פרסומות

האם שמתם לב שוורדפרס התחילו לשים בבלוג הזה מדי פעם פרסומות מעצבנות מעצבנות כאלו שבאמת מעצבנות? מיד התקשרתי לאלכס והודעתי לו שזה קו אדום וזה לא ייתכן ופרסומות זה איכסוש ואנחנו סוגרים את הבלוג. אלכס ניסה להזכיר לי בעדינות כמה אנחנו אוהבת לכתוב את הבלוג וכמה אנחנו שמחה בזכותו,  והציע שאנחנו תדבר איתו אחרי שהיא ישנה על זה.

איזה לישון. עד שלוש התהפכתי במיטה מרב עצבנות מקדמית וקופאין, אבל היה שווה: אנחנו יודעת מה לעשות. לנקום! כמובן שלא אסגור את הבלוג אני לא עד כדי כך ג'ינג'ית, אבל אכריז על מכת נגד. פרסום הוגן. כן! באופן רצוני ועצמוני אפרסם כמה פעילויות תרבותיות שבאמת נכון בעיני לפרסם. הקריטריון: דברים שאנשים עושים מתוך תשוקה גדולה לדבר עצמו.

ובכן:

  • השבוע מתחיל קורס שמעביר אלי הירש על שירה מקראית במכללת עלמא. אני מלנקקת לפירוט מלא של הקורס אבל תנו לי לסכם לכם את העניין : שירה, מקרא, נביאים, שיר השירים, התלהבות, אכסניה יפה, והכי חשוב- מרצה חכם חכם עם קשב טקסטואלי עמוק. בקיצור- הו אלוהים!
  • בתחילת החודש הבא יש כנס של אתר 'הפנקס' בנושא ספרות ילדים. איזה יופי. וגם מה שהחבר'ה האלה עושים בתוך התרבות ככלל נפלא בעיני כי הם מתייחסים לספרות ילדים כאל התרבות הגבוהה שהיא ויוצרים סטנדרטים של רצינות ועומק. אמן. כשהם יתירו לפרסום את אסופת השירים היפהפיה שהם עובדים עליה אנסה להעלות מתוכה לבלוג.
  • איזה דבר אתי ומרהיב זה קורסרה- מערכת קורסים חינמיים של המרצים הטובים בעולם. המלצתי: קחו את הקורס של אל פילריס למבוא לשירה אמריקאית. אדיר לראות מישהו שמתרגש ממה שהוא עושה ונכנס לכיתה שלו לא כדי לצאת גאון אלא כדי להדביק אותם בהתרגשות. קצב דיון מהיר, שירה שהיא לפעמים מצוינת ולפעמים סתם מעניינת, וביצוע בלתי נשכח של המרצה לשיר של הברונית אלזה וון פרייטג לורינגהובן.

זהו! אני הולכת לבהות עוד קצת בפרסומות המעצבנות של וורדפרס בבלוג ולנסות לשמוח  בשביל תאגידי הענק שהן עוזרות להם. אחר כך אשבור את המסך, ואתהלך זועפת עד הערב. זו התכנית. הראיתי לי מה זה. בוקר טוב!

7 תגובות

מתויק תחת Uncategorized

לוח שנה אדיר

כמה שלטים ממש מקסימים נשלחו אלי בימים האחרונים בעקבות פוסט המתנות, והזוהר מכולם היה הרעיון ששלחה תמר. הנה הוא בא:

לוח-שנה משפחתי

תמר איתרה קבוצת רחובות שקרויים בשמות חודשי השנה העבריים. היא הציעה לצלם את הילדים ליד כל שלט ולעשות מזה לוח שנה שהתמונה הרלוונטית מפארת בו כל חודש. גאונה האישה!

יש את כל החודשים באיזור רחוב הלח"י בתל אביב (כל תוכנת מפות תגלה לכם איפה בדיוק), תמר מספרת שיש גם באשקלון ובעוד ערים. בקיצור- סטארט אפ. תיהנו!

וגם -

שלטי זהירות

למרות שעוד לא הכינו שלטים למה שבאמת צריך להזהר ממנו (זהירות מוקש רגשי, זהירות פצצת אטום) הנגב מלא בשלטי זהירות גמל וזהירות יעל. יעל! כמעט כל החברות שלי עונות לשם יעל! מעולה! בהתאם הכנתי למשל שלט לדלת לחברתי יעל הקיפודה לכבוד המכירה שלה היום:

שיהיה בהצלחה!

8 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות

וגם מתנה ליום נישואין

לאהוב אותך זה לראות את השם שלך זורח מכל מקום.

יום נישואין שמח!

נ.ב

להסברים על איך מצלמים את אפקט הבוקה הזה אפשר לקרוא כאן לדייק כאן  ולקבל השראה כאן. אני רק אוסיף שאתם מחפשים קסם שקורה מחוץ לפוקוס, אז שחררו את פקסוסה האוטומטי של המצלמה, התקרבו ככל האפשר למקור האור ותנו לאפקט להפתיע אתכם.

אני בטוחה שגם זה, בדרכו המוזרה, קשור לאהבה.

5 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות

וגם מתנה לבית חדש

ובענייני מתנות-

איקאה, הבלונדינית האהובה עלי, מציעה לקהל סוגדיה שטיחי כניסה לבית בכלום כסף. מעולה! הנה מגיעה מתנה מדליקה לדירה החדשה:

קונים שטיח, מכינים שבלונה ומרססים עליה בספריי את כל מה שרוצים לכתוב. או- טוב מזה- מכינים שבלונה מנייר פריזר, מגהצים על השטיח (למרות האזהרות השבדיות המפורשות שלא לעשות את זה לשטיח- לגמרי אפשר, לפחות במגהץ הלא קיטורי שלנו בחום רגיל), צובעים מקלפים ומגישים. טדדה!

ואפשר גם לעשות אחד כזה סתם לכבוד חזרה מרגשת הביתה, כמו השטיח שהכנו לאבא שלי שחזר אתמול מאשפוז אחרי החלפת ירך (כל זמן שמשאירים את הלב המהמם שלו, זה בסדר גמור מצידי שמחליפים את הרגליים):

11 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות

כשנגיע לגשר נעבור אותו כמו שני עיוורים

אז שני חברים שלנו התחתנו בכנרת. כנרת זה המקום שמגיעים אליו אחרי שעוברים את כל הגשרים של כביש החוף. ממממ. גשרים. מתנת החתונה ממש הציעה את הרעיון של עצמה: הדפסנו שלטי ענק של מזל טוב, יצאנו מוקדם בבוקר יחד עם עוד חברה, ותלינו שלט על כל אחד מהגשרים בדרך לחתונה. כיוון שעפנו על עצמנו, בכל זאת פעם ראשונה ואחרונה שבה אנחנו משתמשים באזיקונים, גם צילמנו כל שלט ושלט ותכננו לתעד אז זה כמזכרת-עד לזוג הצעיר.

ידענו שהם יוצאים לדרך בעשר. בעשר וחצי התקשרנו:

-הי

-הי

-מה העניינים?

-בסדר

-משהו חריג בדרך?

-לא, למה.

למה. יא אהבלים. כל הדרך לצפון שלטים עם השם שלכם. כעבור עוד חצי שעה התקשרנו שוב:

-הי

-הי

-מה העניינים?

-בסדר

-משהו חריג בדרך?

-לא, למה.

אני מקללת את הקלאסה שבה אמרנו גם הפעם – נחכה. בסוף הם ישימו לב. איזה ישימו לב. אני הרי מכירה את החברה שלי ואוהבת אותה למרות מי שהיא: גם בדרך לחתונה של עצמה היא לא נחה. היא ובעלה ישבו במושב האחורי של הרכב וכתבו את נדרי החתונה שלהם מבלי להרים את הראש. ומי נהג? שני חברים שלהם מהודו שלא מדברים מילה עברית וכל שכן לא קוראים מה כתוב על השלטים העבריים שכל אזיקון ואזיקון שלהם קשור ביד אמן.

כשהחברים שלנו הגיעו לכנרת, מנופפים בנדרי החתונה וחפים מראייה ניחמנו את עצמנו שלפחות צילמנו.

בלילה נכנס פורץ לבית שלנו. הוא גנב את המצלמה עם כל התמונות בתוכה.

אם זה לא מצדיק חוויה מתקנת אני לא יודעת מה כן.

מתנות נישואין- הנה זה בא:

שלט לדלת

להמון ישובים יש שמות ולהמון רחובות יש שמות. זו כזו עובדה מועילה כשרוצים להכין שלט לדלת לזוג הצעיר, כי די בקלות אפשר למצוא את שם המשפחה שלהם או את שמותיהם הפרטיים על גבי שלטים במרחב הציבורי. אם לא על שלט של רחוב, אז על שלט של שם ישוב.

כשמוצאים שלט כזה מצלמים אותו, הופכים אותו לדרמטי בעזרת תוכנת עיבוד תמונה חביבה וקלילה, והופ- מתנה מקסימה ללוות את הצ'ק המוקסם. אם לא מוצאים שלט עם השמות בקלות אפשר לחפש מראש בכל תוכנת מפות, אבל הרף לבכיינות, אפילו לזכריה(!) מצאנו פעם שלט, אז באמת שיש שלטים להכל. יש דרור ויש אור יש ניר לכל סוגיו ויש אפילו נילי, דבר שצבט את לבי במיוחד כשנסענו השבוע לנגב. ועוד לא דיברתי על שמות משפחה: יש מזרחי יש יעקבי יש גולדברג ויש- וזה מתאים לכל המשפחות – אברבנל.

הנה למשל השלט לדלת של עצמנו. קבלו:

האמת, צריך להקים מאגר כזה של שלטי שמות. האמת, באמת צריך. האמת, בפעם הבאה שאתם רואים שלט עם שם של מישהו עצרו לידו, צלמו ושלחו לי (ראו אייקון משמאל 'לשליחת מייל'). אם יהיה לנו מאגר של שמות שאפשר לעשות איתו משהו אעבד את התמונות ואעלה לרשת לשימושנו המשותף.

שבץ-נא חתונה

והנה עוד מתנת חתונה שאף פורץ לא יחמוד, אלא אם כן לפורץ קוראים יותם ולאשתו קוראים יעל, אבל אז גם יהיה ממש קל לאתר אותו ב-144 ולסגור עניין.

הרעיון פשוט-

מכינים מריבועי עץ שאפשר לקנות בחנויות יצירה את אותיות השבץ נא המאייתות את שמם של בעלי השמחה. מגישים אגב התחייבות להכין בעתיד גם את שמות כל הילדים. כשבנינו כזה לידידינו שהם באמת זוג נדיר גם הוספנו את המשבצת הכיפית של ערך המילה משולש, כי זה מה שחתונה ואהבה וזוגיות עושות ממילא לכל אות ולכל תו שמונח עליהן.

מתלה טבעות נישואין

כל מה שצריך בשביל זה זה כף יד שתולשים מבובות המודל שמדי פעם מוצאים זרוקות ברחוב. קריפי, אני יודעת אבל כשמעדנים על ידי הוספת כפפה יפה ומדביקים על לוח עץ זה אשכרה נראה פיוטי:

יש לי אגב עוד יד כזו ואם מישהו צריך אשמח לתת. זה נורא מפחיד לגלות אותה מציצה אלי בכל פעם מהתחתית של סל הכביסה, מקום שענר העביר אותה אליו אחרי שהוא גילה לאכזבתו שהיא לא חלק מחברה דמיונית.

ואם אנחנו בענייני מתנות, אז גם רעיון למתנת יום הולדת שניסינו על אלכס:

לאלכס יש את חשבון הטוויטר הגאוני של כל הזמנים. ביום ההולדת שלו לא היה מתאים יותר מלהכין לו קופסה שבתוכה מגנטים עם ציטוטי טוויטר נבחרים שכתב.

ככה כל המקרר התמלא בממרות-שפר תוצרת בית. אני לא אטרחן אתכם במימרות השפר האלו כי אין דבר מתיש יותר מאישה שמספרת את החוכמות של בעלה, מצד שני זה הבלוג שלי ומה תעשו לי, הנה זה בא:

"הבעיה היא פחות קבלת ההחלטות ויותר הקבלה של ההחלטות שקיבלת"

או עוד בעיה שאלכס מצא:

"הבעיה היא שהמייל ששלחתי הגיע רק עם מה שכתבתי בו"

או הציוץ החביב על נועה:

"לאכול את העוגה ולהשאיר את עצמך שלם"

המגנטים התקבלו בצהלות ונראה שזו ממש מתנה שווה לכל מי שמתחזק טוויטר איכותי, או אפילו בלוג שאפשר לזקק ממנו אמרי- שפר. יש משהו במדיה החדשה שמאדה את כל היופי שנאגר בה, וזו מין מלחמת-לקט שכחה לאסוף את כל הדברים שפעם זהרו ואז נשמטו, ולתת להם עוד סיבוב בלבם של בני הבית.

תיהנו!

12 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות

שונא מתנות

עמדתי מול המוכר בשוק הפשפשים ולא האמנתי למראה עיני. הכוסות האלו שהוא מוכר, הכוסות האלו- אני עשיתי אותן.

נתחיל מהתחלה: כשהתחתנו צבעתי לאלכס ולי סט של כלי אוכל בהשראת שורות שירים יפות. היה לנו כמו לכל זוג צעיר מעט כסף והרבה זהב, וצלחות צבועות היו פתרון משמח יפה ו-כן: זול.

אחר-כך החלטתי להכין סט של שתי כוסות וצלחות גם לחברה שלי ולבן זוגה. היא פתחה את המתנה שהבאתי לה, אהבה אותה בטירוף, ולכן ככל הנראה מכרה אותה בשוק הפשפשים.

בקיצור- כשעליתי על זה בעודי עומדת מול המוכר הפשפשי הבנתי מה עלי לעשות באמת. עלי לקנות את הכוסות והצלחות מהרוכל הזה. עלי לעטוף אותן ולהגיש לה אותן במתנה כאילו כלום.

כחחחח, אני גאון אני גאון! כמה זה עולה שאלתי את המוכר? שמונים שקל הוא אמר. מה שמונים שאלתי אותו בצווחה, שמונים ולא שקל פחות, הוא ענה, הציור זה עבודת יד. כן, אני יודעת אמרתי והתרחקתי משם כשמיטב אמנותי המוערכת שוכב על מרצפות יפו ומחפש לו חברות חדשות.

בסיפור הזה נזכרתי בראש השנה, כי עלתה בדעתי חוויה מתקנת שהיא באמת חוויה. ובכן:

צלחות, שירים, ומשחק לחג

לכל משפחה יש את הצלחות האלו שמתגלגלות מיד ליד. לא נעים לזרוק אז שומרים, אבל הן מכוערות אז גם לא משתמשים. ובכן, הגיעה שעתן היפה. על כל צלחת אפשר לכתוב מילה מתוך שיר שקשור לראש השנה. אם יש נגיד 15 צלחות אז כותבים מילים מכל מיני שירים. אם יש פחות כותבים מילים של שיר אחד:

אפשר לכתוב בעזרת טושים מיוחדים לציור על פורצלן, והאינטרנט מספר לי שאפשר גם בטוש פרמננט שאופים בתנור הביתי. אני סתם החתמתי במהירות עם דיו שנשאר, כי בלאו הכי אין לי כוונה שהצלחות תשארנה.

איך משחקים?

בזמן הקינוח מניחים מעל כל צלחת מפית ועוגה. כל סועד מציץ ומגלה מה המילים שלו.

כדי לקבל את הזכות לאכול את העוגה צריך כל סועד להעביר בפנטומימה את המילה או המילים שלו לשאר הסועדים. אחרי שכל המילים מתגלות שואלים את שאלת  ההפעלה האמיתית לילודה: מי יכול לסדר את השיר/ שירים לפי הסדר הנכון בלי להרים את המפית?

זה לא כל כך פשוט, במיוחד אם יש כמה שירים. אז הרווחנו כמה דקות של שקט שאחריהן כמה דקות של צווחות התקפי זעם ומריבות על מי בעצם סידר את השירים ראשון. ככה זה, אני לוחשת לעצמי. שנה טובה זה מה שקורה ברווחים בין אני כפי ארימה.

יאללה,

בהצלחה ושיהיה כיף ושתהיה שנה מלאה בנפרד חג ו:

11 תגובות

מתויק תחת רעיונות לימי הולדת וחגיגות

סבוני הפתעה

נסענו לזיו כימיקלים בשביל להצטייד בחומרים להכנת פצצות אמבטיה? יופי. על הדרך שווה לקנות גם קילו פתיתי סבון לבנים.

ממיסים את הפתיתים בסיר בתוך סיר, מוזגים לתבניות סיליקון ותוך עשר דקות מוציאים סבונים יפהפיים מוכנים. אפשר להחתים, אפשר לארוז יפה ו-וואלה.

ואם ממש רוצים להפוך את זה לאירוע, הכי שווה להכין:

בעזרת טוש פרמננט כותבים מסר סודי על חתיכה קטנה של בד ויניל או על חתיכה קטנה של שעוונית. אפשר לכתוב מילות אהבה שיוטמנו בסבון של הילדים. אפשר לכתוב מילים להטמנה בסבון באמבטית ההורים – מילים חמות שלא לומר לוהטות שלא לומר אם אחד מהילדים קורא את זה אני מתה.

כשמוזגים את הסבון הנמס ממלאים שכבה של חצי סנטימטר, מניחים את הפתק ומכסים בעוד סבון נמס. מהבחוץ לא רואים כלום אבל כעבור כמה מקלחות טובות הפתק נחשף ומסבן את הלב.

אפשר להחליף את הפתק האוהב בפתק עם עתידות, ולילדים קשי מקלוח אפשר להטמין באחד מכל שלושה סבונים פתק זכייה בפרס קטן, ואז תהיה להם מוטיבציה לגלות איפה ומה כתוב.

ו- כן, אפשר להוסיף צבע מאכל אבל ממש מעט. אנחנו למשל למדנו את זה בדרך הקשה כשבשעת המקלחת גילינו שהברווז הצהוב משאיר על הגוף שובל שחלק מילדי טענו שהוא פיפי של ברווזים וחלק טענו שהוא המשהו היותר גרוע. לא נורא, בשביל מה יש סבון מהסופר אם לא בשביל לסבן את מה שעשה הסבון בעבודת יד.

בהצלחה!

2 תגובות

מתויק תחת פעילויות עם ילדים