה לדרך בה הארת את ליבו הכואב של עשיו, לדרך בה הפכת והפתעת וחשפת את מערכת היחסים המורכבת בין האב לבנו ווהשפעתה הטראגית על כל אחד מהאחים והיחסים ביניהם. שפתך, ההכרות המעמיקה עם הטקסט,הידע הרחב מדיסיפלינות נוספות – הכל נרקם למפגש מרתק, מרגש ומעורר השראה עם פרשת השבוע ואיתך. כבר עברו מספר שבועות ועדיין את מלווה אותי. עכשיו גילתי את האתר שלך והוא מרחיב את הלב בקריצה ובבדיחות הדעת שמתנגנת בו.
    אני מודה לך ו"מתה מתה " לפגוש אותך, ללמוד אצלך, להקשיב לך בהזדמנויות נוספות.
    תודה לך את מיוחדת במינך

    עירית ענבר

  29. מכיוון שהתחלת במילה "נשים", אני חושבת שאת עשויה למצוא עניין בבלוג שלי שמוקדש לנושא נשי במיוחד – וגם טאבו במיוחד – המחזור החודשי.

    http://dragonsdays.wordpress.com/

    אשמח לשמוע מה דעתך

  30. שושי

    שלום אורית,
    זה עתה סיימתי לראות את תוכנית הטלוויזיה המדהימה שהשתתפת בה יחד עם משוררים נפלאים נוספים, ורציתי לומר לך שכל כך הרשמת אותי, כל כך הפעמת אותי בכנות שלך, ביופי הפנימי והחיצוני שלך, ביושר של מילותייך , בדיוק שבמשפטייך, ובכל הבעתך שאומרת שירה גם כשהיא דוברת חולין, שהייתי חייבת לבדוק בסוף התוכנית מי את, ורצתי למחשב לבדוק, ואני שמחה שיש לי האפשרות להגיב וזאת למרות העייפות, ולמרות הכלים שחייבים, אבל חייבים לעשות…. יישר כוח, אמשיך לקרוא אותך בשמחה ואמליץ גם לכל אוהביי ואהוביי. לילה טוב.

    • Harel

      אותו כנ"ל. התוכנית הזו חיברה אותי לשירה. שירה אמיתית שחבל שלא זכיתי להכיר באמת…זהו, נראה לי שנכנסתי לזה. הכי עצוב זה שהקולות שצריכים להשמע בכלל לא נשמעים…והטמטום בעולמנו ממשיך לחגוג….התוכנית ממש מעוררת השראה וטוב לראות שיש אנשים כל כך מדהימים פה. זה נותן תקווה. הלוואי שיום יגיע ואת וחבריך המשוררים תגיעו לפריים טיים בערוץ 2 – אמן !!

  31. הי אורית, הבלוג הזה מדהימם ומטריף אותי לגמרי!!!
    אני רוצה ליצור איתך קשר בנוגע למחקר אודות בלוגים.
    המייל שלי הוא yonitzuk@gmail.com ,
    תודה
    יונית

  32. דניאלה

    הי אורית,
    אני כאן מציצה בבלוג כבר מזה זמן מה, לא זוכרת אפילו איך הגעתי לכאן. לאחר שראיתי את תמונתך, קראתי לבתי מספרך, וראיתי אותך בטלויזיה, אני בטוחה שנפגשנו פעם באיזה צבא/אוניברסיטה או אולי אף תיכון?… כבר זמן רב שוברת את הראש מאין? ולמה לא ידעתי אז שאת כזו אוצר? בכל אופן, כיף! תודה!

  33. טלי

    הי אורית,
    לא הצלחתי לחלץ מגוגל מידע בדבר סדנאות שירה שאת מעבירה…
    אמא שלי המקסימה תהיה בת שישים בקרוב, ואני רוצה לצרפה לסדנה איכותית ומעניינת המתאימה לחובבי שירה חבויים. התרשמתי שהסדנאות המשותפות שלך ושל אשכול נבו מיועדות לכותבים מוכשרים במיוחד, ושלא פשוט להצטרף אליהן.
    האם קיימת סדנה ראויה גם לחובבנים של ממש אשר כותבים מידי פעם למגירה, ואשר זקוקים לקצת השראה והנחייה מקצועית על מנת לפתח קצת יותר את יכולותיהם?

    רוב תודות, טלי

  34. את קוסמת של מילים. אני מתרגש מהבלוג שלך כל פעם מחדש (ומהשירים…..)!

  35. פינגבק: על תהליך כתיבת "אייכה" « אייכה | משה שרון

  36. רונית

    גם אני
    אמא של שתי בנות מקסימות, אשתו של אדם אוהב ויצירתי, מורה של ילדים סקרנים ומוכשרים ודודה של אחיינים רבים שיעדו לי את תפקיד בחירת ספר יום ההולדת ובזכותם הכרתי את הספר "נונה קוראת מחשבות".
    הסיפור שלך והאיורים משלימים זה את זה ויוצרים יחד ספר מרגש, מתאים לילדים וגם למבוגרים שמקריאים להם…
    כל כך אהבתי שהחלטתי לפתוח את המפגשים הבאים שלי עם קבוצות קטנות של שיח רגשי (שעות נהדרות שיש במסגרת "אופק חדש") בהקראת הסיפור. אני חושבת גם על דרך לשלבו במפגשים עם קבוצות ילדים מכתות ד'-ו' שרוכשים כלים להצבת מטרות אישיות והתמודדות עם קשיי התנהגות.
    מכיוון שהשארת לי "טעם של עוד" אעז ואשאל: האם את נפגשת עם תלמידים? האם יש סיכוי למפגש משותף איתך ועם איה גורדון-נוי? כדאי לך! אני מלמדת בבי"ס לאמנויות שבו דוגלים בשיתוף בין האמנויות לשאר מקצועות הלימוד.
    מצפה לספר הילדים הבא 🙂
    רונית

    • הי רונית שימחת אותי בתגובה שלך. לשאלתך- כן. סביב נונה קוראת המחשבות יש לי הרבה מפגשים עם ילדים והספר גם נכלל במסגרת סל תרבות. בקיצור דברי איתי המייל שלי בשלח מייל משמאל. לילה טוב! אורית

  37. שלום אורית, שמעתי אותך הערב בתכנית רדיו ואהבתי כל מה שאמרת וגם המוזיקה שבחרת ( אינה ביזרית כלל וכלל בעיני). אמרת שאת רוצה להיות יותר פעילה חברתית ובדיוק חזרתי מפגישת מטה המאבק של הכרמל ואזור מנשה נגד הכוונה הזדונית להקים מפעל מפלצתי לטיפול בגז בלב הכרמל הדרומי. אולי את רוצה להצטרף למאבק? אנחנו צריכים נואשות אנשים שיתמכו בנו ויבטאו במילים את הרגשות שלנו.
    אלי 0522778039

  38. אני פה בזכות בעלי…
    שבאישון ליל עשה את דרכו בחזרה מעמל יומו וזכה לשמוע אותך אצל קובי מידן.
    הוא התלהב ביותר ומייד שלח לי לינק לדמקה שלך.
    אז הגעתי ונראה לי שאשאר

  39. לאה שמיר

    שלום אורית, שמעתי אמש, כהרגלי, את התוכנית של קובי מידן וכל כך שמחתי לשמוע קול מוכר. התוכנית הייתה מקסימה! בתור מי שגידלה כמוך את ילדיה ברחובות בין "בית מיכל", חנות "מגוון" ו"גן הפלסטיק" (כן, אלה יישארו מחוזות הילדות שלהם…) הזדהיתי אתך עם היכולת לגלות גם בעיר הזו פינות (קטנטנות) של קסם מקומי.
    היה כיף! תודה
    לאה

  40. רונן מגדרה

    מאוד נהניתי להכיר אותך בתכנית ״אנשים בלילה״, התעוררה בי הסקרנות להכיר את כתיבתך, בלוגך מקסים מעניין ומצחיק, ואני בדרך לחנות הספרים.
    מאחל לך הנאה רבה מהכל.

  41. תודה רבה למגיבים בעקבות התכנית…ואיזה כיף שהשארתם טוב בבלוג! לגבי האיש היקר בכרמל… אני חוששת שבדיוק מהסיבות שתארתי בראיון יהיה לי קשה להרתם לטובת המרחקים, אבל אני אדבר איתך אםיתגלה כיס אוויר שיאפשר לי נסיעות ועבודת עומק. בוקר טוב, אורית

  42. יפית

    אורית, נקלעתי לכאן במקרה , איזו תאונה משמחת.. התעכבתי כאן הרבה מעבר לזמן המוקצב למקום אחד על הרשת.. (צריך להספיק הרבה לפני שהמלך יתעורר משנת הצהריים) והנה נשארתי כאן, מוקסמת ונרגשת !!! כמה כמה יופי ! מעכשיו אני אורחת קבועה, קטונתי תחת הכישרון העצום הזה , אז כנראה אהיה כאן יותר להציץ ולספוג מהאוצרות האלה שמפוזרים כאן ופחות לקשקש ולהגג.. אז תודה תודה לעכשיו ולבאות..
    יפית.

  43. umsumsum

    למרות שאין לי את העונג להיות, מקדישה לך את השיר הבא, בהתפעמות גדולה (מכל מה שכתוב ויוצא ממנו פה והלאה):
    http://www.youtube.com/watch?v=KiEUkYCuvuM (בלייב זה יותר טוב)

  44. תחיה

    נקלעתי והוקסמתי.
    פשוט נפלא.
    הכל.

  45. יונה

    סתם ג'ינג'ית מכוערת עם שירים דפוקים.

  46. אור

    שלום אורית,
    אני אמא ל3 ילדים קטנים שמאד מאד אוהבת להקריא ספרים. הספר "נוני קוראת מחשבות" ספר מושלם בעיני,. מזה כמה לילות שאנחנו שבים ובוחרים בו לפני השינה וכולנו מתמוגגים.
    תודה לך על רגישות ורוך כל כך נדירים ועל החיוך שעולה על פנינו בכל פעם מחדש
    אור

  47. רקפת בן נריה

    שבת שלום אורית,
    פגשתי בך לראשונה כשצפיתי בתוכנית על שירה באיזו הקלטה נידחת אם אני זוכרת נכון זו "באר חלב בטבורה של עיר"
    רציתי לשאול האם את נמצאת בסדנאות לשירה,האם אפשר להתייעץ איתך האם את מלווה כתיבה של אחרים?
    אני זקוקה לעזרה מהסוג הזה.
    תודה,
    רקפת.

  48. קארין איזיקוביץ

    איזו תגלית! את כל מה שנדמה כי אין לי את האומץ להיות. כמה השראה! מאוהבת!

  49. שלום (אם יורשה….) יקרה, (ובאמת רוצה לכתוב אהובה)
    שמעתי שמך נישא מזמן וקראתיך והתמוגגתי עד מאד.
    היום העמקתי. באוזן/עין והכי בלב.
    המילים שלך רקמו לי מפת אהבה צחורה ולבנה שלא הוכתמה ולו באות דיו אחת….רק רוח הדברים ריחפה וכיסתה בלובנה את הגוף בחוסר ידיעה…כיד של אמא, כן, כמו אז, בזמן שהכל היה אף-פעם ותמיד. ואת, בגעגועייך הצורבים לאימך המנוחה, החיית בי את מתיקות הטוב שאינו תלוי בדבר ובו אתנחם כשלא אצליח להרדם. עכשיו יש לי מחשבה טובה ומנחמת שתיקחני "אחרי החלל".

    תודה רבה לך על דברייך הנאמרים, הכתובים והמצולמים.
    שמחה בך ומתרגשת ממך
    עדי קוניג-לויתן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s